ידועים בציבור מאותו מין - "בני זוג" לצורך דיני מס

לאחרונה הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט העליון, כי המדינה מקבלת את בקשתם של בני זוג הומוסקסואליים, לאפשר להם ליהנות מן ההטבה הקבועה בסעיף 62(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963, לפיה יוענק פטור מלא ממס שבח ופטור חלקי ממס רכישה לפי תקנה 20א' לתקנות מס רכישה בהעברת זכות בדירת מגורים, ללא תמורה, מיחיד לבן זוג המתגורר יחד עמו באותה דירה, לפחות שנה לפני ההעברה.

הודעת המדינה, שניתנה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, הוגשה במסגרת הליכי הערעור לבית המשפט העליון, שהגישו בני הזוג אדיר שטיינר וצח גרניט, על פסיקתה של ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב. במאי 2000 העביר שטיינר לגרניט, בן זוגו לחיים, מחצית מזכויותיו בדירת המגורים בה התגוררו יחד, וביקש ליהנות מן הפטור הקבוע בסעיף 62(ב) לחוק. בין הצדדים לא היתה מחלוקת על עצם היות העוררים בני זוג, ורשויות המס אף הסכימו כי העוררים הינם ידועים בציבור בני אותו מין.

בקשתו של שטיינר נדחתה על-ידי המפקחת על שומת מקרקעין ועל-ידי ועדת הערר (בדעת רוב). החלטת ועדת הערר התבססה על העובדה שסעיף 62(ב) מפנה להגדרת "בן זוג" המופיעה בסעיף 55 לחוק הירושה. סעיף 55 לחוק הירושה מגדיר בני זוג כ"איש ואישה החיים חיי משפחה", ולכן יש לפרש את הסעיף כחל רק על בני זוג בני מינים שונים, ולא על בני זוג חד-מיניים. טענת העוררים, לפיה יש לפרש את המילה "אישה" כמתייחסת גם לזכר, בהתאם לסעיף 6 לחוק הפרשנות, נדחתה.

בדעת מיעוט קבע חבר הוועדה, עו"ד דן מרגליות, כי התיקון לסעיף 62(ב) לחוק, ששינה את הגדרת "בן זוג", איננו עומד בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן בטל. זאת, מכיוון שאין תכלית ראויה להפליה בין בני זוג חד מיניים לבני זוג הטרוסקסואלים.

כאמור, במסגרת הליכי הערעור הודיעה המדינה כי היא מקבלת את בקשתם של בני הזוג למתן פטור בגין העברת דירת המגורים.

התפתחות זו מצטרפת להודעתה של נציבת מס הכנסה, טלי ירון-אלדר, מלפני מספר חודשים, לפיה תפעל לשינוי חוקי המס כך שיוצהר בהם שזכויות הפטור ממס הניתנות לבני זוג חלות גם על זוגות חד-מיניים. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, קבע כי על פי נוסחו הקיים של החוק, אין להעניק את ההטבות גם לזוגות חד-מיניים. ייתכן והסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, מני מזוז, למתן ההטבה במקרה של שטיינר מהווה פריצת דרך שתאפשר החלת ההטבות הניתנות בחוקי המס לבני זוג גם על בני זוג חד-מיניים, עוד בטרם ייעשה שינוי מפורש בחקיקה. בנוסף, בכוונת הפרקליטות לפעול לביצוע שינויי חקיקה שיחילו את ההטבות הנ"ל גם על בני זוג חד-מיניים.

ניתן להגיע למסקנות מעניינות כתוצאה משילוב גישתה של המדינה במקרה הנדון, עם פסה"ד בעניין עליזה לבנון, שניתן לפני מספר חודשים. בפסה"ד בעניין לבנון נדונה השאלה האם לצורך מתן פטור ממס בהעברת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים, נחשבים גם "ידועים בציבור" כבני זוג. דעת הרוב באותו פסק דין קבעה כי ככלל, כל עוד לא ניתן להצביע על שוני מהותי כלשהו המצדיק הבחנה בין בני זוג נשואים ובני זוג ידועים בציבור, יש לפרש את המונח "בן זוג" - בין בהוראות הפטור ממס ובין בהוראות החיוב במס - ככולל גם בן זוג ידוע בציבור. הנימוק המרכזי לכך הוא, שכל אבחנה בין בני זוג נשואים לבני זוג ידועים בציבור, שאינה נעוצה בטעמים רלוונטיים, הינה אפליה פסולה הנוגדת את עקרון השוויון.

אם ניתן לומר, שידועים בציבור מאותו מין דינם כידועים בציבור (ונראה שניתן לומר זאת, כל עוד לא ניתן להצביע על שוני רלוונטי בין ידועים בציבור מאותו מין לבין ידועים בציבור שאינם מאותו מין), וידועים בציבור, ככלל, נחשבים כ"בני זוג" לעניין חוקי המס, הרי כפועל יוצא יש לומר כי במקום בו מתייחס החוק ל"בני זוג", יש להחיל האמור גם על ידועים בציבור מאותו מין, כל עוד לא ניתן להצביע על שוני רלוונטי הדורש הבחנה בין השניים. נטל ההוכחה בעניין זה יוטל על הטוען לקיום השוני.

מכאן, שפסה"ד בעניין עליזה לבנון, וההכרה ב"ידועים בציבור" גם כידועים בציבור מאותו מין, עשויים ליצור השלכות מיסויות רבות הן לטובת הנישומים והן לרעתם. לדוגמא: חוק מיסוי מקרקעין קובע, כי לצורך מתן הפטור במכירת דירת מגורים מזכה, יש לראות במוכר ובבן זוגו המתגורר עמו "מוכר אחד", לעניין סעיף 49(ב) לחוק. פרשנות המרחיבה הגדרת "בן זוג", גם לידועים בציבור בני אותו מין, עשויה להוביל לכך שמכירת דירת מגורים מזכה על ידי אחד מבני הזוג, בפטור ממס, תמנע מבן הזוג השני לקבל פטור ממס במכירת דירת מגורים אחרת שבבעלותו.

כמו כן, תיתכנה השלכות גם לגבי חוקים אחרים, כגון לעניין החישוב המאוחד הקבוע בסעיף 65 לפקודת מס הכנסה, לפיו, ככלל, הכנסת בני זוג תיחשב כהכנסתו של אחד מבני הזוג ("בן הזוג הרשום"), והיא תחויב על שמו.

לסיכום: המגמה השולטת בפסיקת בית המשפט העליון, לפיה יש להביא לתוצאות מס זהות לנישומים שאין ביניהם שוני רלוונטי, שהיא מגמה מבורכת, עשויה ליצור תוצאות מעניינות ביותר, שיביאו להתפתחויות נוספות בנושא זה בשנים הבאות.