הממשלה תכריע אם להוסיף את בריטיש גז כספק גז טבעי שלישי

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, מסר זאת היום (ב`) לוועדת הכלכלה, כפתרון אפשרי למחלוקת בין ראש הממשלה, אריאל שרון, שעומד על קיום עסקת הגז עם מצרים, לבין שר התשתיות, יוסף פריצקי, שמעדיף את החברה הבריטית, שהיא בעלת הזיכיון של הרשות הפלשתינית להפקת הגז מול חוף עזה.

יצחקי הצדיק באופן עקרוני את גישת פריצקי, שנתמכת ע"י מספר שרים, כי אכן עדיף הסכם בין מדינות, שכן הוא בטוח יותר. פריצקי אמר בוועדה, כי שר האנרגיה המצרי אמר לו, שעסקת הגז תתקדם בהתאם להתקדמות בתהליך המדיני.

לפיכך הוא אינו מוכן למשכן את רוב תצרוכת האנרגיה לתחנות הכוח בישראל לאפשרות של סגירת ברז שרירותית במצרים. הוא גם טען, כי עסקת הגז עם מצרים תחסל את חיפושי הגז בישראל.

יצחקי הוסיף, שההכרעה של שרון כרגע היא לטובת ההסכם עם מצרים, שבעיניו הוא הטוב ביותר, גם אם הוא על בסיס מסחרי בין חברות. אבל נוכח ההתנגדות בממשלה, "יכול להיות שנקבל החלטה לנהל משא ומתן עם ספק נוסף", כשהוא מתכוון לחברת בריטיש גז.

יצחקי גם הבהיר, כי בכל מקרה, הממשלה לא תיתן ערבות מדינה לכל הסכם שייחתם. יצחקי גם דחה את האפשרות שנרקמות עסקאות "מתחת לשולחן", שאותה העלה יו"ר הוועדה, ח"כ שלום שמחון (עבודה).

שמחון טען, כי התנהלות הממשלה בתחום הגז הטבעי כושלת, ונעשית ללא כל תכנון מראש. לדבריו, העסקה עם מצרים נעשתה משיקולים פוליטיים, במטרה לבסס יחסים אסטרטגיים, בדומה לעסקת המים עם טורקיה, ולא משיקולים כלכליים.

שמחון גם האשים את חברת החשמל שהיא פועלת על-מנת להפוך מונופול בתחום הגז הטבעי, כדי לחזק את מעמדה כמונופול לאספקת החשמל. הוא טען, כי העובדה שחברת החשמל היא היחידה שחתומה על הסכם הגז הטבעי, מאפשרת לה למכור את עודפי הגז ליצרני חשמל פרטיים, אם ינסו להתחרות בה.

לדבריו, החברה תציב את הממשלה בפני עובדות שלא יאפשרו לפגוע במעמדה המונופוליסטי. יצחקי אמר, כי אין שום עסקאות מתחת לשולחן, והכל גלוי. אורי גוטמן, מנהל מחלקת מצרים במשרד החוץ, ציין, כי מצרים עמדה בכל התחייבויותיה הכלכליות לישראל ב-25 שנות הסכם השלום, ואין למשרד סיבה לחשוד שהיא לא תעמוד גם בהסכם הזה.

ד"ר נמרוד נוביק, סגן נשיא בכיר במרחב, שעומד בראש פרויקט הגז המצרי, אמר, שההתנגדות לעסקה מבוססת על נימוקים מופרכים. הוא הביא את נתוני הערבויות בין חברת החשמל ל-EMG, שהיא חברה בת של מרחב לפרויקט הגז, כדי להוכיח את חוסר שיווי המשקל לטובת ישראל.

לדבריו, הערבות שנתנה חברת החשמל היא על 200 מיליון דולר, מתוך ההשקעה בצינור התת-ימי, שהסתכמה ב-300 מיליון דולר. היא ניתנת לפרק זמן מוגבל, ובמתכונת של ערבות בנקאית מסחרית.

מולה מעמידה מרחב ערבות לכל כמות הגז שבחוזה (בשווי 3 מיליארד דולר) לכל תקופת החוזה (20 שנה). הצד לערבות היא חברת הגז הלאומית המצרית, שהיא הזרוע הממלכתית החולשת על מאגרי הגז הטבעיים. לדבריו, היא שוות ערך לערבות מדינה.

נוביק הדגיש את החשש המצרי, כי ממשלת ישראל תיסוג מהחלטתה לרכוש את הגז המצרי. זאת, לעומת ההסתברות האפסית שממשלת ישראל תחליט לסגת מעסקת הגז עם חברת ים תטיס.

לחיזוק הקשר הוא ציין גם את מעורבות בנק ההשקעות של האיחוד האירופי, שמעוניין להיות המוביל והמלווה הפיננסי של פרויקט הגז המצרי לישראל, לאור הניסיון המוצלח שהיה לו עם חברת מרחב בהקמת בית הזיקוק במצרים.

באשר למכירת הגז גם ללקוחות ישראליים נוספים הוא ציין, כי מרחב קיבלה כבר שלוש פניות מגורמים ישראליים. לוועדה נמסר מפי גורם אחר, כי שניים מהמעוניינים הם חברת דור גז ומפעלי נייר חדרה.

גדעון תדמור, מנכ"ל ים תטיס, הזכיר לוועדה, כי הנכונות של מצרים למכור גז לישראל נובעת רק מהעובדה שהתגלה גז טבעי גם בישראל. הוא דרש שיתנו לחברה שלו תנאים שווים, כדי שתוכל לנהל תחרות חופשית על אספקת גז ליצרני חשמל מתחרים.

בדיון התברר, כי התוכנית להקים את מערכת ההולכה הארצית לא תיושם לפני סוף העשור. מנכ"ל חברת החשמל, יעקב רזון, אמר, שהחברה אמנם התקשרה עם הממשלה להנחת הצינור, אבל ברגע שהוא יונח באדמה, הוא יהיה שייך לממשלה בלבד, ולא יתן כל יתרון לחברה. הוא ציין, כי הוא מנהל בינתיים את הפרויקט במימון עצמי, וכבר נחתם הסכם עם קבלן לביצוע בפועל של העבודה, שתתחיל לקראת סוף השנה.

שמחון הודיע, כי הוועדה תעמוד על כך שתשתית הולכת הגז תגיע לכל רחבי הארץ, ואם יידרש, הוועדה תחייב זאת גם בחקיקה.