רמת חובב: הבעיות הסביבתיות במועצה התעשייתית מחייבות מענה הולם בהקדם

מועצה שוכנת דרומית לבאר שבע וכוללת 17 מפעלים, רובם מתחום התעשייה הכימית המטפלים בחומרים מסוכנים.

בשנים האחרונות נמתחה ביקורת קשה על המועצה מצד תושבי הנגב, בעקבות ריחות רעים שעלו מברכות האידוי של המועצה, ומטיפולה הכושל בכל שאלת השפכים.

התושבים התלוננו בנוסף על פעילות המועצה והמשרד לאיכות הסביבה בכל הנוגע לטיפולה בזיהום אוויר.

מהביקורת עולה, שהמועצה המקומית תעשייתית רמת חובב הוקמה ב-1989 מתוך מטרה לטפל בענייני איכות הסביבה, שפכי המפעלים ומניעת זיהום אוויר. הטיפול נעשה על-פי תנאים שקובע המשרד לאיכות הסביבה והכלולים ברשיונות העסק של המפעלים. 15 שנה אחר כך מתברר שהמועצה התעשייתית, רמת חובב, לא עמדה במשימות שהוצבו בפניה.

חברי המועצה הם תשעה חברים, שלושה נציגי ממשלה, שלושה נציגי רשויות מקומיות, ושלושה נציגי המפעלים. הביקורת מצאה הרכב זה כבעייתי, שכן מתברר שבעקבות חברות נציגי משרדי הממשלה במועצה נפגעת יכולתם להפעיל את סמכותם על המועצה ועל המפעלים. לא רק זאת, מתברר ששניים מנציגי המשרדים הממשלתיים לא הופיעו לרוב הישיבות ב-2003.

עוד עולה מהביקורת, שב-1992 קבע המשרד לאיכות הסביבה תנאים לרשיון עסק למערכת השפכים של המועצה, ותנאים שעל המועצה להשית על המפעלים. בין התנאים, הפרדת השפכים לשני זרמים, כאלה שאינם ניתנים לפירוק ביולוגי - לטיפול בחצרות המפעלים, וכאלה שניתנים לפירוק. שפכים אלה יוזרמו למתקן לטיהור ביולוגי מרכזי (טב"מ), משם יופנו ליעדם הסופי.

לדברי המבקר, בפועל לא עמדה המועצה במשימה הקמת הטב"מ, ולא הטילה על המפעלים את הדרישה להפריד את השפכים. לדעת המבקר, בעצם ההחלטה להקים את הטב"מ, לקחה על עצמה המועצה אחריות כבדה מדי של תכנון, הקמה ותפעול של מתקן שאין זה מתפקידה להקימו. אי העמידה בהקמה מנע ממנה את האפשרות לפקח על המפעלים, קבע.

ביקורת נמתחת גם על המשרד לאיכות הסביבה, שלא פעל לאכיפת תנאים שקבע לטיפול פרטני בשפכים על-ידי כל מפעל בחצרו, ולא כפה זאת על המועצה. יתר על כן, המשרד לאיכות הסביבה גם לא קבע לוחות זמנים לסיום ההרצה של הטב"מ, ולא קבע מועד מחייב שעל המפעלים יהיה להיערך לעמוד בו.

המבקר מדגיש, שעד היום לא נמצא פתרון הולם לשפכים, ויותר מכך, יישומה של חלופה כלשהי צפוי להמשך שנים ארוכות.

עוד מצא המבקר, שלמרות שארובות מפעלי המועצה פולטים גזים, שבחלקם חשודים כמסרטנים, לא קבע המשרד לאיכות הסביבה תקנים מדידים ואכיפים לחלק ניכר מהחומרים.

תשובת המשרד לאיכות הסביבה לטענת המבקר היתה שלחלק מהחומרים אין תקני סביבה עולמיים. לדעת המבקר, אין להשלים עם מצב שבו למרות קיומם של ממצאים על זיהום אוויר, המשרד לאיכות הסביבה אינו אוכף סטנדרטים שימנעו את הפגיעה בבריאות הציבור.