מיסוי ללא גבולות; "חוקי המס במקומותינו משופעים בהוראות אנטי-תכנוניות" ובהוראות חד-צדדיות"

חוקי המס במקומותינו משופעים בהוראות "אנטי-תכנוניות" ובהוראות חד-צדדיות. הגדיל לעשות המחוקק הישראלי, בציידו את פקיד השומה - ואת מנהל מס שבח - בסעיפים "כלכליים" (המדובר בסעיף 86 לפקודת מס הכנסה ובסעיף 84 לחוק מיסוי המקרקעין), המאפשרים לאיש המס המסור להתעלם (בין היתר) מכל עסקה חוקית, אם אחת ממטרותיה העיקריות היא "הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה".

קוראינו מניחים בוודאי, כי באותה מידה הקפיד המחוקק הישראלי למנוע הטלת מס "בלתי נאותה" (שניתן לעתים לכנותה בשמות תואר עסיסיים יותר), אך לא כן היא.

להלן יפורטו שלושה מסלולים שכולם מוליכים בפועל להטלת מס "בלתי נאותה", מבלי שחוקי מדינת ישראל יותירו פתח של תקווה לנישום המתייסר, שלא על עוול בכפו.

ריבוי מסלולי המס

ריבוי מסלולי המס בכלל, ובשוק ההון בפרט, יביא בהכרח להטלת מס "בלתי נאותה", במיוחד בשנים שעד וכולל שנת 2006 (לפי המצב החוקי הנוכחי), שכן המשקיע הבלתי עסקי איננו רשאי לקזז רווחי הון שהופקו במסלול א', כנגד הפסדי הון שהופקו במסלול ב' (למשל: רווחי הון שהופקו מניירות ערך "ישראלים", כנגד הפסדי הון שהופקו מניירות ערך "זרים").

בנוסף לכך, לא ניתן לקזז הכנסות חייבות במס מריבית ודיבידנד, שנתקבלו מנייר ערך ספציפי, כנגד "הפסד הון" שנוצר כביכול בשל מימוש אותו נייר ערך, בסמוך לאחר מכן.

התפוגגות הפסדי הנישום "הנעלם"

מפעם לפעם, נגרע לתמיד שמו של נישום ישראלי מרשת משלמי המס בישראל, בין אם הדבר מתרחש מסיבות ביולוגיות (לגבי נישום שהוא בשר ודם), בין שהדבר מתרחש בשל פירוק משפטי (לגבי נישום שהוא חבר בני אדם) ובין משום שחל שינוי פרמננטי במדינת המושב של אותו נישום (לגבי נישומים משני המינים).

במקרים רבים, מתפוגגים לעולמי עד, בנסיבות שכאלו, הפסדים עסקיים שלא ניתן לעשות בהם כל שימוש בישראל - ואף לא לתבוע את קיזוזם לעומת הכנסות חייבות במס בישראל שהיו לאותו נישום בשנים קודמות (או ממקורות אחרים) - וזאת בהתעלם מהתחייבויות כספיות פוטנציאליות, כבדות ככל שיהיו, המוטלות כאבן ריחיים על כתפיהם של יורשים, מקורבים ונותני ערבות.

קרי, במקרים מסוימים, תותיר מדינת ישראל בקופתה את סכומי המס שגבתה מהנישום "הנעלם", גם כאשר כשלו וקרסו עסקיו בישראל לצמיתות ולבלי שוב.

קנסות חד-צדדיים

כמות לא מבוטלת של הוראות חוק הוקדשה לעניין הקנסות. בהקשר זה ניתן להפנות את תשומת הלב, בין היתר, לסעיפים 188 עד וכולל 191 לפקודת מס הכנסה, לסעיפים 98 עד וכולל 101 לחוק מיסוי המקרקעין ולסעיפים 94 עד וכולל 99 לחוק מס ערך מוסף.

בנוסף לכך, חשוף משלם המס הישראלי להטלת "קנסות מינהליים" (היקף החשיפה גדל בהתמדה, במהלך השנים) שפגיעתם רעה ושאינם ניתנים לביטול אלא באמצעות פנייה לערכאות.

קנסות אלו, שהינם לעתים בלתי כלכליים בעליל, ובמקרים רבים שיעוריהם מופרזים באופן קיצוני, מוטלים בשל מחדלים אמיתיים ומדומים (לרבות כאלו הנובעים מאילוצים אובייקטיביים, וכמעט שאינם נשלטים על-ידי הנישום), ועלולה להיות להם השפעה מהותית ביותר - בחשבון כולל - על הכנסתו הפנויה של הנישום.

חשוב להדגיש כי הנישום, מצידו, איננו רשאי להטיל קנסות על הרשויות, ולא אחת נגרמים לו נזקים כספיים כבדים ביותר בשל מחדלי הרשויות (שלא לדבר על סנקציות מאורגנות, שעליהן מכריזים נציגי העובדים, חדשות לבקרים) ובפועל, אין לו על מי להלין וממי להיפרע.

אנו סבורים, כי המצב העגום שתואר ברשימה זו איננו תורם לעידוד הצמיחה במשק, בלשון המעטה, ואף עלול להוות מעין לגיטימציה לפעולות תגמול שונות, מצידם של הנישומים המתוסכלים. אמנם, מפעם לפעם נמצאים יחידי סגולה המצליחים להתמודד כנגד המערכת ואף לצאת מהמאבק המתיש כשידם על העליונה, אך מדובר, לדעתנו, ביוצאים מן הכלל, שאינם מעידים על הכלל.

אנו קוראים למקבלי ההחלטות לתת דעתם לכך ולגרום לשינוי מהותי (ובהקדם), שכן אוי לשלטון שיתקיים בנתיניו מה שנאמר בפרשת שמות א', י"א: "וישימו עליו שרי מסים למען ענותם בסבלתם" (וראה בהרחבה גם את "פרשת השבוע" שחוברה ע"י עו"ד יעקב פוטשבוצקי המנוח; גליון מספר 58, המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת "שערי משפט").

*** הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'