בית משפט השלום בת"א דחה את טענתו המקדמית של עודד טל, לשעבר מנהל מחוז ת"א ואגף המחוזות במינהל מקרקעי ישראל, למחוק את כתב האישום נגדו מחמת "הגנה מן הצדק".
טל טען, כי הגשת כתב האישום נגדו מהווה אכיפה בררנית של הדין כלפיו, וזאת לאחר שנגד נותני השוחד באישומים נגדו, פרט לדוד אפל, לא הוגש כתב אישום. במקרהו של אפל, ציין טל, לא צויין איש שקיבל שוחד פרט אליו.
בתגובה ציינה התביעה, כי נגד טל הוגש כתב אישום בגין קבלת שוחד משניים נוספים - סמיר מצלאווי ואביגדור קלנר - ועניינם של אלה טרם הוכרע באופן סופי.
לדברי הפרקליטות, באמצעות עו"ד ענת סבידור-גולדנצווייג, אין מקום להשוואה בין נותני שוחד אלה, שהם אנשים פרטיים ולא עובדי ציבור, ואשר מעורבים במקרה בודד לכאורה של מתן שוחד לטל.
מאידך, המקרה של טל חמור שבעתיים, הן לנוכח היותו עובד ציבור והן לנוכח העובדה, כי על-פי הראיות לכאורה הוא קיבל שוחד בכמה מקרים. לפיכך התביעה סבורה, כי האינטרס הציבורי בהעמדתו לדין של טל עולה לאין שיעור על האינטרס בהעמדתם לדין של האחרים.
לדברי התביעה, העובדה שלא הוגש כתב אישום נגד נותני השוחד האחרים, אינה פוגמת באפשרות להעניק לטל משפט הוגן, ואין בענייננו מקום לדבר על הפליה פסולה או פגיעה בחוש הצדק וההגינות.
עוד ציינה הפרקליטות, כי בכוונתה להגיש כתב אישום נגד הח"כית לשעבר נחמה רונן, ואף נקבע לה מועד לשימוש. לגבי שאר מקבלי השוחד טרם התקבלה הכרעה, אך הימנעות מהגשת כתב האישום עד עתה אינה נובעת משיקולים זרים.
השופט דן מור קבע בהחלטתו, כי אכיפה בררנית של הדין פוגעת בעקרון השוויון, אך טענות התביעה מקובלות עליו. לדבריו, אם בידי התביעה ראיות מספיקות להגשת כתב אישום בעבירה חמורה של שוחד כנגד עובד ציבור בכיר, תהיה זו התנהגות שערורייתית שלא להעמידו לדין.
נגד טל הוגש בשנה שעברה כתב אישום המייחס לו עבירות של לקיחת שוחד והפרת אמונים. בין היתר נטען, כי טל קידם את ענייניו של אפל מתוך ציפייה, כי הלה יסייע לקידומו במינהל מקרקעי ישראל ויסייע בהשגת עבודה לאשתו.
(ת.ה 8438/03)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.