נגיד בנק ישראל, דוד קליין, צפוי להוריד את הריבית בשיעור של עד 0.3% בלבד, למרות לחצים מצד משרד האוצר לחזור לקצב הורדה חודשי של 0.5%. זאת, בעקבות הגידול המהיר בכמות הכסף ובציפיות לאינפלציה.
גורמים בכירים במערכת הכלכלית-פיננסית בירושלים אף מעריכים, כי התהליך קרוב למיצויו, וכי עד דצמבר 2004 הריבית במשק תשוב ותעלה לרמה של 4.9%-4.7% לפחות.
תיתכן גם הפחתת ריבית קטנה יותר של 0.2%. קליין יקבל את ההחלטה על גובה הריבית לפברואר ביום ב' הבא.
הבכירים מציינים, כי בשלושת החודשים האחרונים התהפכה המגמה בכמות הכסף ובציפיות האינפלציוניות. זאת ועוד, הציפיות לאינפלציה נמצאות כרגע במגמת עלייה מובהקת, תוך התקרבות לגבול העליון של היעד, התפתחות שמצמצמת מאוד את מרחב התמרון בריבית.
בנק ישראל מסר היום (ב') כי הציפיות לאינפלציה בפברואר זינקו ל-1.5% (אמצע היעד) לשנה הקרובה (עד פברואר 2005), לעומת 1.2% בינואר ו-0.7% בדצמבר.
הציפיות לאינפלציה לשנה שלאחריה, עד חודש פברואר 2006, עלו ל-3.2% - מעל לגבול העליון של יעד האינפלציה הרשמי. זאת, לעומת 2.9% בחודש ינואר ו-2.5% בחודש אוקטובר.
הציפיות לאינפלציה משנת 2007 ואילך עלו ל-3.2%, לעומת 3.1% בינואר ו-2.8% בנובמבר. הציפיות לאינפלציה בטווח הבינוני נמצאות בחריגה מטווח יעדי האינפלציה שקבעה הממשלה, אם כי עדיין אינן מסכנות את היעד ארוך הטווח של יציבות המחירים, שהציג בנק ישראל על פי החלטת הממשלה.
ממוצע תחזיות האינפלציה של האנליסטים בבתי השקעה והבנקים ל-12 חודשים קדימה הגיע בינואר ל-1.5%, לעומת 1.6% בדצמבר, 2.1% באוקטובר ו-2.5% בספטמבר.
תחזיות האינפלציה של החזאים והאנליסטים והמדדים השליליים בפועל, שפרסמה אתמול (א') הלמ"ס, הם שמאפשרים כרגע את המשך תהליך הורדת הריבית.
בנק ישראל מדווח, כי בינואר נרשם זינוק של 3.8% באמצעי התשלום (מזומן ופיקדונות עו"ש בבנקים), שהגיעו לשיא של 34.2 מיליארד שקל. מדובר בתוספת של 1.2 מיליארד שקל בחודש אחד. בתוך חודשיים עלו אמצעי התשלום במשק ב-5.5%, תוספת של 2 מיליארד שקל.
שינוי הכיוון באמצעי התשלום במשק החל מיד עם סיום המלחמה בעיראק ועל רקע ההתאוששות שנרשמה בפעילות העסקית ובמכירות הקמעונאיות.
מחודש יולי עלו אמצעי התשלום במשק ברציפות בשיעור של 12.1%, קצב שנתי של 20%. מדובר בתוספת חסרת תקדים בהיקף של 3.7 מיליארד שקל.
בתוך שנה (ינואר 2003 עד ינואר 2004) גדלה כמות הכסף במשק ב-10.2% במצטבר, לעומת גידול של 8.7% בנובמבר, 7.1% באוקטובר ו-2.1% באוגוסט.
הגידול המהיר בכמות הכסף בחצי השנה האחרונה גדול פי 3 מהקצב הנדרש בהתאם ליעד האינפלציה ויציבות המחירים, שקבעה הממשלה (3%-1%), והצמיחה הפוטנציאלית של המשק היא 5%-4%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
