סערה בגמול: המנכ"ל עופר כהן צפוי לפרוש חודשיים לאחר מינויו

אין רגע דל בחברת ההשקעות גמול , שעברה לפני מספר חודשים לשליטתם של אייל יונה ואמנון ברזילי (ברזאני). ל"גלובס" נודע, כי מנכ"ל גמול, עופר כהן, שמונה לתפקידו לפני כחודשיים, צפוי לסיים בימים הקרובים את תפקידו.

על פי הערכות בשוק ההון, מתקשה כהן לפעול תחת יו"ר גמול הדומיננטי, יקיר גבאי. מקורות המקורבים לגמול טענו, כי עד להשלמת הצעת הרכש למניות החברה מחרתיים (ד') לא צפויה כל הודעה של כהן על פרישתו. דובר גמול מסר כי לאחר שתושלם הצעת הרכש "עשויים להתבצע שינויים במסגרת רה ארגון שיתבצע בקבוצה".

בתחילת דצמבר הודיעה גמול, כי כהן, עד אז מנכ"ל חברת אמ.פי.איי (באמצעותה רכשו יונה וברזילי את השליטה בגמול), יחליף בתפקידו את דודו טובול, מינוי של היו"ר גבאי, מהתקופה שבה נשלטה גמול ע"י האחים אדי וג'ולס טראמפ. טובול הספיק לכהן חצי שנה בתפקיד, בדומה לקדנציה שמילא קודמו, דוד מילגרום, לשעבר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר.

לכאורה, פרישתו של כהן מפתיעה, שכן מדובר באיש של יונה וברזילי, ששימש שנים ארוכות בתפקידי ניהול בקבוצת מרלז שבשליטתם. עם זאת, ליקיר גבאי, שתיווך בעסקה בה הועברה השליטה בגמול, מעמד איתן, שבא לידי ביטוי בתנאי העסקה נדיבים להם הוא זוכה בחברה. לכך צריך להוסיף גם כי לאחרונה, מכר אסף ברזאני, שנחשב לשותפו השקט של יונה, את מניותיו במרלז לאחיו אמנון, שמבקש לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות בקבוצה.

למרות שגמול, בעלת יתרות מזומנים של יותר מחצי מיליארד שקל, עדיין לא ביצעה בפועל השקעה מהותית מאז הועברה בה השליטה לידי יונה וברזילי, מעורבת כיום החברה במספר משאים ומתנים לרכישות גדולות, בין היתר, של חברת הנדל"ן נצבא התנחלות ושל יצרנית הגלאים אלקטרוניקס ליין.

תנאי העסקתם של יקיר גבאי ועופר כהן כמנהלי החברה אושרו בחודש שעבר, לאחר שבלחץ הגופים המוסדיים ביטלה גמול הצעת החלטה לפיה יוענק לגבאי "מצנח זהב" שעלותה לחברה כ-4 מיליון שקל (הארכת הסכם ההעסקה עד דצמבר 2006 לפיו מקבל גבאי דמי ניהול של 250 אלף דולר לשנה בתוספת מע"מ, וזאת כנגד הצגת חשבונית וכן רכב והחזר הוצאות).

על פי תנאי ההעסקה המעודכנים, יהיה גבאי זכאי במקרה של סיום העסקתו ל-6 חודשי הסתגלות בלבד (במקום 3 שנים על פי הצעת ההחלטה המקורית). כפיצוי, יגדל התגמול השנתי של גבאי, על בסיס השתתפות ברווחי גמול. בנוסף לדמי הניהול, יזכה גבאי, רטרואקטיבית משנת 2003, למענק בשיעור השווה ל-3% מרווחי החברה לפני מס, העולים על 5% תשואה על ההון העצמי, ומענק נוסף השווה ל-2% מרווחי החברה לפני מס, העולים על 7% תשואה.

גם בתנאי העסקתו של כהן חל פיחות מסוים לעומת התנאים המקוריים, ולפי ההצעה שאושרה באסיפה הכללית אמור היה לקבל שכר דומה לזה של קודמו, טובול (בעלות של 88 אלף שקל בחודש) ולמענק הצלחה דומה לזה של גבאי.

גמול נמצאת כיום תחת הצעת רכש של אמ.פי.איי (חברה פרטית בבעלות מלאה של מרלז) שהודיעה בשבוע שעבר על העלאה של 70% במחיר הצעתה המקורית ל-9.5 שקל למניה. יונה וברזילי קבעו את המחיר הנוכחי, לאחר שככל הידוע ניהלו מגעים עם בעלי המניות הגדולים בגמול מקרב הציבור, ובראשם קרנות הפנסיה של ההסתדרות ובנק הפועלים. במחיר הנוכחי, מאמינים השניים, ייענו די בעלי מניות על מנת שהחברה תמחק מהמסחר.

המחיר המעודכן של הצעת הרכש משקף שווי של 340 מיליון שקל לגמול, הגבוה כמעט כפליים מהמחיר שבו נסחרו המניות ערב פרסום הצעת הרכש הראשונה (ב-14 בינואר). עם זאת, נמוך עדיין מחיר ההצעה בכ-20% מההון העצמי של חברת ההשקעות בסוף ספטמבר 2003.

אמ.פי.איי חולשת על 65% ממניות גמול, אותן רכשה בחודש אוקטובר מידי האחים טראמפ בעסקה ששיקפה שווי חברה של 120 מיליון דולר לחברה (כ-540 מיליון שקל), בדומה למחיר לפיו רכשו המוכרים את השליטה בגמול מידי קרנות הפנסיה של בנק הפועלים וההסתדרות (שנותרו בעלי המניות הגדולים בחברה מקרב הציבור).

ביצוע המכירה לאמ.פי.איי התאפשר תודות לשיפור הביטחונות שקיבל בנק הפועלים, מממן העסקה, כנגד ההלוואה שהעמיד במקור לאחים טראמפ. גמול, חברת השקעות מגוונת, ללא אחזקת עוגן מהותית, סיימה את החודשים ינואר-ספטמבר 2003 ברווח נאה של 38.6 מיליון שקל (17.1 מיליון שקל ברבעון השלישי) תודות להתאוששות שוק ההון, בעקבות הפסד עצום של 131 מיליון שקל שרשמה בשנת 2002 כולה.