חמושה בלינוקס ובקוד הפתוח, סאן שוב רוכבת למלחמה במיקרוסופט

אין דרך לראות את זה אחרת: סאן הג'ינג'ית שוב הכריזה מלחמה על מיקרוסופט. בעבר, באופן כללי, סאן התעסקה בשרתים ומיקרוסופט התרכזה בתוכנות. הגבולות האלה היטשטשו מאוד. בעיקר, אחרי הפנייה חדשה של סאן לארגונים הקטנים והבינוניים. הלקוחות המסורתיים של סאן מיקרוסיסטמס היו ארגונים גדולים ועשירים. המוצרים שלה נחשבו למרצדס של השרתים. זה היה נכון גם במחיר. המשבר פגע גם בענקית, הג'ינג'ית, ששינתה כיוון ומוצרים, הוזילה מחירים ועברה לפעול גם בתחום מתן השירותים.

לא רק לגדולים

קובי ליף, מנהל תחום העסקים הקטנים והבינוניים באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, ולשעבר מנכ"ל סאן ישראל, ביקר השבוע בארץ והצהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "באסטרטגיה ובמוצרים החדשים שלנו, אנחנו יוצאים נגד הקואליציה המיקרוסופטית. זה נכון בעולם וגם בישראל. אם בעבר השוק של סאן בישראל מנה רק 250 ארגונים גדולים המעסיקים יותר מאלף עובדים, היום אנחנו פונים לשוק של 12 אלף ארגונים שיש בהם בין 25 ל-100 עובדים".

סאן מציעה לארגונים הבינוניים והקטנים פתרונות מקצה לקצה, זולים בעלותם הראשונית אך עובדים על מודל של תמיכה. המוצרים של סאן עובדים עם לינוקס, וסאן מציעה חבילות משרדיות שלמות ובהן גם את הדסקטופ ג'אווה שלה, או את אופן אופיס. סאן המקומית הוציאה גרסה בעברית, בשיתוף עם משרד האוצר, ולאחרונה זו מחולקת חינם לכל דורש.

למרות פרסומים קודמים, האוצר ומשרדי הממשלה בכלל לא מיהרו להטמיע את מערכות ההפעלה הלינוקסיות. אחרי הסכסוך המתוקשר, האוצר חתם על הסכם עם מיקרוסופט ונכון להיום, בכל משרדי הממשלה עדיין עובדים על החלונות של מיקרוסופט.

ליף אומר שיש צימאון בשוק למודל עסקי חדש במחשוב המשרדי. הוא טוען שהמוצרים של סאן זולים לאין שיעור מהמוצרים של מיקרוסופט. ליף לא מפרט כמה עולה לתחזק ולתמוך במערכות הקוד הפתוח.

ליף: "השוק מכתיב לינוקס. הבעיה עם המערכות של הקוד הפתוח היא שאין בעולם מי שנותן תמיכה למערכות האלה. אנחנו נותנים תמיכה למערכת. וכן, היא תעלה כסף. אנחנו נציע חלופה זולה יותר לכל מה שיש על השולחן במשרדים".

המשרדים לא ינהלו לעצמם

המודל המיקרוסופטי הוא של מוצרים קלים ומהירים להטמעה והמצריכים תמיכה מינימלית. סאן, לעומתה, מציעה מודל שבו המשרדים הקטנים והבינוניים לא ינהלו את מערכות המחשוב המשרדי שלהם בעצמם אלא יוציאו את השרתים לניהול של ספקי האינטרנט, למשל. לא עוד שרתים המנהלים את הרשת המשרדית, אלא שרתים אצל ספקי האינטרנט, שינהלו ויתמכו עבור המשרדים במערכות המחשוב.

* מה הכתיב את השינוי בסאן?

"זה נכון שבעבר התרכזנו בלקוחות הגדולים, בחברות הטלקום ובגופים גלובליים גדולים. בשלוש השנים האחרונות עשינו חושבים, במטרה למצוא שווקים נוספים כדי להגדיל את נתח השוק שלנו".

* לא הייתה לכם ברירה, הארגונים הגדולים, כמו הקטנים, הפסיקו לקנות. היה משבר.

"זה נכון שהתנאים הכתיבו את השינוי. מפוקוס במוצרי חומרה ותשתית עברנו גם לתוכנות ושירותים מקצועיים נלווים. עכשיו יש לנו סל מוצרים עשיר ומאוזן יותר שפונה גם למגזרים חדשים".

* וזנחתם את הלקוחות הוותיקים?

"בוודאי שלא. אני חושב שגם הם הרוויחו מהשינויים האלה. בכל מקרה, כל סניף שלנו מתייחס לתנאי השוק הרלוונטיים עבורו. אנחנו יכולים להציע מגוון רחב יותר משרתי לינוקס, או סולריס, מוצרי אחסון והדסקטופ. פתרונות הפעלה לינוקסיים מקצה לקצה".

* זה אומר שגם הוזלתם את המוצרים?

"זה קרה בכל השוק. הקומודיטיזציה של השוק הכתיבה את זה. בנוסף, שמנו לב שפוטנציאל הצמיחה של חברות קטנות ובינוניות גבוהה יותר מאשר של ענקים, כמו אנרון, למשל".