הנקראות ביותר

מרואן ברגותי הורשע ב-5 מעשי רצח ישראלים ובניסיון אחד לרצח; זוכה מ-32 אישומים

ביהמ"ש: "העדר היכולת עפ"י החוק הקיים להרשיע מנהיג ארגון פשיעה או ארגון טרור באחריות לעבירות ספציפיות המבוצעות ע"י אנשי הארגון, רחוק מלהשביע רצון ואף מקוממת"

בית המשפט המחוזי בת"א הרשיע היום (ה') את מרואן ברצח חמישה בני אדם. ברגותי זוכה מרצח 32 ישראלים נוספים. ביהמ"ש גם הרשיע את ברגותי במעורבות ואחריות לביצוע ארבעה מ-21 פיגועים ופעולות הטרור שיוחסו לו בכתב האישום. גזר הדין יינתן ב-6 ביוני. התביעה דורשת לגזור על ברגותי חמישה מאסרי עולם.

ברגותי מיהר להכריז, כי הוא לא מכיר בביהמ"ש ואף האשים את השופטים ש"קיבלו הוראות מגבוה". הוא אף קרא להמשך האינתיפאדה והכריז: "אני מנהיג פלשתיני גאה".

מחוץ להיכל המשפט בת"א התקיימו בעת הקראת פסק הדין הפגנות סוערות בעד ונגד ברגותי. ח"כים ערבים גינו את פסק הדין והבטיחו: "עוד תנהלו עם ברגותי מו"מ".

חוסר ראיות לרוב הפיגועים

השופטים שרה סירוטה, אברהם טל וד"ר עמירם בנימיני קבעו בהכרעת הדין המשתרעת על 143 עמודים, כי לא מצאו בסיס משפטי להרשעתו של ברגותי בביצוע מכלול הפיגועים.

על סמך התשתית הראייתית הרשיעו השופטים את ברגותי בביצוע העבירות הבאות: רצח בכוונה תחילה (בשלושה מקרים בהם נרצחו חמישה בני אדם) ניסיון לרצח, פעילות וחברות באירגון טרור וקשירת קשר לביצוע פשע.

כתב האישום ייחס לו מעורבות ואחריות לביצוע 37 פיגועים ופעולות טרור בתקופה שבין דצמבר 2000 ל ואפריל 2002, בהם קופחו חייהם של רבים מאזרחי המדינה וחייליה ונפצעו רבים אחרים.

ברגותי סירב להגיב על כתב האישום, בשל כפירתו בסמכות ביהמ"ש לשפוט אותו וכן נמנע מלהעיד בעצמו או להביא עדים מטעמו. עם זאת הוא הגיב מדי פעם על דברי העדים או על טענות התביעה במהלך הדיון ובנוסף נשא נאום במסגרת הסיכומים בע"פ ללא התייחסות לגופן של ההאשמות שהועלו כנגדו. הוא אף האשים את השופטים שקיבלו הוראות משירותי הבטחון ובשותפות לפשע מלחמה.

ברגותי טען, כי באופן אישי הסתייג מכל פעילות בתוך ישראל אך תמך במאבק המזויין כנגד הכיבוש הישראלי כדבריו.

בהכרעת הדין נקבע, כי ברגותי היה מנהיגן של חוליות הטרור מקרב התנזים וגדודי חללי אל-אקצה, סייע למפקדי החוליות ופעילי הטרור באספקת אמצעי לחימה ומימון כספי ובמספר מקרים אישר מראש ביצוע פיגועים כנגד ישראל.

השופטים קבעו עוד, כי ברגותי הודה בחקירתו במעורבות אישית הנוגעת לפיגועי רצח ספציפיים של החוליות שבהנהגתו: הפיגוע בתחנת הדלק בגבעת זאב בו נרצחה יואלה חן, רצח הנזיר היווני במעלה אדומים, הפיגוע במסעדת סי פוד מרקט בת"א שאת ביצועו אישר ברגותי שההוראה היתה להרוג אנשים במקום אחר וניסיון לפיגוע ליד קניון מלחה בירושלים.

ברגותי זוכה ממעורבות בפיגועים אלה, בנימוק, כי לא הוכחה מעורבותו באישור הפיגועים ואין ראיות הקושרות אותו לפיגועים הללו.

השופטים קובעים בהרעת דינם, כי לא ניתן להרשיע אדם בעבירות שידול כללית לביצוע עבירות רצח כאשר הוא קורא לביצוע פיגועים כנגד ישראל וכך קיימת עבירה של הסתה לאלימות או לטרור. כך גם לא ניתן להרשיע אדם בעבירה כללית של סיוע למעשי רצח כאשר הוא מספק כספים או אמצעי לחימה לשם ביצוע עבירות שונות שאינם מסויימים. לכך קיימת העבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע שחוקקה במיוחד על מנת להתמודד עם מצבים בהם לא ניתן להוכיח ידיעה ודאית של מוסר האמצעים על כוונת מקבלם לבצע עבירה מסויימת.

לדברי השופטים הביטוי בו השתמש ברגותי - "הפעילות הצבאית" איננו אלא שפה נקיה לפיגועי הטרור כנגד ישראל שבוצעו ע"י חוליות השטח של הפת"ח שהתארגנו בתנועת התנזים ובמסגרת גדודי חללי אל-אקצה אותם הקים הנאשם והיה אחראי על פעילותם.

פגיעה בחיילים ומתנחלים

הם ציינו, כי ברגותי תמך בגלוי בביצוע פיגועים כנגד חיילים ומתנחלים, כולל נשים וילדים, אולם התנגד באופן עקרוני לפיגועים בתוך הקו הירוק ולפיגועי התאבדות.

עם זאת, השופטים הדגישו, כי הוא לא חדל לתמוך באנשיו ולסייע להם באספקת כספים ואמצעי לחימה, גם כאשר נוכח שוב ושוב שהם מבצעים פיגועים כולל פיגועי התאבדות בתוך ישראל. "בכך הוא הביע את הסכמתו לכל סוגי הפיגועים שביצעו אנשי השטח של הפתח' ועודד את פעילי הפתח' לבצע פיגועים כנגד ישראל ואף שיבח את מבצעי הפיגועים כולל אלו שבוצעו בתוך ישראל".

לדברי השופטים, השפעתו של ברגותי על אנשי החוליות ומפקדיהם באה לידי ביטוי בכך שמדיי פעם היה מורה להם להפסיק את הפיגועים ולאחר מכן היה מורה לחידושם בין היתר על פי הנחיות שקיבל מערפאת. לא היה נותן את הנחיות בצורה מפורשת אך דאג שהכפופים לו יבינו היטב מתי הוא מעוניין בהפסקה או בפיגועים כנגד ישראל. גם ערפאת עצמו ראה בברגותי כמי ששולט באנשי השטח ולכן היה נוזף בו כאשר בוצע פיגוע שלא על דעתו.

ללא זכות חסינות

השופטים קבעו, כי הובאו ראיות חד משמעיות לגבי ארבעה פיגועים, שבוצעו באישורו, בידיעתו ובעידודו של ברגותי ושניים מהם אף ביוזמתו. מדובר בפיגוע בתחנת הדלק בגבעת זאב, בו נרצחה יואלה חן; רצח הנזיר היווני במעלה אדומים; הפיגוע במסעדת סי-פוד מרקט וניסיון הפיגוע בקניון מלחה בי-ם, שהסתיים במותם של שני המחבלים שהתפוצצו ברכב בדרכם לביצוע הפיגוע.

לדברי השופטים לא ניתן לראות בברגותי מבצע בצוותא של כל הפיגועים נשוא כתב האישום יחד עם המפגעים והמתכננים שהוציאו אותם אל הפועל, שכן אין כל ראיה לכך שהוא היה מודע לכוונה לבצעם.

השופטים ציינו, כי המצב החוקי במדינה אינו מאפשר להרשיע מנהיג של חבורת עבריינים, או ארגון טרור כמבצע בצוותא של עבירות שנעשו ע"י חברי אותה חבורה או אותו אירגון ואף לא בסיוע או בשידול לביצוען כאשר הוא עצמו אינו מעורב אישית ובצורה פרטנית בשום אופן בעבירות עצמן לא לפני ולא בעת ביצוען. כזה הוא המצב אף שברור כי אותו מנהיג נותן את ברכתו לביצוע העבירות ומעניק לאנשיו סיוע כללי שלא לצורך ביצוע עבירה זו או אחרת.

בהתייחסם להצהרתו של ברגותי בשלב הסיכומים, לפיה "אני נגד הרג חפים מפשע, נגד רצח ילדים ונשים". אמרו השופטים, כי בפועל הוכח מעל לכל ספק שהנאשם נטל חלק ועמד בראש פעילות רצחנית שמטרתה פגיעה בחפים בפשע כוללי פיגועי התאבדות.

השופטים קבעו, כי לברגותי לא עומדת החסינות, גם אם כיהן כחבר הפרלמנט הפלשתינאי שכן המשפט הבינלאומי אינו מכיר בחסינות שכזו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות