קיבוץ אילות נגד אקווריה

קיבוץ אילות הסמוך לאילת החליט להשיב מלחמה נגד כוונת חברת אקווריה להקים פרויקט תיירותי ענק באילת, שחלקו יוקם על אדמותיו. הקיבוץ הגיש בשבוע שעבר, באמצעות עוה"ד משה באדר, רנאטו יאראק וגילי יופה, עתירה לבג"ץ נגד הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, המועצה הארצית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום, שלטענת העתירה אפשרו ליזמים לעקוף את הקיבוץ ואת הוועדה המקומית חבל אילות, וכל זאת כדי להביא לאישור הפרויקט, למרות התנגדות הקיבוץ, הרואה את עצמו, לטענתו, נפגע כלכלית מהיוזמה.

חברה אמריקנית גדולה, שנציגה בארץ הוא רן פקר, יזמה הקמת פארק אטרקציות" ענק באיזור אילת, על שטח של כ-1,500 דונם, כאשר כ-800 דונם מתוכם מצויים בשטח משבצת הקבע של קיבוץ אילות, ומשמשים כקרקע חקלאית פורייה ומניבה כבר עשרות שנים, שעליה פרנסת הקיבוץ העותר. הקיבוץ טוען, כי הוא משתמש ברובו המכריע של השטח לצרכי חקלאות, כ-360 דונם משמשים למטע תמרים מניב ובוגר, כ-70 דונם חממות וכ-400 דונם גידולי שדה.

פארק אקווריה אושר על-ידי הולקחש"פ על שטח של כ-800 דונם מתוך הקרקע של אילות, שליש מהקרקע של הקיבוץ. לטענת הקיבוץ, בשל התנגדותו לפרויקט ולהעברת המקרקעין ליזמים, הם עקפו את הקיבוץ ואת הוועדה המקומית לתכנון חבל אילות, והגישה לוועדה המחוזית דרום שתי תוכניות מתאר מקומיות. לטענת העותרת, התוכנית שהוגשה לא תאמה את תוכנית המתאר המחוזית החלה על השטח, ולפיכך, ובמטרה להכשיר את תוכנית אקווריה, הגישה הוועדה המחוזית לתכנון בדרום שינוי נקודתי לתכנית מתאר מחוזית.

התמ"מ הנקודתית הועברה לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וביום 2.9.03 החליטה המועצה להפקיד את התמ"מ בכפוף לתיקונים טכניים של מינהל התכנון והלשכה המשפטית, ובכפוף לאישור הולקחש"פ. כחמישה שבועות לאחר מכן נחתם בין אקווריה לבין המינהל הסכם הרשאה לתכנון, שהקיבוץ מתנגד לו.

על רקע זה, הולקחש"פ אישרה ביום 15.12.03 את התוכנית, ולטענת העותרת, חרף היותה מחייבת עקירת מאות דונמים של מטעים, המהווים מקור פרנסה מרכזי של העותרת. הוועדה קבעה, כי השתכנעה כי השימושים המוצעים בתוכנית צמודים לפעילויות התיירותיות באילת ויסייעו לה ולאיזור, וכי מאחר ומדובר בקרקע חקלאית של קיבוץ אילות, הוועדה מחליטה כי תנאי למתן תוקף לתוכנית יהיה מציאת פתרון לקרקע חלופית.

הקיבוץ טוען, כי בינו לבין חברת אקווריה התנהל מו"מ לפתרון הסכסוך, אך ללא תוצאות. אקווריה התחייבה בפני הקיבוץ כי לא תעלה על הקרקע מבלי שתושג הסכמה עם הקיבוץ, אולם, לטענת העתירה, התחייבות זו נועדה "להרדים" את הקיבוץ, שכן במקביל אליה פתחה אקווריה במסע מזורז לאישור התוכנית.

על-פי העתירה, השתלשלות העניינים התמוהה במהירותה, מעידה על היחס יוצא הדופן לו זוכה החברה במוסדות התכנון. הקיבוץ טוען עוד, כי המינהל לא פנה עד היום לקיבוץ בהצעה לחלופה קרקעית כלשהי. לטענתו, מוסדות התכנון שאישרו את התוכנית פגעו בזכויות היסוד שלו, ובזכויותיו הבסיסיות והיסודיות לקניין ולחופש עיסוק, וכי לא הונחה לפני הולקחש"פ תשתית עובדתית מלאה, לא לעניין חיוניות הפרויקט בכלל, ובוודאי לא לעניין הקמתו בשטחי הקרקע החקלאית המניבה של קיבוץ אילות דווקא.

הקיבוץ טוען, כי החלטת הוועדה הייתה נגועה בשיקולים זרים. "החלטתה כה בלתי סבירה, ויש בה אי-צדק כה בולט, עד שנראה כי לא הייתה יכולה להתקבל אלמלא נשקל שיקול זר. החלטתה נגועה בחוסר סבירות קיצוני, ולכן בטלה היא, או ראויה לביטול". לפיכך, מבקשת העתירה צו המורה על בטלות החלטת הוועדה. עדיין לא הוגשו תגובות הצדדים.