היערכות לקראת ביטול שיעורי מס היסטוריים

על שולחן ועדת הכספים של הכנסת מונחת בימים אלה הצעת חוק, שמטרתה להביא לביטול שיעורי המס ההיסטוריים החלים בעת מכירת זכות במקרקעין או נכס הון. כידוע, שיעור המס החל בעת מכירת נכסים שנרכשו על ידי המוכר בשנת 1948 או בתקופה מוקדמת יותר הינו %12. שיעור המס גדל באחוז אחד לכל שנה מאוחרת יותר בה נרכש הנכס משנת 1948. אי לכך, מכירת נכס שנרכש בשנת 1949 חבה ב-%13 מס וכך הלאה, עד לשנת 1960, עת שיעור המס הינו %24. משנת 1961 ואילך, שיעור המס החל בעת מכירת הנכס הוא הרגיל.

בהתאם להצעת החוק, יגדלו שיעורי המס ההיסטוריים ב-%6 מדי שנה, עד שיושוו לשיעורים הרגילים. דהיינו, נכס שנרכש בשנת 1948 ויימכר בשנת 1999 יחוב בשיעור מס של %18. מכירתו בשנת 2000 תחוב בשיעור מס של %24, וכך עד שיושווה המס לשיעור המס הרגיל. שינוי החוק מהווה תמריץ לנישומים רבים לבצע פעולות אקטיביות, שמטרתן ליהנות כיום משיעורי המס ההיסטוריים. במסגרת שורות אלה נציע כמה מהדרכים האפשריות:

מכירה לחברה - ניתן לשמור על השיעור ההיסטורי על ידי מכירת הנכס לחברה בשליטתו של הנישום. הנישום ישלם מס שבח/רווח הון בשיעור ההיסטורי, והחברה תקבל כעלות את שווי הרכישה. ברי כי רווח הון/שבח עתידי שייווצר לחברה יחוב בשיעור מס מלא, ועל כן המדובר בפיתרון חלקי בלבד. יתר על כן, כאשר המדובר בזכות במקרקעין, תחוב העיסקה במס רכישה נוסף בשיעור של %4.5, ועל כן באם הנכס יימכר על ידי החברה בשנת 1999, תחסוך פעולה זו מס בשיעור של %1.5 בלבד.

מכירה לחברה מחייבת הקפדה על תנאי סעיף 51 לחוק מס שבח, שמאפשרים לדחות את המס, שהרי לא תמיד יהא לחברה מקור כספי לרכישת הנכס. למס שיידחה יתווספו ריבית והצמדה (בכפוף להלכת אלדר שרון, מכוחה ניתן, לעיתים, להקל בריבית והצמדה), דבר שמקטין את החיסכון עוד יותר.

העברה לחברה לפי סעיף 104א - ניתן להעביר את הנכס לחברה בשליטת הנישום לפי סעיף 104א לפקודה, בפטור ממס ובתשלום מס רכישה בשיעור של %1/2. באם יימכר הנכס על ידי החברה תוך שנתיים מיום העברתו, תהיה בכך הפרה של תנאי הסעיף והעברת הנכס תחוב במס רטרואקטיבי, בהתאם לשיעור המס ביום ההעברה ובתוספת ריבית והצמדה עד למועד התשלום. באם יימכר הנכס לאחר תקופת השנתיים, לא תחוב העברתו במס ומכירתו תחוב בשיעור המס החל ביום המכירה, כך שהשיעור ההיסטורי יירד לטימיון.

שינוי ייעוד - דרך נוספת היא לשנות את ייעודו של הנכס, בין ממלאי לרכוש קבוע ובין להיפך. פעולה זו לא תמיד תביא לתוצאה המקווה, מאחר שאם טרם חלפו ארבע שנים מיום רכישת הנכס על ידי הנישום (כאשר יום הרכישה משורשר אחורה), לא יראו בשינוי הייעוד משום מכירה.

יתר על כן, דרך זו מחייבת פעולה אמיתית של שינוי ייעוד הנכס, להבדיל מהעברה או מכירה לחברה אשר אינה משפיעה על דרך הניצול של הנכס. על כן, לא כל הנכסים "מתאימים" לדרך זו. אולם, כאשר ניתן לבצע את שינוי הייעוד, המדובר בדרך טובה ביותר, לאור העובדה כי שינוי הייעוד אינו חייב במס רכישה.

לסיכום, ניתן בדרכים רבות לשמור על שיעורי המס ההיסטוריים, וחלקן הוצג בשורות אלה. דומה, כי באף אחת מהדרכים אין משום שמירה מוחלטת על השיעור ההיסטורי, אך אם הצעת החוק תעבור, עשוייה כל אחת מהדרכים שהוצגו לחסוך מס