אולמרט קיבל בסופ"ש את תשובת האיחוד האירופי בנושא סימון המוצרים מהשטחים

שר התמ"ת אהוד אולמרט, קיבל בסוף השבוע את תשובת האיחוד האירופי בנושא סימון המוצרים מהשטחים, סוגייה המהווה מחלוקת בין ישראל לאיחוד האירופי. לפי הודעת התמ"ת אתמול בערב (מוצ"ש), האיחוד האירופי רואה בתשובה שהעביר אולמרט בסיס שיוביל לפתרון הבעייה. השר אולמרט ציין, כי הוא "רואה בתשובה האירופית אבן דרך נוספת לפתרון הבעיה".

במכתב האירופים נכללו 3 התייחסויות להצעת אולמרט לפתרון. לפי התמ"ת, נאמר כי הכיוון שהציע אולמרט מקובל עליהם, נותרו סוגיות פתוחות שיש לפתור, וכן דורשים האירופים להקים וועדה של צוותים מקצועיים, שתציע פתרון לבעיות טכניות נוספות שטרם נפתרו.

עוד נמסר מהתמ"ת כי בהמשך לבקשת האירופים לקבל פרטים טכניים נוספים על ההצעה וכן בקשתם להקמת צוות לקיום מו"מ טכני, הודיע אולמרט כי יפעל מיידית להקמת צוות בין-משרדי כזה, אשר יכין את המפגש המשותף המוצע ע"י האירופים.

תגובת האירופים מתייחסת להצעת אולמרט לפתרון בעיית הייצוא הישראלי לאיחוד. האירופים דורשים שהסכם האסוסאציה בין ישראל לאיחוד (ההסכם הקובע בין השאר פטור ממכס בסחר בין הצדדים), לא יחול על סחורה המיוצרת בשטחים, שכן אינה נכללת בהגדרת ישראל כפי שהוכרה ע"י המוסדות העולמיים, כולל האו"ם.

ישראל סירבה להפריד בסימון סחורות מהשטחים לעומת סחורות מתוך גבולות הקו הירוק, מחשש שאבחנה כזו תחייב את ישראל כהכרה מדינית בהפרדה זו.

עקב הבטחות לאירופים שלא מומשו, לפתרון הבעיה, החמירו האירופים בשנה וחצי את התייחסותם לייצוא ישראלי. רשויות המכס באירופה החלו להטיל הפקדות ולחלוט אותן, על סחורות ישראליות החשודות כתוצרת השטחים, ואף הטילו הפקדות כאלה ועיכבו במכס, סחורות שיוצרו במפעלים בתוך הקו הירוק, דבר שגרם עלויות ונזקים לכל הייצוא הישראלי לאיחוד.

היקף היצוא של סחורות מעבר לקו הירוק לאיחוד נאמד בהיקף כ-100 מיליון דולר מתוך ייצוא כולל לאיחוד בהיקף 8-7 מיליארד דולר בשנה.

לראשונה נפגש אולמרט עם בכירים באיחוד האירופי בנושא זה ב-26 בנובמבר 2003, בהסכמה עם ראש הממשלה, אריאל שרון, ומתוך חשש להחמרה מיידית ביחס לכלל הייצוא. עם שובו אמר אולמרט ליצואנים ולתקשורת, כי הציע שישראל תסמן את מקורן הגיאוגרפי של הסחורות הישראליות לייצוא לאיחוד האירופי. בכך הייתה הבעיה נפתרת במלואה.

בחודש דצמבר שלח אולמרט את הצעתה הרשמית של ישראל לאירופים, במסגרתה הוצע כי ישראל תמסור פרטים רק לגבי הסחורות החשודות כייצוא מהשטחים, אשר המכס באירופה שולח לגביהן שאילתות לבירור. היום נמצאות במכס בישראל לפחות 4,700 שאילתות כאלה, שלא נענו בידי ישראל.

גורמים המקורבים לשר החוץ סילבן שלום, אשר תקפו את אולמרט על הצעתו הראשונה, אמרו כי האירופים אינם מקבלים את הצעתו המצומצמת, והיא לא תביא לפתרון מלא של הבעייה. גם יצואנים הביעו חשש כי החזרת המצב הקודם תגרום להם נזק כבד.

השגריר ג'יאנקרלו שבלארד, ראש משלחת האיחוד האירופי לישראל אמר לגלובס באחרונה, בתגובה להצעת אולמרט הרשמית, כי היא מהווה התקדמות אך בשום פנים אינה מהווה פתרון מלא לבעייה שהעלו האירופים. עוד אמר כי האיחוד מצפה מממשלת ישראל להגיע לפתרון מלא של הבעיה. עתה, כאמור, הגיעה התשובה הרשמית של האיחוד האירופי. לפיה, הצעת אולמרט אמנם מהווה התקדמות שאינה מספקת, כאמור, והצוותים הטכניים יצטרכו להציע פתרון לנושאים הנוספים העומדים במחלוקת.

אגב, גם נציגי התמ"ת וגם נציגי האיחוד האירופי, מקפידים להגדיר את הבעיות בנושא זה כ'טכניות', כדגש לכך שאינם מייחסים לסימון מקור המוצרים, משמעות מדינית כלשהי. בראש הצוות הישראלי המקצועי לסוגיית הייצוא עומד מנהל המכס איתן רוב, וחברה בו גם ראש מנהל סחור חוץ בתמ"ת, רונית קן.