גם צמחים נהנים מהנדסה גנטית

באסיפה השנתית של אגודת האופים בגרמניה, שנערכה בראשית אוקטובר, ניבא ראש האגודה, הנס בולטן, כי לא ירחק היום ויפותחו זני חיטה חדשים, אשר יניבו קמח בכמות הגדולה ב-%20 מזו שמניבים זני החיטה הנוכחיים, וכי בעוד שלוש שנים ייאפו שליש מכיכרות הלחם בגרמניה מקמח שהופק מזני חיטה מהונדסים.

בשורות מסוג זה אינן מתקבלות יפה בגרמניה ובאירופה בכלל, כי עדיין קיימת בה חשדנות רבה כלפי מזון שהופק מצמחים, אשר מטענם התורשתי טופל בשיטות ביוטכנולוגיות. אבל אפילו אנשי "גרינפיס", אויביה המושבעים של ההנדסה הגנטית, יצאו בדברי הרגעה: לפי שעה התירס הוא מין התבואה היחיד שכבר הצליחו להנדסו, בעוד שבשאר מיני התבואה נמצאים מאמצים אלה בשלבי ניסוי בלבד.

עם זאת, מתפרסמות מדי יום כמעט ידיעות על הצלחות של חוקרים להנדס מינים נוספים של צמחים - חלקם צמחי מזון, וחלקם בעלי ערך תעשייתי. הנה, לאחרונה מסרו חוקרים בחברה האמריקאית הענקית מונסנטו, המובילה בעולם בתחום זה, כי הצליחו לשתול את הגן, האחראי לצבע הכחול של הפרחים בצמח מסויים, לתוך המטען התורשתי של הכותנה, ובחברה החלו לדבר על "מהפכה בשוק הג'ינס". כותנה כחולה זאת תחסוך כסף לקונים כי כבר לא צריך לנקז את חומרי רעל ממי הביוב של המצבעות. במונסנטו אומרים כי הכותנה הכחולה תהיה מוכנה למכירה ב-2005.

בארה"ב הביוטכנולוגיה חוגגת. השנה יהיו %17 משדות התירס ו-%40 משדות הסויה זרועים בזנים מהונדסים. שטחי המזרע של צמחים מהונדסים בארה"ב ב-97' השתרעו על 81,000 קמ"ר - פי חמישה ויותר מאשר ב-96'. %87 מן האיכרים שזרעו זנים אלה היו מרוצים, והודיעו כי גם בשנה הבאה יזרעו אותם בשדותיהם.

הצמחים המהונדסים כמו תפורים לצורכי החקלאות האמריקאית, המתאפיינת ברובה בשטחים ענקיים של מונוקולטורות, כי שטחים כאלה, המשתרעים מאופק לאופק, הם גן-עדן של ממש למזיקים. זני תירס או כותנה, שהושתל בהם גן האחראי לייצור קוטל החרקים הטבעי BT-TOXIN, חוסכים למגדלים סכומי כסף אדירים, בבטלם את הצורך בריסוסים. במקרים אחרים מאפשרת ההנדסה הגנטית לרסס את הגידולים בקוטלי עשבים מהונדסים, כגון "ראונד-אפ" מתוצרת מונסנטו לריסוס פולי סויה, הפוגעים רק בעשבי הבר ולא בצמח התרבות שנזרע בשדה.

ואילו איכרי גרמניה, וכמוהם גם איכרים ממדינות אחרות במערב אירופה, נוקטים זהירות יתרה. כך, למשל, אומר הראלד אירמייאר, יו"ר חברת החקלאות הגרמנית (DLG) וחקלאי פעיל בעצמו, כי זני צמחים מהונדסים, שהוקנתה להם עמידות לקוטלי עשבים, עשויים אמנם להקל על האיכרים בטווח הקצר, אבל תמיד קיימת הסכנה שעשבי הבר והמזיקים "ילמדו" במרוצת הזמן להתחכם לנשק החדש המופעל נגדם, כמו חיידקים המפתחים חסינות לאנטיביוטיקה. אפילו המומחים במונסנטו מוכנים להודות, כי בעוד מספר שנים יהיו החרקים זוללי התירס עמידים ל-BT-TOXIN.

היקפו של ענף עתידי זה בביוטכנולוגיה רב ועצום. חברת מונסנטו רכשה באחרונה כמה חברות לייצור זרעים. כך הקצתה, למשל, 2.5 מיליארד דולר לרכישת חברת "דה קאלב ג'נטיקס", המייצרת זרעי תירס מהונדסים, ו-1.9 מיליארד דולר לרכישת החברה דלתה את פיין, המתמחה בטיפוח זרעי כותנה. כן השקיעה אשתקד סכום "צנוע" יחסית, 200 מיליון דולר, בייסוד חברת הבת סיריאון ג'נומיקס לסריקת המטען התורשתי של צמחים שונים, בתקווה לגלות בהם גנים מועילים. קרן המדע האמריקאית הלאומית הקצתה בסוף ספטמבר 85' מיליון דולר לחקר המטען התורשתי של צמחים שונים, ובראשם לחקר הגנום של התירס, המכיל 50,000 עד 80,000 גנים - לא הרבה פחות מהגנום של האדם.

עם זאת, מתנהל עדיין ויכוח בשאלה אם הביוטכנולוגיה מסוגלת לייצר מוצרים שלא רק יבטיחו יותר רווחים לחקלאים ולתעשייני המזון, אלא גם ישפרו את איכות החיים של הצרכנים, ואולי אף את מצב התזונה של תושבי העולם השלישי. רוב סוגי הצמחים המהונדסים שמשווקת מונסנטו נמנים עם הסוגים הישנים: סלק סוכר העמיד בפני קוטלי עשבים, תירס המוגן בפני חרקים, תותי שדה העמידים בפני נגיפים, וכדומה.

אבל מונסנטו צועדת בינתיים לשלב הבא. היא מבטיחה, למשל, כי עד שנת 2002 היא תפתח זרעים של כרוב נפוס העשירים בביתא-קרוטין, שממנו אפשר להפיק את ויטמין A - שחסרונו בעולם מורגש מאוד. 800 מיליון בני אדם בעולם סובלים מהפרעות ראייה ומערכת חיסון מוחלשת בגלל מחסור בוויטמין זה, משום שעיקר תזונתם היא על אורז וקטניות. שאלה אחרת היא אם בני אדם, שאין ידם משגת לקנות אפילו פירות וירקות טריים וחלב - הם קהל הצרכנים הפוטנציאלי של צמחים מהונדסים כאלה.

והנה דוגמה אחרת, המלמדת על הפער הרב בין הסיכויים התיאורטיים ובין תנאי היום יום: חוקרים בארה"ב הצליחו להשחיל אנטיגן להפטיטיס (דלקת כבד) לתוך המטען התורשתי של תפודים. אפילו עכברים, שנגסו בתפודים אלה, נעשו מחוסנים בפני אותה מחלה. נותרה רק בעיה "קטנה" אחת: אדם מן היישוב נוהג לבשל או לטגן תפודים לפני שהוא אוכל אותם - ועל-ידי חימום זה הוא הורס את האנטיגן המחסן. כיוון שכך, שמו החוקרים את עינם בבננות, שהרי את הפרי הזה אוכלים כמות שהוא - אבל דווקא במקרה זה נתגלו קשים בהשתלת הגן. הבעיות גדולות ביותר - אך הסיכויים גדולים עוד יותר