טרור? אפשר לעשות מזה כסף

בסוף השבוע סמקו לחייו של נשיא פקיסטאן, פרבז מושראף. "אנחנו מכתרים דמות בכירה מאוד באל-קאעדה", דיווח הנשיא בראיון טלוויזיה. פקידים בכירים בממשלתו העריכו כי מדובר במספר 2 בארגון, הרופא המצרי ד"ר איימן אל זואהירי. לאחר יומיים של חילופי אש הודיעו מפקדי הכוחות המנהלים את המצור כי הנצור הבכיר הוא ככל הנראה מנהיג אוזבקי או צ`צ`ני. ייתכן שגם הוא מבוקש, אבל זה, כמובן, לא זה.

מעבר לעניין ולסקרנות שעורר הדיווח, משוכנעים חוקרי הטרור ושרותי המודיעין ברחבי העולם, וגם בישראל, כי הטרור הגלובלי, הקולוסאלי ואקסטרווגנטי מבית מדרשם של אוסאמה בן לאדן ושל סגנו - המוח המבצעי והארגוני באל-קאעדה - אל זוואהירי, אינו תלוי עוד בהם ובתרומתם האישית.

מאז פיגועי ה-11 בספטמבר בארצות-הברית אמרו גורמי ההערכה, ובהם גם ראש אמ"ן, אהרון זאבי-פרקש עצמו, כי כלל לא חשוב אם אוסאמה בן לאדן ייתפס או יהרג, כיוון שהצליח לבנות סביבו רשת של עשרות ארגונים, הפרוסים בכל רחבי העולם תאים רדומים של קונגלומרט "הגי`האד העולמי". על-פי הערכה אחת באמ"ן, חיים ברחבי העולם כ-50 אלף פעילים כאלה. לא ניתן להרתיע אותם כיוון שאין להם טריטוריה משלהם, ולא ניתן להידבר עימם, כיוון שהם לא דורשים מן המערב דבר שניתן לשאת ולתת עליו לוותר על אורח חייו ולהיעלם תחת שלטון האיסלאם. חמור יותר, אחרי ה-11 בספטמבר, ישאפו לוחמי הג`יהאד להוציא לפועל משהו עוד יותר איום ועוד יותר מרשים.

רק ביום שישי האחרון פירסם ה"ניו-יורק טיימס" ידיעה בעמוד הראשון, לפיה, לראשונה מאז תום המלחמה הקרה מחדשת ארה"ב פרויקט ביטחוני המיועד להתגוננות מנשק גרעיני. לפי הידיעה, חודשו מחקרים שמטרתם זיהוי מקורות הפצצה במהירות על מנת להיערך להתקפת נגד. המקורות המשוערים הם ארגוני טרור.

את המסקנה הבאה, הגם שאינה חדשה, ראוי לשמוע מעת לעת, בייחוד כשהיא שייכת לפקיד בכיר במשרד ראש הממשלה, העומד בצומת מרכזית בתחום הלחימה בטרור. "הטרור כאן כדי להישאר. הוא לא ייעלם. הוא כמו בעיות איכות הסביבה, או תאונות הדרכים", אומר תא"ל (מיל`) דני ארדיטי, ראש המטה ללוחמה בטרור (לוט"ר) במועצה לביטחון לאומי.

זוהי כמובן בשורה רעה מאוד לכל אזרח מערבי, אבל למה לראות שחורות? מדובר בהזדמנות עסקית של 180 מיליארד דולר בשנה רק בשוק האמריקני, קובע ארדיטי, מניף בידו האחת טלפון סלולרי ובידו השנייה נרתיק קטן של משפקיים ואומר: "כמו שהיום כל אזרח מסתובב עם טלפון, בעתיד הלא רחוק הוא יחזיק ביד השנייה משהו שיהיה המגן האישי שלו מפני טרור, אולי אפילו מפני טרור לא קונבנציונאלי".

ביניים

ההזדמנות העסקית הזו, שמאז אירועי ה-11 בספטמבר הפכה לשם החם ביותר בעסקי הביטחון והנשק היא "Homeland Sequrity", והמשרד בשם זה שקם בארצות הברית אחראי, בין השאר, לכך שאת צעדיכם הראשונים בנמלי התעופה של ה"הומלנד" תעשו בגרביים בלבד.

המשרד, בראשותו של המזכיר טום רידג`, שיכפל את עצמו מאז הקמתו, על-פי השיטה הפדרלית הנהוגה בארצות-הברית, ל-50 משרדי "הומלנד סקיוריטי" בכל מדינות ארצות-הברית, ובכל משטרה עירונית, מחלקת כבאות וחברת אמבולנסים החלו לעסוק בתחום שעד ל-11 בספטמבר 2001, היה מעט זר לאורח החיים האמריקני.

בשנת 2003 ניזון המשרד (המונח המקומי הוא DHS), מתקציב של 38 מיליארד דולר. עד 2007 יתייצב, ככל הנראה, תקציב DHS על כ-60 עד 67 מיליארד דולר לשנה, ועל-פי הערכות אנשי הממשל, אותם מצטט ארדיטי, על כל דולר תקציב פדראלי, יושקעו 2 דולרים נוספים על-ידי משרדי DHS של המדינות וכן על-ידי הרשויות העירוניות ומוסדות אחרים, ציבוריים ופרטיים.

זהו שוק 180 המיליארדים. עבודת מטה מאומצת, שהיא עצמה עלתה בוודאי לא מעט, צופה חלוקה של התקציב על-פי המפתח המורכב הבא: שליש מן התקציב יושקע בטכנולוגיה, שליש בכוח אדם ושליש בתשתיות.

ארדיטי, שהמטה שלו עוסק גם בריכוז המאמץ הטכנולוגי ללוחמה בטרור, מועיד לתעשייה הביטחונית הישראלית נתח צנוע למדי של שוק זה 3%-5%, בבחינת אם נצליח להגיע לנתח כזה, יהיו התעשיות הישראליות מסודרות. אחד מאנשי מטהו, קצין בכיר במערך הטכנולוגי באמ"ן, הגדיל והעריך שישראל מסוגלת להעמיד מובילה עולמית בתחום, כדוגמת סיסקו בתקשורת או נוקיה בסלולר, אם המו"פ וחברות הסטארט-אפ, יתחילו לנוע כבר היום בכיוון הנכון. חברות ישראליות עשויות להוביל את השוק, ואילו ארדיטי ועימו כל אזרחי ישראל ירוויחו פתרונות יצירתיים וזולים יותר לבעיית הטרור, כיוון שגם הטרור הפלשתיני כאן כדי להישאר.

זוכרים את מעטפות האנטרקס?

מטה לוט"ר הוקם ב-1996, בעקבות גל פיגועי ההתאבדות הראשון שלאחר הסכמי אוסלו. הוא נועד לרכז את כל הידע בתחום במקום אחד ולתאם בין הזרועות השונות הנלחמות בטרור. בשנה הראשונה התמקם המטה בשב"כ, תחת עמי איילון, אך כעבור שנה הוא הועבר למשרד ראש הממשלה, כיחידה עצמאית במועצה לביטחון לאומי.

בין שאר תחומי העיסוק שלו, מנסה מטה לוט"ר לפתח מודל לתיאום בין הגופים החשאיים העוסקים בלוחמה בטרור, לבין עשרות גופים בישראל הניזונים מן המודיעין שהגופים החשאיים מייצרים, או כאלה המהווים ספקי שירותים בתחום האבטחה, כדוגמת רשות שדות התעופה, יחידת מאבטחי התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, רשות הנמלים והרכבות משרד הבריאות וכדומה.

המטה עוסק גם במיפוי של האתרים והמתקנים הרגישים שפגיעה בהם עלולה להיות חמורה ביותר. "נמל אשדוד", מגלה ארדיטי, "לא היה ברשימת 50 האתרים הרגישים האלה, ולא זוהה מראש כנקודת תורפה. בדיעבד, נראה שטעינו ונשנה את זה".

תחום עיסוק אחר הוא ההתגוננות בפני נשק בלתי קונבנציונלי, שגם הוא צפוי להעסיק, על-פי ההערכות, את גופי ביטחון הפנים יותר ויותר: "השימוש בגז סארין בתחנת הרכבת התחתית ביפן גרם לשישה הרוגים", אומר ארדיטי. "הנזק היה נמוך יחסית, אבל בדומה למה שקרה מאוחר יותר בפיגועי ה-11 בספטמבר, נחצה שם קו אדום של שימוש בחומר לחימה כימי, שהיה מחוץ לקוים גם עבור ארגוני הטרור".

מאז נרשם לפחות שימוש משמעותי אחד בחומר לא קונבנציונלי באירוע שהוא ספק טרור, ספק מעשה טרוף של אדם בודד: שיגור מעטפות האנטרקס בדואר לעשרות ממוענים. במחלה נדבקו 11 בני אדם, שישה מהם מתו. בארצות-הברית הוציאו גופי הממשל השונים רבע מיליארד דולר על טיהור בתי הדואר הנגועים, ואחד מהם, בוושינגטון, לא שב לפעול עד היום. ארדיטי: "למרות כמות הנפגעים הנמוכה יחסית, ואנחנו צופים מספר נמוך של נפגעים גם בפיגועים לא קונבנציונליים דומים, מדובר בנזק כלכלי עצום. זיהום של איזור משרדים או איזור תעשיה פוגע בשימוש בו למשך עשרות שנים".

גם הפקקים הם בעיה

חמור לא פחות מן הנזק בעקבות פיגוע הוא הנזק שגורמות ההתראות מפני פיגוע. אזרחי ישראל מכירים את פקקי התנועה ואת אבדן שעות העבודה, שנגרמים כתוצאה מהכרזות כוננות גבוהה לקראת פיגוע.

התראה, אמיתית או מזוייפת מפני החדרת חומר לחימה כימי או ביולוגי בתוך מכולת מטען למשל, עשויה להסב נזק של מיליארדים: "אם ארגון כלשהו מודיע ששיגר מכולת מטען נגועה לנמל ניו-יורק, לא ניתן להתעלם מכך, ואיש לא ייקח על עצמו את האחריות הזו. מצד שני, עצירה של כל המכולות בדרך לניו-יורק גורמת לנזק עצום".

בארצות-הברית קם המשרד לביטחון המולדת בנסיבות דומות להקמתה מטה לוט"ר, אם כי לאחר פיגוע חמור וקשה בהרבה. אחד המהלכים הראשונים שביצע המשרד החדש הוא, גם כן, איתור ומיפוי של כלל הגופים העוסקים בביטחון ובשרותי חרום.

"המשרד גילה 122 ארגונים הקשורים לביטחון, החל במשטרות ובארגוני החקירות הגדולים ועד לשירותי האמבולנסים ושדות התעופה", אומר ארדיטי. "בתום הבדיקה הוחלט ש-100 מהם יתפקדו טוב יותר אם יישארו במקום שבו הם פעלו קודם. 22 ארגונים כונסו תחת מועצה משותפת במשרד ביטחון המולדת".

שלב הפעילות הראשון של המשרד היה כינוס שירותים רבים ככל האפשר תחת מטרייה פדרלית. כך, לדוגמה, הופקע השטח ה"סטרילי" בנמלי התעופה לטובת סוכנות חדשה לאבטחת התחבורה (TSA).

חברות התעופה התלוננו כי בידוק הנוסעים בידי הסוכנות העלה את מחיר התפעול של הבידוק הביטחוני מחצי דולר לנוסע לכ-5 דולר, וכי ייקור הכרטיס, בתוספת הפחתת כמות הנוסעים הכוללת בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר תביא לקירסתן של חברות תעופה רבות.

לאחרונה הודיעה ה-TSA כי החל בסוף שנת 2005 יופרטו מחדש שירותי הבידוק ובמקום פדרליזציה תופעל רגולציה על חברות התעופה. דוגמה אחרת לשוק חדש שנפתח בפני התעשייה הוא פיתוח של מתקן נצמד למכולות אשר יוכל לנתר את מסלול ההגעה שלהן ולוודא שלא נפתחו בדרך. המתקן גם יוכל לזהות את המטען שנושאת המכולה.

לדברי ארדיטי עלותו של מתקן כזה צריכה להיות מאות דולרים בודדות, אך בשוק של 10 מיליון מכולות חדשות המיוצרות מדי שנה מדובר בשוק גדול למדי. הממשל האמריקני צפוי לדרוש התקנה של מתקנים כאלה על כל מכולה הנכנסת לנמליה, ומי שלא יתקין, ייאלץ לסוב את ספינתו ולבדוק את מטענו באחד מנמלי הקאריביים".

מי יסכים לחיות כמונו

האיש שמנסה להפוך את ישראל לפינלנד של ה"הומלנד סקיוריטי" הוא סא"ל גיא סלע, שפיקד על יחידה טכנולוגית בחיל המודיעין והושאל לאחרונה למטה לוט"ר כדי לרכז בו את התחום הטכנולוגי. אחת היוזמות שלו היא כנס בנושא בשיתוף "גלובס", שיתכנס בחודש מאי הקרוב, אך במקביל הוא פועל גם מול חברות שונות באופן ישיר ומדרבן אותן להסב פיתוחים וטכנולוגיות חדשות כך שיהיו רלוונטיים לתחום.

לא ברור כיצד הגיע מטה לוט"ר לנתח השוק של 3-5 אחוזים מן השוק העצום של 180 מיליארד הדולר (מדובר ב-5.4 עד 9 מיליארד דולר לשנה), אך לשם השוואה, כל תוצר ההיי-טק המקומי בשנותיו הטובות עמד על כ-15 מיליארד דולר בהערכה אופטימית, ואילו הייצוא הביטחוני הישראלי עמד ב-2003, שנה טובה יחסית בייצוא הביטחוני, על כ-3 מיליארד דולר.

ארדיטי וסלע מתפרצים לדלת פתוחה: חלק גדול מן התעשיות הביטחוניות לא היו זקוקות לפעמוני האזעקה של לוט"ר כדי להתחיל ולעסוק במרץ בתחום. ענקי הביטחון האמריקנים מאתרים ומנסים לרכות בימים אלה חברות קטנות ומתמחות בתחומי השיקוף ואבטחת מעברים ומטענים, בתחומי החישה והזיהוי ובתחומים קרובים נוספים. כך, לדוגמה, רכשה בימים האחרונים חברת ג`נרל אלקטריק את חברת אינויז`ן, שאחד מבכיריה מתארח היום בישראל, בכנס בנושא ההומלנד סקיוריטי.

"ישראל היא, למרבה הצער, שדה ניסויים ענק של טכנולוגיות אבטחה והומלנד סקיוריטי", אומר בכיר בבואינג. "התעשיות כאן מתמחות בתחומי החישה והמריחנים". ארדיטי מציין עוד שני פרויקטים שמפותחים בישראל: האחד הוא מחקר בתחום רעילות מים, שמתנהל באוניברסיטה העברית, וממומן חלקית על-ידי קרן DARPA המשותפת למשרד ההגנה האמריקני ולמשרד הביטחון.

חברה ישראלית אחרת פיתחה מריחן לחמרי נפץ ששואב חלקיקים ממטעני נוסעים. עלות ייצורו כמה מאות דולרים, לעומת מאות אלפי דולרים שעולה מכונת שיקוף מטענים. לאמצעי החדש עשוי להיות גם שימושים רפואיים: מכשיר דומה יהיה מסוגל לזהות מחלות נשימתיות ומחלות ריאות שונות.

בינתיים, רוכש פיקוד העורף הישראלי בארצות-הברית ערכות למילוט בסנפלינג ממגדלים, אך כמה חברות ישראליות מפתחות אמצעים דומים. אמצעי המיגון האישי מפני טרור, עליו המליץ ארדיטי, עשוי להיות מסכת גז חד פעמית שניתן לשאת בכיס, ושתגן על נוסעי רכבת תחתית אם וכאשר יופץ שוב הגז הנורא בתחנות. גם שוק אבטחת המידע, ניהול הסיכונים וההיערכות הארגונית לקראת אסון דוגמת מגדלי התאומים, מתחיל לפרוח.

לשוק הישראלי, מעריך ארדיטי, יש יתרון מובנה וסיכוי של ממש להיות אחד המובילים בתחום: "יש לתעשיות הישראליות יכולת לקחת טכנולוגיה שהיא סקנד-בסט, ובאמצעות אינטגרציה נכונה ויצירתית להפוך אותה לפירסט-בסט".

מלבד היכולת הטכנולוגית הגבוהה, לא שופע ארדיטי מחמאות לישראל: "היה נכון להפוך את המשרד לביטחון-פנים למשהו דומה למשרד האמריקני, שירכז חלק מן העשייה שלנו: פיקוד העורף, חילוץ והצלה, אבטחה. הפיגוע בנמל אשדוד הוא דוגמה טובה לכך שיכולנו לפעול טוב יותר. בסך הכל אין הרבה מעברים בארץ. אבל הסיכוי שכל הסמכויות יעברו למשרד הזה הוא קלוש".

בארצות-הברית, לעומת זאת, מספר ארדיטי, "ביקש הנשיא, ג`ורג` בוש מן המשרד לביטחון המולדת `תנו לנו הגנה וביטחון לאומי, אבל אל תפגעו בתנאי החיים`. מבחינה זאת, ייתכן שאסון ה-11 בספטמבר הוא גם ההזדמנות העסקית וההזדמנות לחיות בעולם מוגן יותר. הזיהום הזה יישאר תמיד. הגלובליזציה והאיסלאם הקיצוני ימשיכו לייצר טרור, אבל העולם יצטרך ללמוד לחיות עם זה באופן נסבל. לא כל מדינות העולם יסכימו לחיות כמונו".