דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

בואינג, תע"א מאחורייך!

אחרי הפשלות עם הלביא, סין ושנה שתע"א מעדיפה לשכוח, צובעת עסקת הפלקון עם הודו סומק בלחיי ראשיה וגם של מופז וירון. הפעם תפרו הכל בשיטה הלא-ישראלית * המערכה הבאה: הפרטת תע"א

בתחילת השבוע שעבר, זמן קצר לפני שיצא לניו-דלהי הודו, לטקס החתימה של עסקת הענק לאספקת מטוסי הפאלקון להודו, בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, ישב מנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א), משה קרת, עם חברי ההנהלה הבכירים בחברה. קרת דיבר איתם על שנת העסקים הרעה שעברה על התעשייה האווירית ב-2003.

מאזן החברה, שצפוי לראות אור עד סוף החודש, לא צפוי להיות מלבב. מרבית המדדים הראו ירידה של 6%-7.5%. ההתקשרויות החדשות ירדו בכ-200 מיליון דולר והמכירות ירדו בכ-150 מיליון דולר לעומת שנת 2002. סך התקשרויות של תע"א צפוי להגיע לפיכך, ל-2.8 מיליארד דולר, וסך ההזמנות לכ-1.9 מיליארד דולר.

השנה הסתיימה אמנם ברווח, אך הוא נמוך יותר מן הרווח ב-2002, שעמד על 33 מיליון דולר. "2003 הייתה שנה קשה מאוד", אמר קרת בישיבה. "היינו מעדיפים לשכוח אותה. 2004 מתחילה עם החתימה הצפויה על עיסקת הפלקון. זוהי מקפצה לשנה טובה יותר".

הנתונים הקשים לשנת 2003, המתפרסמים כאן לראשונה, עומדים בצילם של נתוני השנה הקודמת, 2002 שהייתה שנת שיא בביצועי התעשיות הביטחוניות הישראליות. סך המכירות באותה שנה היה 4.1 מיליארד דולר. עבור התעשייה האווירית הייתה 2002 שנה יציבה. מכירותיה עמדו על 2.062 מיליארד דולר (9.8 מיליארד שקל), ירידה של כ-1% לעומת המכירות בשנת 2001, שעמדו על 2.089 מיליארד דולר.

ההזמנות החדשות מלקוחות עמדו על היקף שיא, של 3 מיליארד דולר (14.25 מיליארד שקל), שהם גידול של 4% לעומת 2001. צבר ההזמנות של החברה הגיע בסוף 2002 לרמת שיא, עד אז, של 4.5 מיליארד דולר, לעומת צבר הזמנות של 3.8 מיליארד דולר בסוף 2001. הרווח הנקי של התעשייה האווירית בשנת 2002 הסתכם ב-33 מיליון דולר. ירידה של 54% לעומת 2001, שהמכירות בה הסתכמו ב-73 מיליון דולר.

הנאשם העיקרי בהאטת ביצועי התע"א, בדומה לכל דבר רע בשוק התעופה בשנים האחרונות, הוא המשבר בתעופה האזרחית העולמית לאחר הפיגוע האווירי במרכז הסחר העולמי ב-11 בספטמבר 2001. "אם בשנת 2000 מכרנו 30 מטוסי-מנהלים מדגמי גלאקסי ואסטרה, הרי שבשנת 2003 מכרנו 10 מטוסים בלבד", אמר גורם בכיר בתע"א ל"גלובס".

בחישוב פשוט, אם מחיר מטוס מנהלים נע בין 18 ל-20 מיליון דולר, הרי שבשנים קודמות מכרה התעשייה האווירית בכ-600 מיליון דולר רק מטוסי-מנהלים. אך ב-2003 עמדו מכירות מטוסי המנהלים על 200 מיליון דולר בלבד.

"מפעל המטוסים האזרחיים שלנו נפגע קשה", אמר הגורם הבכיר, "וכך גם מפעל ש.ה.ל, שעוסק בבניית כני-נסע וחלקי גוף של מטוסים אזרחיים. גם מפעל בדק מטוסים נפגע מהאטת שיפוץ המטוסים בעולם. יש ירידה כמעט בכל הפרמטרים של תע"א".

לפייס את בכירי הצבא הסיני

גורם נוסף שאותו ניתן להאשים הוא הקיצוץ בתקציב הביטחון. הרכש של משרד הביטחון עבור צה"ל, שעמד על כ-500 מיליון דולר בשנה, נפגע ופחת משמעותית בשנה שעברה, בעיקר בעסקי ההתקשרויות החדשות, והוא צפוי להמשיך ולרדת גם השנה. בתע"א מעריכים, כי הקיצוץ בתקציב הביטחון יביא להפחתה של כ-100 מיליון דולר בהזמנות השנה, לכ-400 מיליון דולר. מדובר בירידה של כ-20% מהיקף הייצור עבור מערכת הביטחון הישראלית, ובכ-5% מסך המכירות של תע"א.

הפרויקטים המרכזיים שיבוטלו הם בתחום הלוויינות והחלל, האחזקה והשיפוץ של מטוסים ומסוקים. כך לדוגמה החליט חיל האוויר להשביח בעצמו את מסוקי היסעור שלו ביחידה לאחזקה אווירית (יא"א).

כלומר, בשנת 2005 צפויות המכירות למערכת הביטחון לקטון עוד יותר. מבחינה זאת היה הייצוא הצבאי של תע"א לחו"ל בבחינת קרש-הצלה לחברה.

מלבד קרת וחברי ההנהלה שלו, העלתה חתימה על העסקה הגדולה ביותר בתולדות הייצוא הביטחוני - 1.1 מיליארד דולר היקפה - סומק על לחייהם של כמה בכירים נוספים במערכת הביטחון: שר הביטחון, שאול מופז, ומנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, שיגרו מיד הודעות ברכה לתעשייה האווירית: "מדינת ישראל ומשרד הביטחון רושמים היום נקודת שיא נוספת בהישגי התעשיות ובייצוא הביטחוני".

המנכ"ל ירון כינה את עסקת הפלקון "פריצת-הדרך המשמעותית ביותר בייצוא הביטחוני הישראלי", וציין כי היא "תורמת לכלכלת ישראל ומחזקת את מעמד התעשייה הביטחונית הישראלית בשוק העולמי".

את דבריו של ירון ניתן להבין גם על רקע הכישלון המהדהד, שנרשם בעסקת הפלקון הקודמת של תע"א - עם סין. את העסקה ההיא, למכירת שלושה מטוסי פלקון, טירפד המימשל של ביל קלינטון בשנת 2000, לאחר חילוקי דעות וויכוח צורם עם ישראל.

האמריקנים טענו, כי סין היא יריב פוטנציאלי במזרח הרחוק, וכי מטוסי ההתראה מתוצרת ישראל ישמשו לבסוף ליירוט ולהפלת מטוסים אמריקניים. ישראל טענה, כי הודיעה לאמריקנים על קיום הפרויקט עוד בתחילתו, בשנת 1995, בשיחות האסטרטגיות החצי-שנתיות בין המדינות, וכי ההודעה עברה בשתיקה.

גורמים ביטחוניים בישראל מאשימים עד היום את האמריקנים בשיקולים זרים ובכפייה של אינטרסים עיסקיים של התעשיות הביטחוניות שלהם על ישראל. "בואינג לא מוכרת נשק ומטוסים לסין, וגם אנחנו נאלצים לא למכור", אמר גורם ביטחוני.

זמן קצר לפני הנסיעה לשיחות עם יאסר ערפאת בקמפ-דיוויד, נאלץ ראש הממשלה, אהוד ברק, להורות על ביטול "עסקת הפלקון הסיני". המטוס הראשון, שעמד כמעט מוכן בחצר התעשייה האווירית בנתב"ג, פורק ממערכות המכ"ם והמודיעין המתוחכמות והוחזר לסין. ירון יצא לסין כדי לפייס את בכירי הצבא ומשרד ההגנה הסיני.

בסופו של דבר זה עלה לישראל ביוקר והיא שילמה לסין 350 מיליון דולר, מהם 200 מיליון דולר שהשקיעו הסינים בפרויקט קודם לכן, וכ-100 מיליון דולר פיצויים.

הפעם עבדו בשיטה הלא-ישראלית

היחסים הביטחוניים עם סין ספגו נזק גדול והחלו להשתקם רק לאחרונה. לפני כמה חודשים פורסם בארצות-הברית, כי תע"א מכרה לסין כמה עשרות יחידות של מזל"ט התקיפה `הארפי`, בהיקף של 50-60 מיליון דולר. על-פי דיווח במגזין "דיפנס-ניוז", העניק באחרונה האגף לסיוע ולייצוא ביטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) 10 רישיונות לחברות ישראליות לשיווק מוצרים ושירותים ביטחוניים לסין.

בין המוצרים - רובה הסער תבור, מערכות לאימון טייסים, מערכות תקשורת ומעקב מתקדמות ומגוון רחב של מל"טים. ישראל אף מציעה לאמן נציגים של צבא סין באקדמיה ללימודים ביטחוניים מתקדמים וללוחמה בטרור של תע"ש. מפקד זרוע היבשה של צה"ל, אלוף יפתח רון-טל, ביקר בסין בסוף 2003 ואילו המנכ"ל ירון עומד לצאת לסין השנה בראש משלחת ביטחונית גדולה לתערוכה צבאית.

ואם בענייני נקמות מתוקות עסקינן, בעלי הזיכרון הארוך בתעשיות הביטחוניות זוכרים את הלחץ האמריקני לביטול פרויקט הלביא, שהמכ"מ המתקדם שפותח עבורו בחברת אלתא היה תחילתו של פרויקט מטוסי ההתראה הישראליים. בישראל זוכרים גם, כי בתחילת שנות ה-80, סירבה ארצות-הברית למכור לה את מטוסי ההתראה מסוג `אוואקס`.

אלתא החלה לעסוק במכ"מים בשנת 1977, בשלבים הראשונים של פרויקט הלביא. המכ"מ הראשון הציג יכולת להביט למטה, ומאוחר יותר פותח מכ"מ שמסוגל להביט ל-360 מעלות. מכ"מ זה היה הבסיס למכ"מ מטוס ה`קונדור`, דור מוקדם יותר של ה`פלקון`, שנמכר ב-1995 לצבא צ`ילה, וגירסה אחרת שלו מותקנת אף במטוסי הבואינג 707 (`ראם`) של חיל האוויר הישראלי.

הגירסה הקרקעית של אותו מכ"מ היא ה"אורן ירוק", המשמש את סוללות מערכת ההגנה המבוססת על הטילים הבליסטיים `חץ`, ששניים מסוגו מופעלים בשתי סוללות ה`חץ` של חיל האוויר בפלמחים ובעין שמר, ואחד נוסף - נמכר בחשאי להודו בתחילת שנת 2000, והוא מופעל על-ידי ההודים בגבול פקיסטן.

את עסקת הפלקון עם הודו החלו לתכנן לפני קרוב לעשר שנים, והיא ותיקה כמעט כמו העסקה הסינית. אלא שעסקה זו לא טורפדה על-ידי הממשל האמריקני. בכירי משרד הביטחון הקפידו הפעם לתאם מראש כל שלב בעסקה, מה שמחליש מעט את הטענות האמריקניות על התנגדות למכירה מסיבות ביטחוניות ולאו דווקא משיקולי הגנה פסולים על התעשייה האמריקנית.

הפעם, הכל עבד בשיטה הלא ישראלית - כמעט לפי הספר. בשבוע שעבר אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את קיום העסקה כדי למנוע מצב של אי-הבנות מצערות. אישור העסקה בקבינט נעשה על-פי דרישת תע"א, כדי לקבל ערבויות מן הממשלה לפיצוי מלא על נזקים אפשריים שייגרמו לה אם העסקה תבוטל מסיבות מדיניות כאלה ואחרות.

החלק הבא בעסקת מופז-נתניהו

מערכת הפלקון מכניסה את התעשייה הישראלית לליגה הלאומית של מטוסי הביון וההתראה, לצד היריבה, ששותפה עם תע"א בעסקים אחרים, חברת בואינג. לצד ההצלחה של תע"א בשיווק המערכת להודו, לסין ולצ`ילה, רשמה גם בואינג שורת הצלחות: בשנים האחרונות גברה מערכת האוואקס שלה במכרזים של משרד ההגנה האוסטרלי ושל משרד ההגנה הטורקי.

ניתן להכליל ולומר, כי ככל שצבא מסוים בנוי יותר על טכנולוגיה ועל ציוד אמריקני, כך גובר מאוד הסיכוי שיבחר ב`אוואקס`. לפני כארבעה שבועות נפתחה תחרות על מכירת ארבע מערכות פלקון לדרום-קוריאה. תע"א הציעה את מערכת הפלקון על פלטפורמה של מטוס גאלפסטרים, בדומה למטוסים החדשים שרכש חיל האוויר. בואינג הציעה את האוואקס.

הצבא הדרום-קוריאני מבוסס כולו על טכנולוגיה, ציוד ודוקטרינה אמריקנית, כך שהסיכויים של תע"א לזכות במכרז לא טובים. "אנחנו מדברים על תעשייה ועסקים, אבל הכל משולב גם בשיקולים מדיניים, בהמון כסף ובפרנסה של עשרות אלפי אנשים אצלנו ובארצות-הברית. לכל עסקה השלכות מדיניות רבות משקל והמעורבות של הממשלות גבוהה מאוד", הסביר גורם ביטחוני.

לקרת, שישוב בימים הקרובים מהודו, יחד עם סמנכ"ל-השיווק שלו, שמעון אקהויז, וראש סיב"ט, יוסי בן-חנן, יש סיבות אחדות לאופטימיות: ההודים, שהם היום הלקוח הביטחוני החשוב והגדול ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל, מתעניינים ברכישת מאות מל"טים מסוג `הארון`, לשלוש זרועות הצבא שלהם, בנוסף על אלה שכבר רכשו, ואף לייצרם בהודו. עסקה זו עשויה להכניס לתע"א סכום של כמה מאות מיליוני דולרים בשנים הקרובות.

קרת הגיע עם ההודים לסיכום עקרוני להשבחת הצי המתיישן של כ-300 מטוסי מיג-29 שהם מפעילים, אם כי הפרויקט עדיין לא "הותנע". ההודים חתמו בשנה שעברה גם על עסקת-המשך לרכישת טילי ים-ים מדגם `ברק` בהיקף של 60 מיליון דולר.

"עסקת הפלקון תהיה עבורנו `בוסט` רציני מאוד", אומר בכיר בתע"א. "לבד מאלתא, שמייצרת את המכ"מ ואת מרבית המערכות, העסקה תיתן דחיפה גם למפעלים נוספים של תע"א, שישתתפו בפרויקט ושהיו בין הנפגעים העיקריים של המיתון בשוק התעופה: מפעל ההנדסה ומפעל הייצור".

על רקע הקשיים ועסקת הענק, מסיימת תע"א בימים אלה עוד משבר לא פשוט: קרת, שהודיע לפני כחודש על פרישה צפויה בשל מה שהוא מכנה "תאריך עגול", גיל 70, הודיע לשר הביטחון, שאול מופז, כי יישאר עוד שנתיים בתפקיד. להסכמה קדם מכתב-הוקרה, ששיגר מופז ושבו ציין את הערכתו ואת התרומה החשובה של קרת.

באופן לא מקרי, נפתרה בשבוע שעבר הבעיה שהייתה אחת הסיבות שהביאה את קרת לבקש לסיים את תפקידו: השרים מופז ובנימין נתניהו, החליטו לסיים את סאגת מינוי היו"ר לתע"א, שנמשכת כבר שנה וחצי, ושבזכותה הוארכה כהונתו של היו"ר היוצא, אורי אור, בכל ישיבת דירקטוריון מחדש.

נתניהו ויתר על מועמדותו של השר לשעבר, משה ארנס, והסכים למינויו של השר לשעבר אביגדור קהלני, שצפוי להיכנס לתפקידו בשבועות הקרובים, מיד לאחר שיעבור בהצלחה את ועדת רביבי.

החלק הבא של עסקת מופז-נתניהו יהיה, כנראה, הפרטת תע"א. במסגרת ההבנות שקדמו לתוספת התקציב, בסך 2.6 מיליארד שקל, לתקציב הביטחון, הסכים מופז להפריט את התעשייה האווירית, ולבצע הנפקה של 20%-30% ממניותיה עד סוף השנה.

אם הפרטת תע"א אכן תבוצע, משרד הביטחון יקבל תוספת תקציב בגובה של 15% מתמורת ההנפקה. אם משרד הביטחון לא יבצע את חלקו בסיכום, הוא ייקנס ב-300 מיליון שקל בתקציב 2005.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות