מחקר על מערכת הבנקאות בישראל: הבנקאים בישראל - ראשונה בעולם הבנקאות העולמי באחוז ההכנסות מעמלות

הבנקאות בישראל, נמצא במחקר, ראשונה בעולם הבנקאות העולמי באחוז ההכנסות מעמלות, יש "זהות מפתיעה" בין עמלות, חלוקת האשראי מעוותת ועוד.

המחקר הוכן במכון למדיניות כלכלית וחברתית במרכז שלם בידי פרופ` דוד לבהרי ועוזרו שירן רחמילביץ. את הדיון יזם ח"כ גלעד ארדן (הליכוד) וישתתפו בו נציגים של מערכת הבנקאות, האוצר, הפיקוח על הבנקים ורשויות ההגנה על הצרכן.

6,242 איש לסניף

המחקר מצא שני גורמים מרכזיים לחוסר היעילות של המערכת הבנקאית: המעורבות הממשלתית (אחזקת המדינה בלאומי ודיסקונט) וריכוזיות היתר של המערכת. יותר מ-94% מהסניפים שייכים לחמש קבוצות הבנקאות הגדולות. מספר התושבים לסניף בישראל הוא 6,242 לעומת 2,857 תושבים בממוצע בעשר המדינות המתועשות.

לבהרי קובע: "המספר הגבוה בישראל מעיד על חוסר תחרותיות ומצביע על השירות הירוד שעשוי הלקוח בישראלי לקבל בהשוואה לזה שבחו"ל, ואין להניח שמדובר ביעילות יתר יחסית לשאר מערכות הבנקאות בעולם".

כמו כן קיים עיוות בחלוקת האשראי: %48 מהלווים בשנת 2002 הם אלה שחובם מעל 35 מיליון שקל. שיעור זה נמצא בעליה מתמדת בשנים האחרונות, "הוא בלתי זהיר ומעוות את יכולת התחרות של הבנקים, בעיקר כלפי הלווים הקטנים".

בלי שום פרופורציה

ישראל, כך נמצא, מדורגת ראשונה בהכנסות מעמלות מסך ההכנסות התפעוליות של הבנקים, ללא כל פרופורציה בהשוואה לבנקים בעולם. ההכנסות התפעוליות של חמשת הבנקים הגדולים בשנת היו 9.905 מיליארד שקל, מתוכן הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות ב-8.405 מיליארד שקל שהם 85%.

שיעור העמלות התפעוליות כאחוז מההכנסות התפעוליות בדויטשה בנק עומד על % 13.3 בלבד; ביו.בי.אס- 2%; וולס פארגו האמריקני - 7.7%. גי`י.פי מורגן -צ`ייס כולל בנתוניו גם עמלות שאינן תפעוליות ומגיע ל-36.3%. כך גם בנק ברקליס, המגיע ל-34.4%.

אינדיקציה נוספת למשקלן הכבד של העמלות התפעוליות בישראל הוא היחס בינן לבין הרווח מתיווך פיננסי. חמשת הבנקים הגדולים הציגו בשנת 2002 רווח מתיווך פיננסי של 17 מיליארד שקל, ולאחר הפרשה לחובות מסופקים - 10 מיליארד שקל.

ההכנסות מעמלות תפעוליות היוו לפיכך 84% מהרווח של הבנקים מפעולות מימון. לבהרי אומר: "זהו נתון מדהים שאין לו אח ורע בשום בנק גדול בעולם". בבנק אוף אמריקה, למשל, מסתכמות ההכנסות מעמלות תפעוליות בפחות מ- 50% מהרווח. ביו.בי.אס הן פחות מ-10% מהרווח.

מרוויחים גם במרווח

המרווח הפיננסי בישראל עומד על 2.3% והוא גבוה מזה שבכל מדינה מערבית אחרת. בארה"ב המרווח הוא 1.6%, בהולנד, אוסטריה קנדה ובריטניה 1.5%-2% , בשווייץ ובגרמניה - 0.8%.

מרבית הקרנות בישראל גובות מן הצרכן דמי ניהול בשיעורים גבוהים, המגיעים לעיתים ליותר מ-4%, ורק קרנות בודדות מחייבות אותו בדמי ניהול הנמוכים מ-1%. לעומת זאת הצרכן האמריקני משלם בממוצע רק 1.5% עבור דמי ניהול שנתיים.

בשנת 2002 הסתכם המאזן הכולל של שלוחות הבנקים הישראלים בחו"ל ב-30 מיליארד דולר. אולם בחו"ל מתנהגים הבנקים הישראלים אחרת, בעיקר בענין העמלות. יחס העמלות מתוך הרווח מתיווך פיננסי, למשל, קטן בשלוחות חו"ל הרבה יותר מאשר בישראל.

בבנק לאומי ארה"ב עומד היחס על 23.6%, ובבנק הפועלים שווייץ - על 26.1%. בפעילות ישראל, כאמור, היחס הוא 84%. לבהרי קובע: "זוהי אפליית מחירים קלאסית, ואפליית מחירים, או אפליה בין שווקים, היא מאפיין מובהק של העדר תחרותיות".

זהות בעמלות

המחקר מוסיף: "באחרונה נקט הפיקוח על הבנקים צעד בכיוון של תחרותיות, כשקבע כי החל מ-2004 יהיה על הבנקים להודיע על גובה כל עמלה לפני ביצוע הפעולה. אולם עדיין רב המרחק מן הרפורמה הנדרשת.

"הפיקוח על הבנקים אמנם ממליץ לצרכנים להשוות בין הבנקים ולערוך סקרי שוק, אך המלצה זו אין בה ממש. מה לו לצרכן להשוות בין תשלום 10 שקלים לבנק לאומי לתשלום 10 שקלים לבנק הפועלים? תפקידו של הפיקוח על הבנקים לפקח ( על הבנקים) ולא להמליץ (לצרכנים)".

המחקר מצביע על "זהות מפתיעה", כדבריו, בין העמלות בבנקים. העמלות בישראל כמעט זהות ויקרות. יתרה מזו: בישראל קיימות מעל 200 עמלות, שחלקן אינן קיימות בעולם. לשם השוואה: בבנק אוף אמריקה אין עמלות אם בעל החשבון מחזיק בנכסים מעל 5,000 דולר, ובסיטיבנק - אם בחשבונו יותר מ-6,000 דולר.

מדד העמלות, המשקף את העלות הממוצעת של 15 השירותים הבנקאיים השכיחים, רשם בחמשת הבנקים הגדולים מהמחצית הראשונה של 1999 ועד המחצית הראשונה של 2003 עלייה ריאלית של 3.1%. "וכך, בתקופה של מיתון בעולם ובישראל, גדל באופן יחסי נטל העמלות על משקי הבית".

לבהרי מסכם: "יש לשכלל ולבזר את מערכת הבנקאות בישראל. מוכרחים להפסיק את המצב הקיים שבו שבוי הצרכן בידי הבנקים ונאלץ לשלם עמלות מופרזות וריביות עצומות. דינמיקה של שוק חופשי מביאה לרווחה, שאין כדוגמתה, לפחות בתחום הפיננסי. תחרות בריאה יש בכוחה להיטיב עם הצרכן".