בהצעות להטיל מבחני הכנסה על קצבאות ילדים יש פגם כלכלי מהותי, ומהבחינה הכלכלית שקולים ואף גרועים מהגדלת המס על עבודה - כך קובע ראש אגף כלכלה ומחקר באוצר, ד"ר מיכאל שראל, בדו"ח התקופתי של משרד האוצר על מצב הכלכלי.
ד"ר שראל מתריע, כי אם יתקבל הרעיון של מבחני הכנסה, המס האפקטיבי שהאזרח יידרש לשלם יגדל בכ-500 שקל בחודש. זאת, משום שהמס בפועל יהיה לא רק המס השולי המופיע במדרגות המס, אלא יכלול בנוסף גם את ערך קצבאות הילדים שהוא מפסיד.
שראל מביא דוגמא כיצד ישפיעו מבחני ההכנסה בקצבאות הילדים על אזרח שמשתכר 10,000 שקל בחודש, אשתו לא עובדת והוא מקבל קצבת ילדים של 500 שקל. במקרה שמשכורתו של אותו אזרח תגדל ל-11 אלף שקל, יתרחש אחד מהשניים:
אם אין מבחני הכנסה על קצבאות הילדים, הכנסתו נטו תגדל בכ-600 שקל, לאור מס שולי של כמעט 40%, כולל ביטוח לאומי ומס בריאות.
אם יש מבחני הכנסה על קצבאות ילדים, ובעקבות התוספת לשכרו תשלל ממנו קצבת הילדים, אזי הכנסתו נטו תגדל רק ב-100 שקל, והמס השולי האפקטיבי שאותו אזרח יצטרך לשלם על 1,000 השקלים הנוספים יעמוד על 90%.
שראל תוקף חזיתית את הרעיון להטיל מבחני הכנסה על קצבאות ילדים. "מדי פעם גורמים שונים, בהם חברי ממשלה ובכירים במוסד לביטוח לאומי, חוזרים ומעלים הצעות להקטין את מידת האוניברסליות של חלק מקצבאות הביטוח הלאומי, ובעיקר קצבאות הילדים. הם מציעים להתנות הקצבאות במבחני הכנסה, כך שהקצבאות לא ישולמו `לאלה שלא ממש זקוקים להם`. במקביל, הם מציעים להשתמש בסכומים הנחסכים על מנת להגדיל את הקצבאות `לאלה שבאמת זקוקים להם`.
"לכאורה, יש בכך היגיון אינטואיטיבי: המשאבים שעומדים לרשות הממשלה מוגבלים, ועדיף לרכז אותם בקרב האוכלוסיה החלשה. כך, תרומת הקצבאות להקטנת שיעור העוני ואי השוויון בהכנסות תהיה גדולה יותר. אולם, יש פגם כלכלי מהותי בהצעות אלה". אומר שראל.
שראל טוען, כי הגדלת המיסוי בפועל על ההכנסה מעבודה, ושימוש בהכנסות המדינה הנוספות כתוצאה מכך לצורך הגדלת הקצבאות, עומדת בניגוד מוחלט לאסטרטגיה הכלכלית ששואפת להקטנת הוצאות הממשלה והקטנת נטל המס לרמות דומות למדינות המערב, על מנת לשחרר משאבים לסקטור העסקי וליצור תנאים לצמיחה בת-קיימא.
צעד כזה של מבחני הכנסה, אומר שראל, יקזז במידה רבה את ההישגים של הרפורמה במס ושל הקטנת הוצאות הממשלה, ויחזיר מרחק רב לאחור את המדיניות הכלכלית.
שראל קובע, שמבחני הכנסה אף גרועים בהרבה לעומת הגדלה פשוטה של המיסוי על עבודה. בניגוד להגדלת שיעורי המס על העבודה, מבחני ההכנסה:
* יוצרים מדרגת מס גבוהה מאוד ברמת הכנסה שרירותית.
* יוצרים חוסר שקיפות ביחס למס האמיתי שמוטל על העובדים.
* מחייבים הפעלת מנגנונים בירוקרטים מסובכים של אינטגרציה בנתוני הביטוח הלאומי ומס הכנסה.
* מפלים לרעה הורים עובדים לעומת הורים לא עובדים.
* מפלים לרעה בין עובדים שהם הורים לעובדים שאינם הורים, מבחינת המס השולי האפקטיבי המוטל על הכנסתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
