שר האוצר, בנימין נתניהו, אישר הטלת היטל היצף על מלט מיובא מתורכיה, אך הגביל את הטלתו לשנה בלבד, שלאחריה תתקיים בדיקה מחודשת.
באחרונה חתם שר התמ"ת אהוד אולמרט על קבלת המלצת הוועדה המייעצת בראשות משה גביש, שקבעה הטלת היטל היצף על יבוא מלט תורכיה. ההחלטה הועברה לאישור שר האוצר, אשר קיבל אותה רק לאחר שסוכם על קבלת עמדת האוצר, המחייבת פתיחת בדיקה מחודשת של ההיטל, שנה מיום הטלתו.
המלצת הוועדה המייעצת באה בעקבות ממצאי חקירת הממונה על היטל היצף בתמ"ת, ראובן פסח, לתלונת חברת המלט הישראלית נשר, מספטמבר 2001. נשר טענה ליבוא בהיצף של מלט, מתורכיה, ירדן ורומניה.
בתום בדיקה מצא פסח יסוד לתלונה ופתח בחקירה. במהלכה, חתמו היצרנים מרומניה וירדן על התחייבות למחיר יעד, של 269 דולר לטון, והחקירה נגדם הופסקה. בינתיים, הופסק כל יבוא מלט מירדן לישראל, והוא נעשה רק לרשות הפלשתינית וכן נפסק היבוא מרומניה.
במקביל, הוכח קיומו של יבוא בהיצף של מלט מתורכיה, הגורם נזק לנשר.
היטל היצף מוטל כאשר החקירה מוצאת שהיבוא נעשה במחיר הנמוך מהעלות בארץ המקור, ולפיכך מנוגד לסחר הוגן, כמקובל גם במדינות המערב. הוועדה המייעצת קבעה כי היבוא בהיצף מתורכיה, של יצרנים שונים, הוא בשיעור של 22.0% -31.6%.
נקבע כי שיעור ההיטל הדרוש כדי למנוע נזק מנשר הוא 5.83 דולר לטון מלט.
אולם, לפני מספר חודשים נחתם הסכם עם שתי יצרניות המלט התורכיות המייבאות מוצריהן לישראל, החברות צ'ימסה וצ'ימנטס, לפיו, גם הן מתחייבות למחיר מטרה שאסור למכור בפחות ממנו, של 269 שקל לטון מלט.
בעקבות זאת, כרגע לא יוטל ההיטל עליו חתמו אולמרט ונתניהו על אף יבואן תורכי, אלא רק על יבוא חדש מתורכיה, אם יתחיל כזה בשנה הקרובה ושאר היבוא יעמוד בתנאי מחיר המטרה.
מחיר המטרה אמור למנוע נזק מהיצף לנשר, אך בנשר לא היו מרוצים מהחלטה זו, כתחליף להיטל ההיצף. עו"ד אבי פישר אשר נפגש עם פסח באחרונה, טען כי מחיר המטרה אינו מעניק לחברה את ההגנה הראויה, שכן ניתן לעקוף אותו.
פסח אמר לגלובס כי "מחיר המטרה נקבע ככזה, האמור לאפשר לנשר רווח מקובל".
פסח ציין כי לאחר בדיקת התנהגות השוק של נשר, נקבעה לה רווחיות הנמוכה מזו המקובלת בעולם. הבדיקה לא בחנה את רווחיות נשר אלא את מחירי המכירה שלה טרם היבוא, לעומת ההוזלות שנקטה לאחר שהחל היבוא. בתחילה נקטה נשר הוזלות של כ-5% ולאחר מכן הוסיפה עוד 10%, סה"כ 15% פחות ממחיריה טרם היבוא.
לדברי פסח, הוחלט על מחיר מטרה מקביל למחיר שקבעה נשר לאחר ההוזלה הראשונה, של 5%, "אשר נמצא הוגן וסביר".
מחיר המטרה מביא את נשר לרווחיות של 12%-8%, לעומת המקובל בחברות מלט בעולם, הפועלות ברמת רווחיות של 15%-12%. להערכת פסח, קיימת בעולם תחרות מונופוליסטית, שיצרה מונופול טבעי לרוב יצרני המלט הגדולים, בהם קונצרן CRH האירי שהוא מ-10 יצרני המלט הגדולים בעולם. התחרות המונופוליסטית, הוסיף פסח, יצרה רווחיות עודפת, ולכן הוחלט על מחיר מטרה שיאפשר לנשר רווחיות נמוכה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.