ט"ו בשבט הגיע - חג לאילנות. כראוי לקראת ראש השנה לאילנות, שטפו גשמי הברכה שירדו בשבועות האחרונים את האבק מעל הארץ, הקימו לתחיה את הערוצים היבשים, ופרשו מרבד של לבלוב ופריחה מצפון הגליל ועד צפון הנגב.
הטבע שופע אווירת התחדשות ותחיה, טובלים חבלי הארץ באווירת שנה חדשה - "שביל באמצע שביל בצד, חפופים אחד אחד".
למעשה, יותר מחגיגה של הטבע, מדובר בתזכורת למה שעלול ללכת לאיבוד אם לא נקפיד על שימורו. מינים רבים של צמחים ובעלי חיים שחיו בסביבתנו, כבר נעלמו לאחר ששטחי המחיה שלהם בותרו ע"י כבישים או נקברו תחת מעטה בטון. מימיהם של רבים מהנחלים אינם ראויים לשתיה - הם נושאים עימם ביוב וחומרי הדברה.
ט"ו בשבט הוא גם יום הולדת - היום שבו הכנסת חוגגת את יום הולדתה. הכנסת, היא גם המקום אליו מתנקזים חילוקי הדעות בנושאי הסביבה. הקמת וועדת משנה למפגעי איכות הסביבה במסגרת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הביאה לעלייה גדולה בתשומת הלב הניתנת לנושאים סביבתיים, וכמות הדיונים בנושאים אלו בכנסת ה-16 גדולה בהרבה מזו שבכנסות הקודמות.
סקירת הנושאים שעולים על שולחן הוועדה, מעלה תמונה מפתיעה. אמנם בפני הוועדה עולים גם נושאים הקשורים בשמירת הטבע - כגון חוק החופים, וכלובי הדגים באילת, אך עוד יותר מכך מובאים נושאים העוסקים בבריאות האדם והגנה על חייו.
כך לדוגמא, עסקה הוועדה לאחרונה בסכנה הנשקפת לחיינו מדיאוקסינים הנפלטים לאוויר, בזיהום מים חמור ממפעלי תע"ש בת"א ורמת השרון, בנזק לחיי אדם שגורמת התחבורה המבוססת על מנועי דיזל ובמפגעים הסביבתיים הקשים ברמת חובב.
מסתבר, כי מרבית ארגוני איכות הסביבה עוסקים כיום בהגנה על חיי אדם ולא בהגנה על הטבע (גם החברה להגנת הטבע עוסקת היום בנושאים "אנושיים" כגון תחבורה ציבורית וסביבה עירונית).
הטיעון העיקרי נגדם, בדבר סדר עדיפויות לקוי, אינו נכון יותר. למעשה, ארגונים סביבתיים רבים רואים את פעילותם כפעילות למען החברה, ובעקבות כך גדלה מידת שיתוף הפעולה בין האירגונים הסביבתיים והאירגונים לשינוי חברתי.
כמו הארגונים לשינוי חברתי גם ארגוני איכות הסביבה לא מסתפקים בפעולות מחאה למניעת פגיעה בסביבה, אלא דורשים מהשלטונות להפעיל את סמכויותיהם ולמנוע פגיעה באדם ובסביבתו.
החיבור בין הטבע וערכים חברתיים, קשור גם הוא לט"ו בשבט. מקורו של ט"ו בשבט הוא בתרבות היהודית של לפני החורבן - תרבות חקלאית המחוברת לטבע ולסביבה.
ט"ו בשבט היה ראש השנה לאילנות, וסימן את התאריך שהחל ממנו היה החקלאי חייב להפריש תרומות ומעשרות מפירות חדשים. תרומות ומעשרות אלו היו ניתנים לכוהנים, ללוויים ולעניים - הקבוצות חסרות הרכוש.
יש לקוות, כי ההתעוררות בטבע לקראת ט"ו בשבט תגיע גם לכנסת, וכי זו תדע לשים מחסום לתאוות הבצע המחריבה את החברה והסביבה כאחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.