מען: ב-1996-2001 הוצאו מענף הבנייה 35 אלף עובדים, רובם ערבים-ישראלים

לדברי אדיב, אף כי בשנה וחצי האחרונות נקלטו אלפי עובדים ערבים ישראלים מחדש בענף הבנייה במקום העובדים הזרים, הרי שהם חוזרים בעיקר בתנאים נחותים כקבלני משנה, דבר שיגרום בסופו של דבר לחוסר יציבות בענף.

על-פי הערכות עליהן מתבססת מען, בין השנים 1996 ל-2001 נפלטו מענף הבנייה 35 אלף עובדים ישראלים, רובם המכריע ערבים. הסיבה העיקרית לכך היתה המיתון בענף הבנייה, והעדפת עובדים זרים בידי הקבלנים, אשר עלות תעסוקתם זולה יותר בהשוואה לעובדים ישראלים.

התוצאה היתה פגיעה ניכרת בכלכלת המגזר הערבי, המסתמכת בצורה רבה על ענף הבנייה, וגרמה לגידול באבטלה.

מאז הוכרזה מדיניות "שמיים סגורים" ב-2002, נקלטו לפי אומדנים שונים בין 3,600 ל-10,000 ערבים ישראלים בענף הבנייה. אולם, לטענת מען, אלה מועסקים בעיקר כקבלני משנה, בצורה בלתי מוסדרת ושלא במסגרת ההסכם הקיבוצי, תמורת שכר נמוך וללא תנאים סוציאליים.

לדברי אדיב, המשך מצב זה אינו מאפשר יצירת כוח עבודה יציב, ויוביל לבסוף לפרישת חלק מהמועסקים, בשל "רצונם של הקבלנים לקבל את הסחורה הזולה בשוק ללא כל תכנון לטווח ארוך, ובשל מדיניות הממשלה שאיפשרה ייבוא עובדים ללא הגבלה".

בעמותה אומרים, כי שילוב ערבים ישראליים בענף יכול לסייע להשבת מובטלים למעגל העבודה, אולם קיים חוסר אמון הדדי הן מצד הקבלנים והן מצד העובדים הערבים שהועסקו בענף בעבר, והוצאו ממנו בשל הצפתו בעובדים זרים מאירופה והמזרח הרחוק.

עמותת מען מפעילה בשנה וחצי האחרונות, בשילוב עם גופים שונים בענף הבנייה, מודל לשילוב פועלים ערבים בתחום. זאת, באמצעות התקשרות בין קבוצות מאורגנות של פועלים לבין חברות בנייה, בהתבסס על הסכם עבודה קיבוצי המתייחס לשכר של 5,000 שקל נטו לחודש. עד כה שולבו במסגרת זו 550 עובדים.

"הקבלנים בישראל עוברים גמילה מההתמכרות לעובדים זרים וזולים", אומר אדיב. "מי שהסכים להעסיק פועלים בתנאי ההסכם הקיבוצי, גילה כוח אדם רציני, ולחברות השתלם לספוג את עלויות גיבוש הקבוצה וההתמקצעות של העובדים".

להערכת אסף אדיב, צעירים רבים במגזר הערבי מעוניינים להשתלב בענף הבנייה אם יוצעו בו תנאי עבודה הוגנים: "במגזר הערבי יש פוטנציאל לקליטה של עוד אלפי עובדים, לפחות פי שניים מאלה שכבר נקלטו", אמר.