מחנה העובדים הר סדום: מלח הארץ

חברת האשלג הארץ ישראלית החלה את פעילותה בשנת 1925 בצפון ים המלח. חלקה בייצוא התעשייתי מארץ ישראל עלה במהירות, והגיע לכשליש (!) מכלל הייצוא התעשייתי מארץ ישראל ערב מלחמת העולם השנייה. הצורך בהרחבת בריכות האידוי הביא לפתיחת "סניף" דרומי בסדום, איזור בו אותרו שטחים נרחבים המתאימים לבריכות אידוי.

ביום 1.5.1934 הגיעו בסירות, מצפון ים המלח, ראשוני העובדים בסדום, שהקימו, בין השאר, את מחנה העובדים. במרכז המחנה הוקם "מבנה ביטחון" תלת-קומתי מבטון, בו שוכנו המרפאה, מחסן הנשק, משרדי ההנהלה וחדרו של מפקד ה"הגנה", לוי שפיגלמן, שנהרג במלחמת השחרור. סדום היתה אחת מנקודות הישוב המבודדות ביותר בארץ ישראל, שנים לפני סלילת כביש ערד-סדום. במחנה שלמרגלות הר סדום התגוררו באותן שנים למעלה ממאתיים עובדים, כיישוב לכל דבר. במקום התפתח הווי חיים מיוחד, כשבשנים 1947-1943 התגוררו במחנה גם מספר משפחות. המגורים היו בעיקר בצריפי עץ, כשחלק מהעובדים התגוררו באוהלים, שרצפותיהם מצויות בשטח עד היום.

בחודשים אפריל-נובמבר 1948 היתה סדום במצור שלווה בהפגזות, מארבים וקרבות, שבמהלכם נפלו 9 ממגיני המקום. ב-20.5.48 התפנו מאות העובדים והלוחמים בשייט מצפון ים המלח לסדום. המצור הסתיים ב-25.11.48, בעקבות "מבצע לוט", וכך התאפשר פינויים של מרבית הנצורים.

גרעין של שישה עובדים בלבד, בראשותו של מוסיה לנגוצקי, נשאר לאחר המלחמה לשמור ולתחזק את המחנה והמפעל, עד להקמת חב' מפעלי ים המלח ב-1952, ופתיחת כביש ערד-סדום, מועד בו חודשו המגורים למאות עובדים במחנה. המחנה נסגר ב-1957, לאור ההחלטה כי מעתה ואילך יתגוררו עובדי החברה ובני משפחותיהם בנגב.

המועצה לשימור אתרים יזמה את שיקומו של מחנה העובדים בסדום, בשיתוף עם מפעלי ים המלח ועם המועצה האזורית תמר. נערך יום עיון להצגת הפרויקט, בו לקחו חלק עובדים ובני משפחותיהם. המטרה היא להקים במקום מוזיאון פתוח, אשר ימחיש למבקרים את חיי הפועלים בים המלח ואת העבודה במפעל, בעזרת מיצגים אותנטיים ומשוחזרים מסוף שנות ה-30, דרך תיאור המאבק על הקמת המדינה ועד לפעילותו המשגשגת של המפעל היום. תוכנת מחשב תכלול את הרקע ההיסטורי עם העדויות של העובדים, ותהווה ציון חשוב להנצחת שמם וסיפורם של העובדים שמימשו את החזון הגדול.

למרבה הצער, עקב שינויים במערך של מפעלי ים המלח, נעצרה הפעילות. יש לקדם את פרויקט השימור, בטרם יהרס המקום בשל תנאי הסביבה הקשים.

הכותב הוא בנו של מוסיה לנגוצקי, ממקימי המפעל בסדום.