מפעיל חניון ליד ביה"ח רבין מבקש למנוע מדוד ולאה דנקנר לשכור מפעיל חילופי

עוד הוא מבקש צו עשה זמני, המורה למשיבים להרשות לו להמשיך ולהפעיל מטעם השותפות את החניון ולשלם לו את חלקו מהכנסות החניון. הדיון בבקשה נקבע במעמד הצדדים ל-8 בפברואר.

בפנייה לביהמ"ש נאמר, כי בדצמבר 1970 נחתם בין הצדדים הסכם שותפות להפעלת החניון. לטענת מובשוביץ, נקבע, כי ההכנסות יחולקו ביחס של 80% למשיבים ו-20% לו.

מובשוביץ טוען, כי בנובמבר 2002 הוא נדרש להסכים לאחוז השתתפות נמוך של 12.5% בלבד מהרווחים, על סמך מצגי שווא שניתנו לו ע"י המשיבים.

לטענתו, בדצמבר 2003 שלחו לו המשיבים הודעה לסלק את ידו ממגרש החניה לאלתר. לטענת מובשוביץ, באמצעות עוה"ד מאיר פוקס ואלון עוז, המשיבים סילקו את ידו בכוח מן המגרש ומונעים ממנו בכוח גישה לחניון.

לדבריו, החל מהמועד בו סולק מהחניון מפעילה חברת חניון כיכר לאה (2003) את החניון מטעם המשיבים.

בתיק העיקרי מבקש מובשוביץ מביהמ"ש להצהיר, כי אין עילה לפירוק השותפות כל עוד המגרש משמש למגרש חניה, להורות למשיבים לשלם לו את חלקו בהכנסות השותפות - 20%, למפרע מנובמבר 2002.

טרם נתקבלה תגובתם של דוד ולאה דנקנר.

(ה.פ 281/04)