האסיפה הכללית של הבית המשותף

אלו החלטות של האסיפה הכללית מחייבות הסכמת כל בעלי הדירות ואלו מצריכות תמיכה מצד רוב הדירות?

אסיפות דיירים בבתים משותפים מוכרות לכולנו. מקבלים במסגרתן החלטות שונות, בכללן החלטות הכרוכות בהוצאות כספיות הנחוצות להחזקת השטחים המשותפים ולשיפור חזות הבית המשותף. אילו החלטות חייבות להתקבל ע"י רוב בעלי הדירות ואילו מחייבות לקבל את הסכמת כל הדיירים? בכך עוסק פסק דינו דלהלן של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי.

המחלוקת בין דיירי בית משותף באחד מהבתים המשותפים בשכונה ירושלמית סולידית נסבה על החלטת אסיפת הדיירים לבצע שיפורים ותיקונים שונים, בניגוד לדעת אחד מבעלי הדירות (במקרה הנדון, המערערת). בהיעדר תקנון מיוחד לבית הנדון, חל התקנון המצוי.

סעיף 12 לתקנון המצוי קובע, שהחלטות האסיפה הכללית תתקבלנה ברוב דעות בעלי הדירות. ואולם, הוצאות מיוחדות, שאינן בגדר החזקה שוטפת של הבניין (עניינים שלא פורטו בפרק ו' לחוק המקרקעין), מחייבות לקבל את הסכמת כל הדיירים. כך, לדוגמה, התקנת מעלית חדשה בבית משותף מחייבת הסכמה פה אחד של כל הדיירים.

ואולם, כאמור, החלטות בנוגע להחזקתו השוטפת של הבניין, ובכלל זאת שיפורים מקובלים, יכולות להתקבל ברוב דעות. "חלק מהעבודות נועדו (במקרה הנדון) לשמירת המצב הקיים, חד משמע, כגון, סיוד, תיקון גדר, תיקון גג, וכדומה", נקבע בפסק הדין.

"לטעמי", קבע השופט, "גם החלפת גדרות כניסה לגינה, התקנת ארון לשעוני המים, והתקנת תיבות דואר חדשות, הם חלק מהתחזוקה השוטפת של הבניין, אשר נועדה לשמור על הרכוש המשותף במצב טוב, תקין ומכובד".

"מעבר לצורך אוסיף, כי בימנו, אם תחליט אסיפה כללית, ברוב דעות בלבד, להתקין דלת חיצונית עם אינטרקום, מטעמי בטחון, אף שדבר זה לא היה בעבר, יחייב הדבר גם את בעלי דירות המיעוט. אין לאפשר לבעלי דירות אלה הטלת וטו על הוצאה מסוג זה או העמסת ההוצאה רק על מי שהצביע בחיוב באותה אסיפה כללית".

(ע"א 4329/03 וינברגר ואח' נ. נציגות בית משותף אוסישקין 21, פס"ד מ-23.3.04. השופט משה דרורי)