יוזמה חדשה בטבריה: פארק ארכיאולוגי

העיר טבריה, מהערים העתיקות בארץ, עמוסה בשרידים ארכיאולוגיים המצויים במצב של הזנחה, התפוררות והרס. חלקם הגדול חפור למחצה, וחלקם מכוסה סחף וכמעט שאינו נראה. לאור זאת, חברו יחד שלושה גופים: רשות העתיקות, עיריית טבריה והאוניברסיטה העברית (פרופ' יזהר הירשפלד מטעמה), על מנת ליזום חפירה, שימור ושיקום השרידים בעיר, וכן הקמת פארק ארכיאולוגי בשטח.

מטרות היוזמה:

א. לחשוף, לשמר ולהציג את עברה של טבריה במלוא הדרה.

ב. גיבוש החזון למיזם: פארק ארכיאולוגיה ונוף.

ג. יצירת נקודת משיכה אזורית המתבססת על משאב התיירות המקומית בנוסף לתיירות הסקטוריאלית: צליינית, יהודית, אדריכלית.

ד. הדגשת הייחוד של האתר: טבע ונוף, תרבות, היסטוריה וארכיאולוגיה.

ה. מימוש פוטנציאל הפעילות החינוכית סביב האתר.

הפוטנציאל התיירותי הטמון בשטחה של העיר העתיקה משולש:

* כאיזור בעל אופי יהודי מובהק: מקום מושב הסנהדרין, מקום חתימת התלמוד, מערת מסתור וכן קברים ובתי כנסת עתיקים מדרום ומצפון לשטח הפארק.

* כאיזור בעל ערך צלייני רב: מסורות אודות ישו, כנסייה מרשימה, חומת יוסטיניאנוס ואתרים נוצריים מצפון ומדרום לעיר (וכן "נתיב הצליינים", מהר תבור לטבריה).

* כאיזור בעל ערך אדריכלי/היסטורי: תאטרון רומי, שוק, בית מרחץ, קרדו ועוד.

התוכנית המוצעת כוללת פינוי המפגעים משטח הפארק המתוכנן; שימור השרידים הבנויים שנחפרו בעבר - בעיקר מבנה הבזיליקה, השוק, בית המרחץ, בית המדרש והקרדו; חפירה ארכיאולוגית בשטח הפארק המתוכנן; שימור לאחר החפירה הנ"ל; פתיחת האתר לאחר הסדרה ראשונית, שערי כניסה, שבילי ביקור, פיתוח איזור לתצוגה דידקטית; פתיחה מלאה של האתר לאחר קישורו למרכזי מבקרים, ושילוב אטרקציות שונות.

שרידי העיר העתיקה של טבריה, כפי שהתקיימה החל מיסודה ועד שלהי התקופה הערבית הקדומה, טרם העתקתה צפונה, מצויים כיום בין צפונה של חמת (מלון הולידי אין) לבין מלון נהר הירדן, בתחומי העיר העות'ומאנית. איזור זה פתוח ואינו בנוי בחלקו הגדול.

שטח העיר העתיקה מוקף במרקמים בעלי אופי שונה זה מזה: העיר העות'ומאנית, המשמשת כיום כמרכז העסקים של העיר וכאיזור תיירות; שיכון א' ואיזור התעשייה; פארק נופי גדול ממערב לעיר העתיקה; איזור תיירות נופש ודת בחמת מדרום; כביש הגישה הדרומי לעיר; הכינרת ואיזור המלונות ממזרח ובית קברות מצפון-מזרח. שטח העיר העתיקה נחפר בחלקו בעבר, וכיום מהווה חצר אחורית הכוללת שרידים ארכיאולוגיים במצב התפוררות מתקדם, מכון טיהור לשפכי טבריה והסביבה ומזבלה גדולה.

טבריה, שהוקמה בשנת 20 לספירה כעיר יהודית, נבנתה ע"פ מתכונת רומית וכללה בשטחה מלבד בתי מגורים גם מוסדות ומבני ציבור, חומות, שערי כניסה ומערכת רחובות. בחפירות הרבות שנערכו בשטח שאינו בנוי נחשפו בין השאר:

שער הכניסה הדרומי - שער מונומנטלי שבצידיו שני מגדלים עגולים. כיום השער מכוסה סחף, וכמעט ואינו נראה.

קרדו: קטע מרחוב העמודים המרכזי. רוחבו המשוער היה 12 מ', ומשני צדדיו נבנו סטוים. בצידי הסטוים נבנו חנויות שפתחיהם פנו לרחוב. השרידים מוזנחים ומכוסים צמחייה.

חומת העיר: החומה הוקמה על-ידי הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6. קטעים נרחבים מחומה זו נחשפו במהלך חפירות בעבר.

אולם ציבורי: אולם במתכונת בזיליקה. ע"פ המסורת, גלתה הסנהדרין "מלשכת הגזית...ומציפורי לטבריה" (תלמוד בבלי). יתכן ומבנה זה שימש כמושב הסנהדרין. המבנה חפור למחצה ומוזנח.

בית מרחץ: ככל הנראה בית המרחץ המרכזי של העיר, הנזכר לעיתים בספרות חז"ל. בית המרחץ כלל חדרי רחצה, מלתחות ואולמות למפגש חברתי. ברצפתו נחשפו קטעים של פסיפס צבעוני. השרידים במצב התפוררות מתקדם.

שוק: מבנה עמודים שהשתרע על-פני שטח של 800 מ"ר בקירוב.

תיאטרון: נבנה במרחק של כ-130 מ' מבית המרחץ, מכוסה ברובו סחף ופסולת.

שרידי כנסייה גדולה: כנסייה שהוקמה ע"י יוסטיניאנוס במאה ה-6.