תעשייה או לא תעשייה: מבחן הקריאטיב

הגדרת תעשייה מופיעה בחיקוקים שונים, כאשר מטרת המחוקק הינה להיטיב ולעודד מפעלי תעשייה. אחד החוקים המובילים בעניין זה הינו חוק עידוד התעשייה (מיסים), תשכ"ט-1969. אולם, מעיון בחוק זה עולה כי החוק אינו מגדיר מהי תעשייה.

בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1994), התשנ"ד-1993, נקבעו תעריפי מינימום ומקסימום לסוגי נכסים שונים, לרבות תעשייה. תקנות אלו הגדירו תעשייה כ"תעשייה - לרבות מפעלי בנייה ומחצבות". משנת 2000 נוספו לרשימה בתי תוכנה, כך שלמעשה אף תקנות אלו אינן כוללות הגדרה למונח "תעשייה".

אשר על כן, נוצרה פסיקה ענפה העוסקת בשאלה מהי תעשייה ומנסה להגדירה, תוך קביעת מספר מבחנים ומבחני משנה. הפסיקה קבעה, כי לעניין ארנונה המונח תעשייה משמעותו היא, כי מתקיימת בנכס פעילות ייצורית. בפסק דינו של השופט הומינר ז"ל, (ע"ש 95/127) רוכזו המבחנים לבחינה מהי פעילות ייצורית זו, מבחנים אלו יפורטו להלן:

מבחן על דרך השלילה - מבחן זה לקוח מחוק עידוד תעשייה המגדיר פעולות שאינן ייצוריות, כגון: אריזה, בנייה, מסחר, החסנה, תקשורת וכו', כפעולות שאינן מהוות תעשייה.

מבחן "יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר" - זהו למעשה המבחן הקלאסי לבחינת השאלה מהי תעשייה, מבחן המתייחס לייצור כמרכיב הכרחי בתעשייה. מבחן זה כלל אף מספר מבחני משנה המתייחסים להיקף הפעילות הקיימת במפעל, מספר שלבי הייצור, מספר המכונות ואופי הפעילות המבוצעת בהם וכד'.

מבחן כלכלי - מבחן זה קובע, כי השבחת ערכן הכלכלי של טובין, אף אם אין שינוי בצורת הטובין, מהווה תעשייה. מבחן זה נקבע בע"א 66/403, שם נקבע, כי תפוח המאוחסן בבית קירור תוך שמירה על היש המוחשי הקיים והוצאתו שלא בעונה, מהווה ייצור. המוצר הנכנס לבית הקירור והמוצר היוצא מבית הקירור שונים מבחינה כלכלית, וההקפאה שגרמה לשוני מהווה פעילות ייצורית.

בדומה למבחן הכלכלי קיים מבחן ההשבחה הקובע, כי השבחת טובין, אף אם אינה נובעת משינוי הטובין עצמו, מהווה פעילות ייצורית.

מבחן ההנגדה - במבחן זה יש לשאול בכל עניין ועניין, האם הפעילות בה אנו מדברים נמשכת אל מרכז הגרוויטציה של "פעילות ייצור" או של "מתן שירותים", כדברי השופט חשין בע"א 90/1960 פה"ש ת"א נ' חברת רעיונות.

בהתאם למבחנים הנזכרים לעיל נקבע, כי הפעילות במערכת של עיתון הכוללת קבלת מאמרים וכתבות, עריכת תוכנן של הכתבות, סינונן וקביעת סדר עדיפויות ביניהן, בדיקת התוכן, ההגהות ויתר הפעולות הקיימות במערכת עיתון, מהוות פעילות ייצורית ויש לסווגם לצורכי ארנונה בסיווג "תעשייה".

כמו כן נקבע על ידי בית המשפט, עוד בטרם תוקנו תקנות ההסדרים, כי נכס המוחזק על ידי חברת היי-טק העוסקת בפיתוח תוכנה ומכירתה לשוק האזרחי והמעסיקה מהנדסי מערכות, מתכנתים, מהנדסי אלקטרוניקה, טכנאים ועוד, יסווג לצורכי ארנונה בסיווג "תעשייה".

לעומת זאת, במקרה אחר דן בית המשפט בחברה העוסקת בעבודות הנדסה וייעוץ בענייני אינסטלציה, סניטריה ומיזוג אוויר לתעשייה ובתי מלון, חברה אשר פעילותה כוללת אמצעים מתקדמים של מחשבים ונעזרת באנשי מקצוע מתחום התכנון ובטכנאים המפעילים מדפסות מתוחכמות. בית המשפט קבע, כי למרות היקף פעולתה של החברה, מספרם הרב של העובדים המועסקים על ידה ושיטות העבודה המתוחכמות, לא ניתן לסווג את נכסה בסיווג תעשייה.

בית המשפט בחן את מבחני המשנה של "יצירת יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר" וקבע, שעל אף הפעילות הרבה והמהירות בה היא מבוצעת, ולאור העובדה שאין מדובר בתהליך סטנדרטי אלא ביצירת תוצר ייחודי לצורכי מזמין ספציפי, הרי שאין לראות בפעילות כפעילות ייצורית.

לעומת זאת, בהחלטת ועדת הערר לעניין מחלקת הקריאטיב נקבע ע"י ועדת הערר, שלמרות שהעוררת אינה עומדת במבחן ההנגדה ולכאורה מייצרת ללקוח ספציפי, עדיין, בהתייחס למבחנים השונים ומכלול המבחנים, יש לסווג את פעילותה כפעילות תעשייתית.

ועדת הערר מציינת, כי גם ייצור של מכונה אחת מסוימת לפי הזמנת לקוח מסוים ולמטרה מסוימת, אינה עומדת במבחן ההנגדה, ובכל זאת לא קיים ספק שבניית המכונה האמורה תחשב לפעולת ייצור.

לאור האמור לעיל, ובהתאם להחלטה שנתקבלה על-ידי ועדת הערר בתל-אביב לעניין מחלקות קריאטיב, הרי שאנו עדים למגמת הרחבה של הפעילות הנכללת בגדר תעשייה אף לגבי פעילויות שאינן סטנדרטיות לגמרי.

אכן עם ההתקדמות הטכנולוגית והעובדה שההליך הייצורי הופך פחות סטנדרטי ויותר מותאם לצורכי הלקוח, הרי שעל הטריבונלים השיפוטיים השונים לבצע שקלול של כל המבחנים ולצמצם את המשקל הניתן לסטנדרטיות הפעולה ושיווקה ההמוני.