שינויים בזכויות בעלי המניות בחברה משפחתית

כשמדובר בהקצאה (בתום לב) ליחידים, שהינם "קרובים" לבעלי המניות - יתכן וניתן לראות בכך הקניית זכות באיגוד ללא תמורה, מיחיד לקרובו, הפטורה ממס שבח וממס מכירה

המדובר הוא ב"חברה משפחתית", שאמורה להפוך ולהיות "חברה שקופה". כל רכושה הוא החזקת מניות ב"חברות בית", ומשום כך היא נחשבת כ"איגוד מקרקעין". בעלי המניות בחברה המשפחתית הם: סבתא ו-9 ילדים ונכדים (של אותה סבתא). כל אחד מהם מחזיק במספר מניות זהה. מניות אלה מזכות את מחזיקיהן ברווחים (דיבידנד) וברכוש החברה בזמן פירוק.

השאלות הן:

1. האם הקצאת מניות נוספות לאחר ו/או לחלק מבעלי המניות, ללא תמורה, תגרור חיובי מס שבח, מס מכירה, מס רכישה ובאיזה שיעור?

2. האם העברת מניות, ללא תמורה, בין בעלי המניות, תגרור חיוב מס כנ"ל?

להלן התשובות:

באופן עקרוני, מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה, מיחיד לקרובו, הינן פטורות ממס שבח (ראה הוראות סעיף 62 לחוק מיסוי המקרקעין). הגדרת "קרוב", לעניין זה, הינה כדלהלן: (1) בן-זוג. (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג, ובני-זוגם של כל אחד מאלו. (3) אח או אחות, ובני-זוגם.

במידה ויחולו על הפעולה של העברת המניות הוראות סעיף 62 לחוק, כאמור, יהיה מס הרכישה שליש מסכומו הרגיל (סעיף 20 לתקנות מס רכישה). עמדה זו איננה נקייה מספקות, אך לדעתנו עולה בקנה אחד עם גיבוש תכלית החקיקה.

למען הסדר הטוב נציין, כי קיים תקדים משפטי הסותר את עמדתנו (ראה רוגובין אידה ויעקב נגד מנהל מס שבח מקרקעין, ועדת ערר 01/1298 וגם 01/1299 ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), אך לפי מיטב ידיעתנו הוגש ערעור, לבית המשפט העליון, כנגד החלטת ועדת הערר.

באשר למס מכירה, במידה ופעולה במניות בחברה המשפחתית פטורה ממס שבח, הרי שגם הפעולות שפורטו דלעיל יהיו פטורות מהמס, שכן פטור ממס מכירה ניתן בשל "מכירת מקרקעין" כהגדרתם בסעיף 72ג. לחוק מיסוי מקרקעין (היינו; לרבות עשיית פעולה באיגוד מקרקעין).

הסוגיה המרכזית אם כן הינה, האם יחולו הוראות סעיף 62 לחוק מיסוי המקרקעין על הפעולות שפורטו בשאלה.

הגדרת "קרוב" - בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, למיטב ידיעתנו, בהתאם לפרשנות רשויות המס, הינה מצמצמת, ולכן נכד איננו נחשב "קרוב" לסבתו (אם כי הסבתא הינה "קרוב" לנכדה) ומכאן נראה, כי העברת מניות ללא תמורה בחברה המשפחתית, בין בעלי המניות בחברה (לא כל שכן פעולה בין בני הדודים) עלולה להתחייב במס, ככל שמקבל המניות איננו מוגדר "קרוב" למעביר המניות.

מכל מקום, נראה, כי במקרים מסויימים ניתן יהיה לקבל את הסכמת מנהל מס שבח, להעברה פטורה ממס של מקרקעין, בין שני יחידים שיש להם "קרוב" משותף (הדבר כרוך בקבלת אישור מוקדם וכן בתשלום מס רכישה נוסף, בשיעור מופחת).

באשר להקצאת מניות נוספות לחלק מבעלי המניות "ללא תמורה", ככל שהדבר אפשרי, ניתן לטעון (לכאורה), כי מדובר ב"הקצאה" (הנפקת זכויות שלא נרכשו ע"י האיגוד קודם, אשר תמורתה - כולה או חלקה - לא שולמה במישרין או בעקיפין למי מחברי האיגוד), ולכן אין פה כלל פעולה באיגוד (ראה את הגדרת המונח "פעולה באיגוד" בסעיף 1 לחוק מיסוי המקרקעין).

דא עקא, שפרשנות שכזו איננה עולה בקנה אחד - לעניות דעתנו - עם תכלית החקיקה, שהרי בדרך של הקצאת מניות "ללא תמורה" ניתן יהיה להתחמק מאימת המס, מבלי להגדיל את סה"כ נכסי החברה.

מאידך, ככל שמדובר בהקצאה (בתום לב) ליחידים, שהינם "קרובים" לבעלי המניות הקיימים - יתכן וניתן לראות בכך הקניית זכות באיגוד ללא תמורה, מיחיד לקרובו, הפטורה ממס שבח וממס מכירה.

לאור כל אלו, מומלץ לכל מי ששוקל לרכוש, למכור, או להעניק ללא תמורה זכויות בחברה משפחתית, שהינה איגוד מקרקעין, להתייעץ מבעוד מועד עם מומחה בתחום מיסוי המקרקעין, על מנת שיוכל לכלכל את מעשיו בתבונה.