ביהמ"ש אישר לאיטונג לחלק דיבידנד ב-55 מ' ש', למרות שאינו במבחן הרווח

איטונג פנתה לבית המשפט במארס, וביקשה לחלק את הדיבידנד. החברה טענה, כי לאחר שהשלימה חלוקה ראשונית של 80 מיליון שקל, ולאחר שהחלוקה הנוספת אושרה פה אחד על-ידי הדירקטוריון, אירעו שינויים מהותיים במצבה ובחוסנה הפיננסי, שמצדיקים אישור הבקשה.

איטונג טענה עוד, כי ניהלה מו"מ עם מספר בנקים לצורך העמדת אשראי בנקאי, בעקבותיו העמידו לאומי ואגוד לחברות-בנות של איטונג מסגרות אשראי בסך 80 מיליון שקל, תוך שהבנקים מאשרים לאיטונג תעשיות לבצע את החלוקה הנוספת.

חברת איטונג תעשיות דיווחה עוד לבית המשפט המחוזי, כי קבוצת איטונג מכרה 75% מזכויות החכירה של נדל"ן מניב באיזור התעשייה כרמיאל, תמורת סכום של 75 מיליון שקל.

בהנחיית ביהמ"ש הגישה איטונג חוות דעת כלכלית, כדי לשכנע שאין חשש שחלוקת הדיבידנד אשר אינה מקיימת את "מבחן הרווח" תמנע ממנה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.

על-פי חוות הדעת, לשתי החברות-בנות - איטונג בע"מ ומודל בטון השקעות ותעשיה בע"מ - יכולת החזר טובה לאשראי הבנקאי שהעמידו לרשותם שני הבנקים המלווים, לפי הנתונים העולים מדו"ח רווח והפסד של שתי החברות מ-2003 ומהתחזית של פעילויות החברה ל-2004.

גילאור כתבה בהחלטתה: "משבחר המחוקק לאפשר לחברה לבצע חלוקת דיבידנד שאינה מקיימת את מבחן הרווח, כפוף לאישור ביהמ"ש, צריכה הייתי להשתכנע שההחלטה שהתקבלה על-ידי החברה לא תפגע בזכויות הנושים תוך גריעת ההון הבסיסי של החברה. דאגתי היתה נתונה גם לציבור המשקיעים בניירות הערך".

רשות ניירות ערך הגישה את תגובתה לבקשה, בה אינה מוצאת לנכון לנקוט עמדה בשאלת אישור חלוקת הדיבידנד.

באמירה כללית נרשם, שאם יתעוררו שאלות או עניינים מסוימים הנוגעים לחברה, שביחס אליהם תסבור הרשות, כי יש להם חשיבות לצורך הגנתו של ציבור המשקיעים בניירות הערך, תביע עמדתה ככל הדבר שיידרש.

(פש"ר 04/215)