הצעת חוק החכרת קרקעות: השורש העותומני

לא ראיתי את הצעת החוק, ולכן אוכל להתייחס רק לעיקרה, כפי שמובא בכתבה, ובלשונו של הכותב: "תן להם את מה שיש להם בלאו הכי". הווה אומר: תן למחזיקים בקרקע ומעבדים אותה זמן ממושך - זכות חכירה בקרקע זו. ההצעה מהווה מעטה חדש לרעיון ההתיישנות המנחילה שבסעיף 78 לחוק העותומני, שעניינו התיישנות מנחילה בקרקע מירי ומוקפה, אשר אומץ על-ידי סעיף 22 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958. מדובר בהתיישנות שחלה לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין, שנכנס לתוקף בשנת 1970.

בהתאם לסעיף 78 לחוק העותומני, אשר לא "מת" ואנו עדיין נזקקים להוראותיו, מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה במשך עשר שנים או יותר ללא עוררין, זכאי לקבל להירשם כבעליה, ובחינם.

בשנת 1958 הוארכה על-ידי חוק ההתיישנות תקופת ההתיישנות, ונדרשה חזקה של 15 שנים כדי ליצור התיישנות מנחילה למחזיק בקרקע, ובשנת 1965 נקבע בתיקון חוק ההתיישנות תשי"ח-1958, כי תקופת ההתיישנות לעניין סעיפים 20 ו-78 לחוק העותומני במקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות הקניין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקניין), היא תקופה של 25 שנים, וזאת בדומה לתקופה הנקובה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות.

הארכת תקופות ההתיישנות פגעה בבעלי זכויות, שלפני חקיקתו של חוק ההתיישנות היו בעלי זכות לחכירה או בעלות במקרקעין מכוח חזקה ועיבוד, ולכן חוקק בשנת 1959 חוק החכרת מקרקעין (הוראת שעה), שאיפשר למי שכבר החזיק במקרקעין של המדינה או של רשות הפיתוח ללא ערעור, לחכור את המקרקעין, אם בהתאם לתכנון החל באיזור ניתן להחכירם.

הרעיון בבסיס חוק החכרת מקרקעין דומה אפוא לתכליתו של החוק המוצע (כפי שהסביר עו"ד בירן בכתבה), ויכול שהחוק המוצע ישפר או ישנה את התקופות האמורות בו, ויחילו אף לגבי חזקה אחרי חוק המקרקעין שנכנס לתוקף בשנת 1970.

הערה נוספת: חוק יסוד: מקרקעי ישראל משנת 1960, אוסר העברת בעלות במקרקעי ישראל, במכר או בדרך אחרת, לבד ממקרים חריגים שנקבעו בחוק.

בית המשפט העליון, בהרכב של 5 שופטים, בע.א. 89/520, מדינת ישראל נ. שבלי ואח' פ"ד מו (2) 81, דחה בקשה לרשום קרקע על שם המחזיק מכוח החזקתו, לאור הוראות חוק היסוד. לפיכך יהיה צורך, בעת הדיון בהצעת החוק שיזם עו"ד בירן, ליצור חריג נוסף על אלה המנויים בחוק יסוד מקרקעי ישראל.

בנוסף להערותי המשפטיות, יש גם שיקול חברתי: בעוד קהל הצעירים במדינת ישראל נאבק עם חובות ומשכנתאות שנטל לרכישת דירה - יוחכרו קרקעות לפולשים למיניהם שנטלו את החוק לידיהם, ו"תפשו" נכסים, כנראה בחינם. אם הצעת החוק מכוונת לגרום לכך, כי המחזיקים ייאלצו לשלם בעד הזכויות שיוענקו להם - ספק אם ייענו להצעה וייווצרו שכונות בהן קיים פסיפס, חלק מוחכר וחלק שאינו מוחכר. מה יעשה המינהל בשכונה כזאת, וכיצד יבוצע תכנון? חוששני כי ההצעה המשובבת לכאורה תיתקל ביישומה במכשולים אלה, ושמא פרסומה יהווה תמריץ לפלישות.

יש לשקול אפוא להשיג את המטרות שבחוק המוצע על-ידי תיקונים בחוקים קיימים: קיצור התקופות שנקבעו בחוק ההתיישנות, וקביעה, כי המחזיק במקרקעין בתקופות הנ"ל, ללא עוררין, יהיה זכאי להירשם כבעל זכות חכירה במקרקעין, או לעבות ולהרחיב את הוראותיו של חוק החכרת מקרקעין הקיים, שמועט השימוש בו כיום, ולהחיל הוראותיו לגבי מחזיקים אחרי שנת 1970.

יש רבותא לחוסר הבומבסטיות שבהליך חקיקה זה, שמא יהיה תמריץ לחזקה שלא כדין.