שמחון התערב בקביעת מכסות מים במועצת מעלה יוסף למרות שהוא ומשפחתו גרים בתחומה

שמחון היה מעורב למרות שהוא ובני משפחתו מתגוררים במושב אבן מנחם, אחד מיישובי המועצה.

המבקר מדגיש, שב-2001 הוא הפנה את תשומת לבו של שמחון לכך שעליו להימנע מלהשתתף בכל דרך בקבלת החלטות בנושא הקצאת מים. לדבריו, היה על שמחון להודיע לאנשי משרדו שלא לערב אותו בצורה כלשהי בתהליך קבלת ההחלטה, דבר שלא עשה.

ביקורת נמתחת גם על התנהלות נציב המים, שמעון טל, בפרשה. לדעת המבקר, טל אישר את המלצת משרד החקלאות וקבע את המכסה כמומלצת בלי נימוקים, על אף התנגדות מנהלת האגף לניהול צריכה בנציבות, נגה בליץ.

מהדו"ח עולה, שלרוב היישובים בארץ נקבעו מכסות מים המהוות בסיס לחישוב הקצאות המים לחקלאות, וחשוב לא פחות, לחישוב המחיר שנדרשים החקלאים לשלם עבורם.

למועצה האיזורית מעלה יוסף לא נקבעה מכסה מאז הקמתה, ורק ב-2002 החליט משרד החקלאות להמליץ לטל לקבוע מכסה של 14.8 מיליון מ"ק לשנה.

בדיקת המבקר העלתה, שהחישוב של משרד החקלאות היה שגוי, והוא לקח בחשבון גם את שטחי המרעה שאינם מושקים. לא רק זאת, התוצאה לא הוכפלה במקדם של 70% שנקבע בעקבות הקיצוצים בהקצאות המים לכל היישובים.

לדעת המבקר, בקביעת המכסה השגויה גלומה הטבה כספית בסך של 1.37 מיליון שקל בשנה.

באשר להתערבותו של ח"כ שמחון בתהליך, קובע המבקר, שמאחר ושמחון הוא בן ממשיך בנחלת הוריו, ולקרובי משפחתו יש נחלות במושב, בהחלטה על קביעת מכסות מים יש כדי להיטיב עמם, ולמרות עניינו האישי בפרשה הוא התערב בהחלטות.

שמחון כתב למבקר בתגובה, שהטיפול במכסות המים החל טרם זמנו, ההחלטה התקבלה על-ידי הדרגים המקצועיים, היא אינה טעונה את אישורו, הוא לא השתתף בתהליך קבלת ההחלטות, ולא התערב בהמלצות.

לדעת המבקר, גם אם קרוביו של שמחון אינם מעבדים בעצמם את המטעים, המכסה היא בעלת ערך כלכלי עבורם, וגם אם ערך ההטבה הנוגעת ישירות לשר ולבני משפחתו אינו רב, עליו ולו מפאת מראית העין, להדיר עצמו כליל ממעורבות בתהליך קבלת ההחלטה בנושא.