זו הייתה שנה מאוד קשה לחובבי הקומדיות הרומנטיות. חוץ מ"באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון, שעלה ביום חמישי למסכים, לא הייתה בתקופה האחרונה אף קומדיה רומנטית שהצליחה קופתית כמו בשנים הקודמות עם סרטיהן של ג'וליה רוברטס, מג ריאן, או ג'ניפר לופז.
פעם, קומדיה רומנטית הייתה שווה 100 מיליון דולר. אם מפיק הצליח לחבר בין שני כוכבים בעלי כימיה מינימלית, ושילם להם סכום הוגן, תמורת השקעה של בין 20 מיליון ל-40 מיליון דולר הוא יכול היה להרוויח פי 3 או אף 5 מהסכום; כמעט בלי להסתכן.
סנדרה בולוק ויו גרנט ב"שבועיים מראש": 100 מיליון דולר. ג'ניפר לופז וראלף פיינס ב"יפה במנהטן": 100 מיליון דולר. ואלה סרטים מן השורה, בוודאי פחות מצליחים מאשר "אישה יפה", או "נדודי שינה בסיאטל". השנה, כל הקומדיות הרומנטיות נכשלו. רובן אפילו לא הגיעו ארצה לבתי הקולנוע. אם ההצלחה הגדולה ביותר של השנה הייתה "שר הטבעות", הכישלון הגדול של השנה היה "ג'יגלי", קומדיה רומנטית עם נגיעות של סרט פשע בכיכובם של ג'ניפר לופז ובן אפלק.
אחת מקלישאות הברזל הקולנועיות גורסת שסרטי מתח ופעולה ממגנטים בעיקר גברים, לעומת קומדיות רומנטיות שמיועדות לפלח הנשי בעיקר. אבל עידן "הגבר החדש", המטרוסקסואל, מעצב מחדש את התמונה, ובכל אופן, באופן אירוני, הקומדיה הרומנטית היחידה שהצליחה בחודשים האחרונים היא זו של הבמאית שעשתה את "מה נשים רוצות" - אולי היא יודעת משהו שאחרים לא?
כשמנסים להבין למה ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון מצליחים וג'ניפר לופז ובן אפלק לא, ניתן להצביע על כך שמדובר בסרט שעוסק באהבה בגיל 50, נושא חדש ולוהט בהוליווד, או שהקסם של ג'ק ניקולסון מתפקד כמו יין: משביח עם השנים. אבל דומה שהפעם התשובה פשוטה יותר: הסרט של ג'ק ודיאן גם מצחיק וגם רומנטי, משהו שרוב הקומדיות הרומנטיות של השנה לא הצליחו להיות. "לגמור עם אהבה" עם רנה זוולגר התחכם יתר על המידה; "כל דבר אחר" של וודי אלן, למרות שהצחיק לעיתים, בסופו של דבר היה אנמי; ב"אכזריות בלתי נסבלת" האחים כהן ידעו את כישלונם הקשה ביותר בקופות. הקומדיה הטמונה בסרט אמנם הצליחה, אבל הפרק הרומנטי לא ממש השתלב לבמאים הציניים ביותר בתעשייה. גם קייט הדסון, הבת של גולדי הון, מנסה להכתיר את עצמה כמלכת הקומדיות הרומנטיות החדשה ללא הצלחה. למרות ש"איך לאבד בחור בעשרה ימים" הוא סרט חמוד שפתח בהצלחה את 2003, שני סרטיה האחרונים, "אלכס ואמה" ו"הגירושין" היו כישלונות אדירים שלא חצו את האוקיינוס כדי לעלות ארצה.
אחרון הכישלונות היה הסרט הבריטי רב הכוכבים, והמהנה לרגעים, "אהבה זה כל הסיפור"; אולי דווקא משום שהסרט הוכיח שאהבה היא לא כל הסיפור וצריך משהו שיחזיק אותה. הסרט הינו אוסף קליידוסקופי של קלישאות מקומדיות רומנטיות שכבר ראינו, ואף שהקלישאה גורסת שקלישאות עובדות, לצופים, לפחות אלה מגיל 16 ומעלה, הייתה תחושה של זלזול באינטליגנציה שלהם.
כפי שזה נראה כרגע, ככל שג'וליה רוברטס ומג ריאן מתבגרות, הן מנסות לפנות לתפקידים "רציניים" יותר, אבל משאירות ריק גדול מאחוריהן; ריק מהסוג שג'ניפר לופז מתקשה למלא. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
