כולם ירוויחו מהשינוי

למרות שלרבים היה ברור שלקיבוץ משמר דוד אין תקומה, התלבטו במינהל ומוסדות התכנון במשך שמונה שנים עד להחלטה, שתובא מחר למועצה. אם ההחלטה תאושר והמהלך יצליח, ייווצר כאן תקדים שישפיע בוודאי על כל התנועה הקיבוצית

למרות שלרבים היה ברור שלקיבוץ משמר דוד אין תקומה, התלבטו במינהל ומוסדות התכנון במשך שמונה שנים עד להחלטה, שתובא מחר למועצה. אם ההחלטה תאושר והמהלך יצליח, ייווצר כאן תקדים שישפיע בוודאי על כל התנועה הקיבוצית.

"את הפיכת קיבוץ משמר דוד ליישוב קהילתי ניתן להשוות לתוכניות פינוי- בינוי במגזר העירוני", אומר פרופ' דני צידון, לשעבר ראש המטה להסדר הקיבוצים, וכיום מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. צידון תמך לאורך כל הדרך ברעיון, שבין יוזמיו גם מנהל המינהל לשעבר, עו"ד אבי דרכלסר.

" אנחנו לוקחים קיבוץ כושל, משביחים את הקרקע, ויוצרים ערך חדש של כ-80 מיליון שקל באמצעות תכנון אורבני נכון, וניצול תשתיות", אמר.

לדעת צידון, הפיכת קיבוץ ליישוב קהילתי הוא מהלך נכון הרבה יותר מאשר בניית שכונה קהילתית בקיבוץ קיים, היוצרת בסופו של דבר טלאים, ותכנון אורבני לא נכון. צידון מדגיש, שבמשמר דוד, תיכנן האדריכל אילן אייזן, ניצול מיטבי של תשתיות, ובמקביל מנע חריגה מתחומי שטח המחנה.

להערכת צידון, אם המהלך יצליח, ניתן יהיה ליישמו בקיבוצים נוספים והערך למדינה יהיה 500 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות. צידון מדגיש, שהפוטנציאל להגשמת המהלך תלוי במצב הכלכלי בארץ, ובמשך אישור התוכניות.

לדבריו, בתוך חמש שנים יוסבו עוד 10-5 קיבוצים ליישובים קהילתיים, בעיקר ברצועה שבין בית שמש לקרית גת. בתום חמש שנים נוספות יוסבו עוד כ-20 קיבוצים, גם הם במעגל הביקוש השני.

צידון מדגיש, שהרווח למדינה ינבע מכך, שעלות בית ביישוב קהילתי הוא 300 אלף דולר, בעוד שעלות בית בהרחבה של קיבוץ הוא 200 אלף דולר. על-ידי הפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי ירוויחו כולם - הקיבוץ, הבנקים, בעלי חוב נוספים וגם המדינה, את הערך הנוסף, אמר.

לדברי מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל, מדובר בצעד מתבקש כדי להבטיח את עתידם של החברים בקיבוץ.