המילה של תשובה, לחיצת היד של אריסון

מעצרו המתוקשר של יצחק תשובה אתמול (ד'), בחשד לעבירה על תקנות ני"ע, הקים על חוקרי הרשות ביקורת בשוק ההון ובתקשורת. עיקר הביקורת מכוון למהות החקירות שמנהלת הרשות בשנה האחרונה בכלל, ובמקרה של תשובה בפרט - היטפלות לסעיפים טכניים, שאינם נוגעים לשורשי העבריינות בשוק ההון.

לעתים, כך נראה, מעדיפה הרשות לחפש חשודים "מתחת לפנס", על סמך מידע שהם עצמם מסרו לה. כך אצל תשובה, איש עסקים זהיר שביקש את עצת רשות ני"ע לפני משלוח הדיווח, שבגינו נעצר, לבורסה. כך גם אצל דב תדמור, מנכ"ל דסק"ש לשעבר, שמשך שנים העביר לרשות דו"חות כספיים שונים מאלו ששלח לבורסה, בטרם שנעצר בחשד כי ביצע עבירה פלילית.

ועם זאת, עבריינות היא עבריינות גם כשהיא נעשית לאור יום. אם יצחק תשובה אכן סגר בעל פה עסקה מהותית מול פורד (ולא ניהל "מגעים ראשוניים", כלשון הדיווח של דלק לבורסה), במקביל לפנייתו בהצעת רכש למניות הציבור בדלק - אין לו על מי להלין, אלא על עצמו בלבד.

מעצרו של תשובה והחשדות שהועלו כלפיו מהווים, ככל הידוע, תקדים. הם מתייחסים לרצועה צרה ורגישה של זמן - שבועות - במהלכה פונה חברה למשקיעים בקשר למכירה או רכישה של מניותיה. תקנות ניירות ערך אוסרות לבצע, או להתחייב לבצע, במהלך תקופה זו עסקה העלולה להשפיע באופן מהותי על שיקוליו של המשקיע הסביר. איסור זה נובע מהכלל הידוע, לפיו "כל השחקנים צריכים אותה רמת תאורה, ושהמגרש יהיה שטוח" (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

פשפשנו בזיכרון, ומצאנו עוד מקרה אחד בו התרחשה סיטואציה דומה. זה קרה לפני זמן לא רב, קצת יותר משנה. בפברואר 98' הגיש בנק הפועלים תשקיף הצעת מכר, בו ביקשה הממשלה לגייס 419 מיליון שקל מהציבור. התשקיף פורסם ב-19 לפברואר ופירט את פעילותו הענפה של הבנק, בין היתר אחזקה של %25 בחברת האנרגיה דלק.

ארבעה ימים מאוחר יותר סער שוק ההון: יצחק תשובה - כן, אותו תשובה - רכש בתוך יום אחד %25 ממניות דלק שהחזיקו אליעזר פישמן וגופים נוספים. במקביל, הודיע בנק הפועלים, "כי נוכח פניות מצד מספר גורמים, שהביעו התעניינות ברכישת מלוא אחזקותיו של הבנק בדלק, החליט הבנק להיכנס לניהול מו"מ עם אחד מהפונים, במטרה לבחון את האפשרות".

בשוק ההון יודעים לעשות אחד ועוד אחד, וודאי לחבר %25 עם %25, שיחד מקנים שליטה. תשובה, הסכימו הכול, לא היה משקיע 385 מיליון שקל ביום אחד, רק כדי לזכות בעמדת בעל מניות המיעוט בדלק.

על כן, מיום בו שיגר בנק הפועלים את הדיווח על המו"מ עם תשובה (שבשמו לא נקב בדיווח) ועד ליום בו החליט דירקטוריון הבנק למכור לו את המניות בפועל (4 במארס 98', יומיים לאחר השלמת הצעת המכר), התייחסו הכול לעסקה ביניהם כאל עניין מוגמר. תד אריסון, בעל השליטה בבנק, חיזק ההערכה זו, כשציין יום לאחר אישור המכירה כי "אם היינו הולכים עם רקנאטי אולי היינו מקבלים יותר, אבל צריך להבין שמבחינתי לחיצת יד היא חוזה".

הנפקה, אומנם, איננה הצעת רכש, אך רוח החוק לגביהם דומה ודורשת גילוי נאות. בזמן הצעת רכש "אסור לסכם או לבצע עסקה מהותית". בתקופת הנפקה מתיר חוק ני"ע לרשות, במקרה של אירוע מהותי, "להורות למציע, אחרי שניתנה לו הזדמנות מתאימה להשמיע את טענותיו, שיפרסם מייד תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן".

התשקיף של בנק הפועלים, מיותר לציין, לא תוקן בעקבות הדיווח על מו"מ למכירת אחזקותיו בדלק, למרות שכמו בעסקת דלק-פורד הוא התממש בתוך זמן קצר להסכם מחייב. מה שמוביל למסקנה הבלתי נמנעת, לפיה עסקה של 14 מיליון דולר מהותית עבור דלק הרבה יותר מאשר עסקה של 100 מיליון דולר שקשר בנק הפועלים.

הרי לא ייתכן שהתאורה שמפנה הרשות כלפי המגרש של מכבי נתניה, ממנו צמח הקבלן יצחק תשובה, תהיה תאורה שונה מזו שמאירה את איצטדיון ה"מיאמי היט", קבוצת הכדורסל המקצוענית של המיליארדר אריסון.

בנק הפועלים: עיסקת דלק לא היתה מהותית רשות ני"ע: כל מקרה נבדק לגופו

דוברת בנק הפועלים הפנתה את "גלובס" לדיווח של הבנק מיום 23.2.98, לפיו "היה והמו"מ יסוכם בחיוב, ועסקת המכירה תאושר על ידי דירקטוריון הבנק ותמומש במחיר השוק הנוכחי, ירשום הבנק בספריו הפסד לא מהותי בסך של כ-33 מיליון שקל" (בפועל הציג הבנק ברבעון השני של השנה רווח נקי של 65 מיליון שקל מהמכירה - ש.ש). לטענת הדוברת, "נהג הבנק כפי שנדרש על פי כל דין, ונתן גילוי מלא בתשקיף ובדיווחים".

האחראי על ההסברה ברשות ני"ע, עו"ד מיכאל גלאי, טען היום, מבלי להתייחס להחלטה כזו או אחרת של הרשות, כי "כל מקרה נשקל לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות"