אחותי, תעשי סדר במושבים

המינהל, בהכרה מלאה, יודע שתמורות ההפשרה, במיליונים רבים, יעברו לכיסיהם של אלפי רמאים ומפרי חוק וחוזה

היועץ המשפטי לממשלה הנכנס, מני מזוז, פוגש מיד את שאלת הפשרת הקרקע החקלאית, משלושה כיוונים. גישתו לנושא מסקרנת במיוחד, משום שקודמו אליקים רובינשטיין היה נחרץ. למזוז, בניגוד לקודמו, יש אפילו ידע משפחתי: אחותו, שולה בן-צבי, היא מנהלת האגף החקלאי במינהל מקרקעי ישראל, והיא שותפה לגיבוש עמדות המינהל בתחום זה וליישומן.

איך יגיב מזוז לעתירה שהגישו 15 ראשי הערים נגד ההחלטות החדשות להפשרת קרקע חקלאית (ראו מאמר נפרד בעמ' 20)? בעיקר מדובר בזכות ל-500 מ"ר לתעסוקה לכל מושבניק בחלקת המגורים שבנחלה. בעידן המשבר המוניציפלי, ההטבה הזו היא סכנה ברורה ומיידית לערים.

שנית, לאור פרשת דוד אפל, עומדת במלוא חריפותה השאלה: מדוע המינהל אינו נוקט סנקציות נגד מושב גינתון, שהעביר את הזכויות באדמות מדינה לאפל תמורת כ-300 אלף דולר לכל בעל נחלה, בלי להודיע למינהל ובלי לקבל על כך אישור. בהיסטוריית השחיתות הלא קצרה במושבים, לעיסקה זו יש מקום כבוד. המינהל לא רק אינו לוקח חזרה את האדמה, אלא מתנהג כלפי מושב גינתון כאילו כלום לא קרה.

בשבוע שעבר ניתן גם פסק דין חשוב (עמנ 03/124), נוימן נגד רשם האגודות, של השופטת דרורה פלפל. ישראל נוימן, ה"נודניק" מכפר אז"ר, מנהל מערכה רבת שנים בטענה הבאה: מי שלא הסדירו את מעמדם התקין כחוכרים, מי שפיצלו את הנחלות תוך הפרת החוק והחוזה, שאינם גרים שנים רבות במושב ולקינוח גם מנהלים עסקים בלתי חוקיים - שאנשים כאלה לא יוכלו לקבוע מה עושים עם אדמות המינהל.

משמעות ההתחמקות מהסדרת הירושה היא לא רק הפרת חוזה וחוק, אלא גם התחמקות מדמי הסכמה למינהל במאות מיליוני שקלים, ומיליונים רבים לא משולמים למינהל בגין "דמי שימוש ראויים" בעסקים.

אמנם התופעה בולטת בכפר אז"ר, אבל היא קיימת ברוב המושבים, כפי שפרקליטות המדינה הודיעה לביהמ"ש: "ישנם מקרים בהם התיקים האישיים במינהל אכן אינם משקפים את תמונת המציאות המעודכנת (במקרים של העברת זכויות או פטירה), זאת מאחר ובעלי הזכויות או יורשיהם אינם ממלאים את חובתם להסדיר את הזכויות... יכולת המעקב והפיקוח של מינהל מקרקעי ישראל בעניין זה הינה מוגבלת.. האמצעים הקיימים לכפות על היורשים את הסדרת הזכויות מוגבלים..."

עובדה: יש אלפי מושבניקים, חברי אגודה, שהם בעצם בחזקת רמאים ומפרי חוק וחוזה מול המינהל. מצד שני, את התמורות מעסקאות הפשרת הקרקע מקבלת "האגודה", והיא מחלקת אותן על-פי החלטות חברי האגודה. המינהל, בהכרה מלאה, יודע שתמורות ההפשרה, במיליונים רבים, יעברו לכיסיהם של אלפי רמאים ומפרי חוק וחוזה.

פעם החיים היו פשוטים, והיה ברור שמי שחבר באגודת המושב הוא בעל נחלה או בן ממשיך. פסק הדין של פלפל, בו נדחתה עתירתו של נוימן, קובע, שאין קשר בין בעלות על נחלה לבין חברות באגודה. ההחלטה נכונה משפטית, אבל, באופן מוזר, היא מסייעת לאלה שאינם מסדירים כחוק את הזכויות בנחלה.

המינהל מתחמק כבר שנים מטיפול בעניין זה, במישור הכללי ובמקרה הבולט ביותר. כפר אז"ר הועבר ממחוז תל-אביב למחוז מרכז, ומשגם שם לא התקדם הטיפול, הוא הועבר לאחרונה לטיפול מחוז ת"א. נראה אם מנהל המחוז, ירון ביבי, מסוגל לעשות שם סדר ולקבוע סטנדרט.

ליועץ המשפטי הנכנס יש משהו שלא היה ליועץ היוצא, וזה היכולת להגיד: אחותי, תעשי סדר במושבים.