אני אנווט

הניסיון לפענח את הסוד של חברת הכנסת רוחמה אברהם הוא חוויה מעט מבלבלת. קל להתפתות למראה החיצוני שלה, ולבחור בהטעיה שיוצר הסגנון. הבלונד הזוהר, הציפורניים הארוכות, האיפור המודגש, הלבוש, השימוש התכוף בכינויים "מאמי" ו"נשמה". מאוד קל להסתפק במה שאומרים גורמים פוליטיים - שהקשרים שטוותה לעצמה במרכז הליכוד ומחוצה לו הם שעזרו לה להפוך לאחת מהח"כים החזקים בכנסת. שלמרות הנפנוף בדגל העסקים הקטנים והעצמאיים, היא לא באמת מבינה את תוכן הצעת-החוק החשובה שלה, אלא רק דוחפת אותה בנחישות.

אבל התשובה כנראה מורכבת יותר. אברהם, למשל, לעולם לא תשאיר משהו למזל או לרצונם הטוב של אחרים. דוגמה מוחשית לכך היא סיפקה לפני כשבועיים, בכינוס העסקים הקטנים והבינוניים שנערך בתל-אביב - אירוע-דגל מבחינתה של אברהם. בבוקר הכינוס התראיין ברדיו יו"ר הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, ד"ר שמואל רוזנמן. אברהם הרגישה שנלקחה ממנה הבכורה, ושהרשות "תופסת טרמפ על-חשבונה". בכנס עצמו, היא סימנה לסמנכ"ל הרשות, לילך נחמיה, להתקרב לשולחנה. בחצי לחישה, אך בטון תקיף ביותר, הבהירה, "אני לא מוכנה שתעשו את זה. תדאגי שזה לא יקרה יותר".

לא במקרה אברהם שמה לב לראיון של רוזנמן. היא הראשונה להודות שעיניה פקוחות 24 שעות ביממה בצורך כמעט כפייתי, מודע לעצמו, שלא להוריד את הרגל מהגז לרגע. בתור חברת כנסת טרייה, שנה ושלושה חודשים בכנסת, אבל עם שאיפות גדולות, היא יודעת שאין לה ברירה אלא לנהוג כך. היא מדברת בגילוי-לב, ולא מתביישת לספר על ההתלבטויות, ועל חששותיה שהכתבה "תמצב אותה רע". עם הצלם שצילם אותה לכתבה היא הגיעה להסכם, שייתן לה לראות את התמונות לפני פרסומן.

הצורך העז להצליח, כמו גם היותה מקורבת מאוד לכמה מהחזקים באנשי הליכוד ובממשלה, עטופים בהרבה חביבות עממית. ובכל זאת, כל מי שרואיין לכתבה הסכים לעשות זאת רק בתנאי שיצוטט בעילום-שם. אף אחד לא רוצה להסתכסך עם רוחמה.

"אסור לשכוח שיש קליקה פוליטית של ביבי, איווט (ליברמן) ורוחמה", מבהיר איש עסקים ידוע וחבר ליכוד. "איווט הוא בעל כוח רב גם במרכז הליכוד. הוא הפטרון הפוליטי שלה, וגם חבר אישי קרוב מאז שהם שירתו יחד אצל ביבי בלשכה עם משה ליאון. לכן, לכל הצעת-חוק שהיא תיקח, היא תוכל להשיג רוב ולקבל את תמיכת האוצר. והאוצר הוא הרי זה שיוצק תוכן לכל הצעת-חוק, בהסכמתו או בסירובו לתקצב אותה".

אברהם מעדיפה לנסח את הקשרים הפוליטיים שלה בדרך אחרת: "אני באתי מתוך הבירוקרטיה של השלטון", היא אומרת. "לכן אני מכירה את כל החסמים, ויודעת איך לשבור אותם. אני גם לא מדברת סתם. למשל במליאה, אני לא מדברת על משהו שאני לא אוהבת ולא בוער בקרבי או שאני לא מאמינה בו".

נבחרת בזכות הקשר ההדוק לליברמן?

"נכון שהייתי במומלצים של ליברמן לפריימריס. ליברמן היה המורה הפוליטי שלי, יחד עם נתניהו. מנתניהו לקחתי את החוכמה הפוליטית, ומליברמן את כושר הביצוע. הוא הרי נחשב אשף תקשורתי מספר אחת. אבל אני נבחרתי בזכות רוחמה, בזכות העבודה הקשה שלי. הגעתי לאן שהגעתי בדם, יזע ודמעות".

את מודעת לכך שההופעה שלך יוצרת תגובות, לפעמים אנטגוניזם.

"בתחום הפוליטי, המראה החיצוני די הפריע. אנשים חושבים, 'היא הגיעה למה שהיא הגיעה בגלל המראה שלה', כאשר מה שחשוב זה הבנאדם, הביצועיות. אצלי אין דבר כזה ש'אין דבר כזה'. אני פרפקציוניסטית מוטרפת בעבודה.

"אבל הנה דוגמה למה שנהיה מהמראה שלי: כשהייתי יועצת לשר התשתיות, הזמנתי את כל הגורמים לדבר איתם על פרויקט מט"ש (מכון טיהור שפכים) - למה הוא לא זז כל-כך הרבה שנים - ואז ראש מועצת הוד-השרון אמר, 'אני לא מוכן לבזבז את הזמן שלי על פקידות'. השבתי לו שיש לו חמש דקות להחליט אם הוא נשאר או הולך. אחר-כך הוא בא להתנצל בפניי, ואמר שהוא עוד לא ראה ישיבה תכליתית כזאת".

"לחוק הזה יקראו חוק רוחמה"

רוחמה ("רק אל תקראי לי אברהם. רוחמה זה מותג") מסתמנת כמאמצת דפוסים פוליטיים זריזה. כשאני לא כותבת, היא נינוחה וכנה. כשהעט מתרומם לכתיבה, היא שולפת את ההצהרות המוכרות מהמליאה ומערוץ 33, כמו "יכולתי להוציא מן הכוח אל הפועל", ו"הביצועיזם שלי".

לזכותה ייאמר, שהיא מנסה לגבות את ההצהרות האלה במעשים. מאז נכנסה לכנסת, היא לא מפסיקה לדחוף את פרויקט-הדגל שלה - הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים. "לפני זה היתה קרן הלוואות של 100 מיליון שקל", היא מסבירה, "אבל היא לא מומשה כי ערבות המדינה היתה נמוכה והקריטריונים היו בלתי סבירים בעליל. למשל, אם כבעל-העסק היית באוברדרפט, לא יכולת לקבל את ההלוואה.

"האוצר כבר רצה לחלק את הכסף לנושאים אחרים, אבל לא נתתי את ידי לזה. הקמתי צוות בשיתוף התמ"ת והאוצר, ואחד הדברים שהדהימו אותי היה הנתק הלא-יאומן ביניהם. בצוות היו המשנה לחשב הכללי אלדד פרשר (שפרש לאחרונה מתפקידו), והמשנה למנכ"ל התמ"ת יוחנן לוי. בסיוע של איתן רוב נוצר תוך שלושה חודשים מודל של קרן מופרטת, כלומר במינוף של בנק אוצר החייל, שמקילה מאוד על בעל-העסק לקבל הלוואה".

מה מצב הקרן כיום?

"היום היא נוחלת הצלחה מסחררת. פעם בחודש-חודשיים אני מכנסת את הוועדה למעקב - האוצר מומחה בעיכובים, ואני לא מאפשרת להם לעשות את זה. ואם זה לא עוזר, יש לי דלת פתוחה אצל נתניהו, אצל החשב הכללי ירון זליכה ואצל שר התמ"ת אהוד אולמרט. על-פי רוב, אני מקבלת את העזרה. בעצם תמיד".

אברהם יודעת בהחלט איך להניע אנשים לעזור לה. הפעם האחרונה היתה ביום ראשון לפני כשבועיים, כאשר היא נפגשה עם הממונה על התקציבים קובי הבר ועם זליכה. על הפרק עמדה תוספת תקציב של 50 מיליון שקל לקרן ההלוואות, שתקציבה עד אז, 250 מיליון שקל, עומד להסתיים בחודש יולי. בנק אוצר החייל איים להפסיק לקבל בקשות הלוואה חדשות, עד להזרמה נוספת מהאוצר, והעסק נראה על סף משבר. אבל אברהם נשמעה רגועה למדי. "אל תדאגי, מאמי, את כבר מכירה אותי", אמרה לי. "הכול יהיה בסדר". והיא ידעה על מה היא מדברת.

בין אברהם לזליכה שוררים יחסים חמים. בכנס העסקים הקטנים היא החמיאה לו מהבמה: "נכנס ירון, לקח את הנושא הזה והרים אותו. וירון, מה-זה תודה". זליכה, מצדו, נמס בכיסאו והפריח לכיוונה חיוך מבויש. כשירדה, הוחלפו נשיקות על הלחי, בחמימות של חברים ותיקים. רוחמה שוב עשתה את זה.

יומיים אחרי הפגישה המשולשת, ביום שלישי ה-18 במאי, הודיע איגוד התעשייה והמלאכה כי בנק אוצר החייל מסרב לקבל בקשות הלוואה חדשות, ושבעלי עסקים מודאגים מאוד. אברהם תקפה: "מי הם בכלל, שלא יתערבו. אמרתי שהכול יהיה בסדר". עוד באותו יום, בשעות אחר-הצהריים, הודיע האוצר כי "הקבינט הכלכלי-חברתי בראשות נתניהו החליט לאשר את הצעת שר האוצר להגדלת הקרן לעסקים קטנים מ- 250 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל". הבנק אמור למנף את התוספת פי חמישה, כך שהקרן כולה תגיע להיקף של כ-500 מיליון שקל.

זמן לא רב אחר-כך נפגשה אברהם בארבע עיניים עם ראש הממשלה אריאל שרון, אשר הבטיח לה, לדבריה, כי הצעת-החוק לעסקים קטנים ובינוניים תזכה בתמיכה ממשלתית. תקצוב ההקלות יהיה חלקי ביותר בינתיים, אך היא מבטיחה שבחוק ייקבעו מועדים עתידיים למימוש שאר הטבות. "לחוק הזה יקראו רק 'חוק רוחמה'", היא אומרת לאחר פגישה עם הראש. "זה הבייבי שלי, ואני בחיים לא אוותר על זה ולא אסכים שיראו בו הצעת-חוק של הממשלה".

אומרים עלייך שאת לא מבינה בכלכלה, שאחרים ניסחו בעבורך את הצעת-החוק, ולמרות זאת הצלחת להשיג תמיכה.

"האם כל הגורמים המעוניינים, וכל הלוביסטים שמחשיבים את עצמם כמבינים גדולים במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, חשבו ללמוד מה עשו מדינות גדולות ונאורות בתחום הזה? הם לא קידמו במאומה את המגזר. אני לא מתביישת לומר שאני לא מבינה גדולה בכלכלה, אבל אני לומדת, ואני תלמידה טובה.

"כולם רצו לעזור, אבל בפועל אף אחד מהארגונים הכלכליים לא נקף אצבע. השורה התחתונה היא שהצלחתי להביא את המצב לסף חקיקת מעין חוק-יסוד לעסקים קטנים ובינוניים (הצעת-החוק תוגש בקרוב לקריאה טרומית בכנסת, ה' מ'), והמבינים הגדולים בכלכלה לא הצליחו".

"אני לא מסתתרת מאחורי כרטיסי-ביקור"

הביוגרפיה של אברהם מתחילה בשיכון המזרח בראשון-לציון, שם היא נולדה לפני 40 שנה, נמשכת כפעילה בצעירי הליכוד, כרל"שית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כעוזרת הבכירה של שר התשתיות ליברמן, ועוברת לזמן קצר גם בעסקיו של דודי אפל - "חבר ובן-אדם נהדר" - כיועצת בצביון, חברת נדל"ן ויזמות בארץ ובחו"ל.

בתחנה הנוכחית בחייה יש לאברהם צורך עצום בהכרה ובהערכה גם מהמגזר העסקי. הבחירה בקידום העסקים הקטנים והבינוניים ככרטיס-הביקור שלה לא היתה מקרית. כבר בפריימריס, עוד בטרם נבחרה למקום ה-18 המכובד ברשימת הליכוד לכנסת, היא ידעה שזה הקלף שיוביל אותה למעלה - וישאיר אותה שם.

"זה לא שהעסקים האלה ממש מעניינים אותה", מסביר גורם פוליטי בכיר, "אלא שבחוכמת-הרחוב הנדירה שלה, היא הבינה ש-90% מחברי המרכז הם עצמאים ובעלי עסקים, כך שיש לזה סיכוי מצוין להפוך לנושא פופולרי שייצור לה את מסלול הקידום הבא, ויעניק לה ייחוד".

עם זאת, מוסיף איש עסקים חבר מרכז, "זה באמת היה כרטיס טוב במרכז הליכוד, אבל מה זה חשוב מה מניע אותה לפעול, אם התוצאה היא קידום התחום באופן שלא היו דוגמתם שנים. רוחמה הצליחה להפוך את הקרן להצלחה גדולה, אחרי שנים שבהן התחום לא קיבל מקום של כבוד כמנוע חשוב לתעסוקה או לצמיחה במשק".

זמן קצר לאחר בחירתה לכנסת, הפך כרטיס-הביקור במרכז לכרטיס רכבת אקספרס - מחברות בוועדת הכספים לראשות ועדת-המשנה לעסקים קטנים של ועדת הכספים. הוא גם עזר לה לככב מדי פעם במדורים הכלכליים בעיתונות.

השתלם לך.

"זיהיתי את המטרה הזאת עוד כשהייתי בפריימריס. כפוליטיקאית, אני מאמינה בעזרה למגזר העסקים הקטנים והבינוניים. קראתי מה עשו במדינות כמו ארצות-הברית, בריטניה ויפן, וראיתי שאחד הקטרים שהוציאו אותם ממשבר לצמיחה היה המגזר הזה, שיש בו בישראל מעל מיליון אנשים".

זה כדאי גם מבחינה פוליטית.

"סיוע לאנשים האלה הוא מצד אחד הקטנת מעגל האבטלה והגדלת היצוא, שזה עוזר למדינה, ומצד שני, זה כוח אלקטורלי לא נורמלי למפלגה שלי. עצם העובדה שאנחנו כתנועה עוזרים למגזר הזה, אני מאמינה שזה יתורגם למצביעים.

"בחרתי ללכת על הקטע הכלכלי הזה, גם בגלל שאין אף אחד שהולך עליו. הנה, אצל 'שינוי' זה היה במצע, והם לא עשו כלום. אני לא מסתתרת מאחורי כרטיסי-ביקור וטייטלים כאלה ואחרים. הבן-אדם עושה את התפקיד, והבן-אדם צריך לצקת בו תוכן".

איזה תוכן יצקת?

"שלושה חודשים במושב הראשון ישבתי ולמדתי מהצד, למרות שאני עשר שנים במערכת - מאז צעירי הליכוד. הדבר הראשון שאדם צריך לעשות זה ללמוד מול מה הוא עומד, ולכן את הפריצה שלי עשיתי רק במושב החורף.

"התחלתי מחוק השביתות, כי מצד אחד אני מאמינה בכלכלה חופשית, ומצד שני אני אמא שיודעת מה קורה כשיש שביתה ב-1 בספטמבר. הגשתי הצעת-חוק להעברת סמכויות מינהל מקרקעי ישראל למינהל התכנון, ואת האדמות לטיפול משרדי הממשלה הרלבנטיים, הצעה להוזלת המשכנתאות לעניים על-ידי ייקור המשכנתאות לעשירונים העליונים, והצעה שתחייב רשויות מקומיות ליצור מערכת הנצחה של נפגעי טרור".

"יש שני סוגי אנשים", מסביר תעשיין ידוע. "אלה שתמיד מחפשים למה לא כדאי ללכת על משהו, כי זה לא יצליח - למשל אנשי התאחדות התעשיינים, שנפגשו עם רוחמה כשהיא גיבשה את קרן ההלוואות החדשה, ולבסוף ויתרו על הרעיון ללכת על זה יחד, בתירוצים כמו 'לא יהיה כסף' ו'לא תהיה לזה תמיכה פוליטית'.

"לעומתם, יש אנשים שתמיד מחפשים איך לדחוף עניינים. רוחמה היא כזאת. אין אצלה 'לא'. תמיד יש עוד דרכים, והיא תמצא אותן ותילחם. היא גם לא יורדת לעומקם של דברים, אלא בונה את המסגרת והולכת הלאה. מאוד ממוקדת-מטרה. לא מבזבזת זמן, מועדת ומיד קמה".

תעשיין אחר, המזוהה עם מחנה שרון, אומר ש"רוחמה היא חברת-כנסת בולדוזר. היא היתה בולדוזר בתפקידים אדמיניסטרטיביים שהיא עשתה, וכך היא גם היום. היא 'סלף מייד וומן', לא מבינה בכלכלה, אבל מאוד חרוצה ולומדת. נכנסת לנושא ומכסחת אותו".

"אני ממשפחה שלא סללו בה את הדרך"

אברהם מתגוררת כיום במבשרת-ציון. היא גרושה זה כשנה וחצי, אמא לתלמיד מצטיין בפנימיית בוייאר בירושלים, בן 15, ולחיילת בת 20. "היא מ"כית של מילואימניקים, ובחורה מדהימה", מספרת האם הגאה. "אני בהחלט רואה בה את עצמי צעירה, רק שהיא הרבה יותר נחושה ובטוחה בעצמה". על בנה היא אומרת ש"יש לנו חזון משותף, שהוא יסיים קורס טיס ואת הכנפיים אני אתן לו, כשרה בממשלה. כשקשה לו בלימודים אני מזכירה לו, 'לאן אתה רוצה להגיע?', הוא נזכר במטרה הגדולה, והקשיים מקבלים את המקום שלהם".

גם אותך עודדו כך בבית?

"אני גדלתי על פאזה אחרת. על נישואים מוקדמים, על חיי משפחה, על זה שנשים לא עושות קריירה אלא מגדלות משפחה".

ובכל זאת, בחרת בדרך שונה מזו שייעדו לך.

"גם כילדה הייתי במרכז העניינים. תמיד ידעתי מה אני רוצה, לא מבזבזת אנרגיה, תמיד ממקדת את עצמי במטרות. אם אני מסתכלת אחורה, די הצלחתי למקד את עצמי במטרות הגדולות, ואני מגיעה ממשפחה שלא סללו בה את הדרך. תמיד עבדתי מעבר לשעות הרגילות, כי הכי חשוב זה להאמין בעצמך. כשאתה מאמין בעצמך אתה יכול להשיג את הכול".

הכול, בין היתר, זה גם לעזור לחברי מרכז המבקשים לדלג על מכשלות הבירוקרטיה. "צריך לזכור שרוחמה נבחרה בזכות הקשרים שלה עם אנשי הליכוד, בזכות מה שהיא עשתה בשבילם כשהיתה בלשכת ראש הממשלה. היא לא יכולה להפנות להם גב עכשיו", מציין אחד מתומכיה.

למשל, אברהם עזרה לאיש העסקים ראובן גבריאלי, שהתפרסם כפעיל בתחום ההימורים, להסדיר את הזרמת החומר הרעיל לבריכות הדגים שלו בחוות ראם, ברמת-הנגב.

לשם מה עזרת לגבריאלי?

"לראובן גבריאלי יש חוות דגים מדהימה בנגב, ופרויקטים בנגב הם מאוד חשובים למדינת ישראל - הם מעסיקים אנשים, ועושים ייצוא. מקורות עשתה שם הזרמה של מי כלור, ומתו להם הרבה דגים. כשהייתי יועצת בכירה לליברמן, ישבתי עם אנשי מקורות ומצאנו פתרון, שהם יזרימו מים בלי כלור".

משתלם לעזור לאנשים כמו גבריאלי?

"עזרתי להם כמו שעזרתי להרבה אנשים. בלי מחשבה שאם אעזור לו היום, הוא יעזור לי מחר".

כניסה לפוליטיקה זה לא משהו שקורה מהיום למחר. זה מסלול מאוד מתוכנן מראש.

"עוד לא חשבתי שאתמודד אז. אבל בפריימריס יש לו את האנשים שלו, והוא אמר להם להצביע בשבילי בלי שעלה על דעתי לבקש אותו בכלל".

מתי קיבלת את ההחלטה להתמודד במרכז הליכוד?

"במאי 2002, כשאפי איתם נכנס כשר התשתיות, הוא פיטר אותי מהיום להיום. אני לעולם לא אשכח את זה. בדיוק התחלתי אז את תהליך הגירושים שלי, וביקשתי ממנו עוד חודשיים. הוא אמר לי, 'אני מכיר ביכולות שלך, אבל אני אשים את האנשים שלי'.

"ידעתי כבר שאני רוצה להתמודד בליכוד. יצאתי החוצה, הקמתי לי מטה, אבל לא היו לי תורמים. לוויתי כסף מאחותי, והיו לי מתנדבים שידעו מה היכולות שלי, והאמינו שאני אכנס לכנסת. היתה לי היכרות של עשר שנים עם חברי המרכז. כולם אוהבים אותי. זה על רקע שהוא מעל הפוליטיקה.

"אצלי החברות היא מעל הכול. אני מכבדת בעל-בסטה בשוק, כמו שאני מכבדת את ראש הממשלה. לא משנה באיזה צומת הייתי - והייתי בהרבה צמתים משפיעים - תמיד אני זוכרת את המשפט שסבתא שלי אמרה לי, 'תזכרי לאן את הולכת ומאין באת'. אז אני זוכרת מאיפה באתי, אבל אני לעולם לא אעבור על החוק ולא אעשה משהו שהוא בניגוד לאמונות שלי בשביל אף אחד".

"אני, כשמי, רוחמה-רחומה"

אברהם מוקפת יועצים מהשורה הראשונה, העובדים בעבורה ללא שכר. ביניהם אפשר למצוא את היועץ התקשורתי רמי סדן ואת היועץ השיווקי והאסטרטגי, מאיר לישנסקי, לשעבר מנכ"ל כללבו מקבוצת כלל ביטוח, ומנהל השיווק ופיתוח העסקים בחברת ויזה-כאל במשך 12 שנה.

לישנסקי, היום יועץ עצמאי המתמחה באסטרטגיה ובמועדוני לקוחות, מלווה את אברהם מאז הפריימריס בליכוד ולא מרגיש לרגע שמדובר בעבודת-חינם. "אני אישית רוצה לעבוד בשבילה, כי בעזרתה אני מצליח לחדש ולבצע מהלכים רבים לטובת המגזר העסקי", הוא מסביר. "יש לי הזדמנות לקדם את הרעיונות שלנו, ואני מאמין במטרותיה לקידום מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

"את שואלת מה יוצא לי מזה? כמו כל יועץ עצמאי, לא מזיק אף פעם להיות מעורב בראש הפירמידה, ורוחמה היום בראש. אבל כבר כשהכרתי אותה התרשמתי שהיא 'פושרית' שתגיע לראש הפירמידה ושתשנה דברים במדינה".

העבודה עם יועצים ותיקים היא חלק בלתי נפרד מתוכנית-הפעולה של אברהם. "כל הצוות שלי מבוגר, והוא ממתן ועוזר לי לחזור למסלול אם אני סוטה מהמיצוב האסטרטגי שהצבתי לעצמי", היא מסבירה. "אני מאוד פתוחה לשמוע, ויש לי בצוות הזה 'Devil Advocate', תפקיד שאותו משחק לישנסקי". אבל, היא מוסיפה בנחרצות, "אני מקבלת את ההחלטות".

גורמים מקורבים מספרים כי היא מאוד ערנית לנעשה סביבה מבחינה פוליטית. העירנות הזו, הם מתעקשים, הביאה אותה להחלטה שלא להביע עמדה לפני משאל ההתנתקות מעזה, במיוחד כששני שרים שהיא זקוקה להם כעת בקידום תחום העסקים הקטנים, אולמרט ונתניהו, הובילו כיוונים מנוגדים. לדבריהם, כדי לא לנקוט עמדה שעלולה לגבות מחיר פוליטי, היא החליטה לנסוע לחו"ל, לביקור ברשות העסקים הקטנים והבינוניים האמריקנית, ה-SBA, בדיוק בשבוע שלפני המשאל.

בוודאי יש לך עמדה בנושא ההתנתקות.

"אני בדעות שלי מאוד קנאית לאדמות ארץ ישראל, אבל הייתי בעד המהלך בגלל שירושלים לא היתה בו. למרות שהחלום שלי הוא ארץ ישראל השלמה, אני די ריאלית, ואני יודעת שאי-אפשר להמשיך להתעלם מהבעיה הפלסטינית, מדור של בני 9-8 שגדלים שם וכל מה שהם רוצים זה להיות שאהידים. הם חדורים שנאה כזאת, שייקח לנו שנות דור לשנות את זה.

"אנחנו מגדלים פה דור שלא ידע את יוסף, וזאת הבעיה שלנו. פניתי לשר ההסברה הפלסטיני נביל עמר, ואמרתי לו שאני פונה אליו כאמא, שיפעל להורדת רמת ההסתה בבתי-הספר. אני מאמינה שאם אנחנו הנשים, האמהות, גם הפלסטיניות וגם הישראליות, נצליח להתעלות מעל המכשלות הפוליטיות והכלכליות, נמצא את הפתרון. הרי אף אמא לא רוצה שדמו של ילדה יישפך".

אז למה נסעת לארצות-הברית, במקום להציג את העמדה הזו בפומבי?

"לא הייתי בארץ בבלגן שלפני, אבל הגעתי להצבעה. נפגשתי בארצות-הברית עם ראש ה-SBA, שמעסיק 4,000 עובדים שבהוראת הנשיא בוש מסייעים לעסקים הקטנים, מסירים חסמים ומסייעים בהפעלת לחצים על הסנאט לחוקק חוקים. התקציב שלהם הוא 19 מיליארד דולר, כשליש מתקציב מדינת ישראל, והוא מופנה לחונכות, לחדשנות ניהולית וללמידה איך מנהלים עסק".

עדיין, זו התחמקות מנקיטת עמדה.

"לא, מה פתאום. הביקור נקבע מראש. כל אחד שהצביע התלבט בין הרגש להיגיון. אני עד הרגע האחרון נקרעתי".

כמי שהציעה חוק למפעל הזנה לילדים, איך זה שתמכת בתוכנית הכלכלית של נתניהו?

"אני כשמי, רוחמה-רחומה, אבל לא היתה לנו ברירה. הקיצוץ החד בתשלומי העברה היה התניה חד-משמעית של האמריקנים כדי שנקבל את הערבויות. ראש הממשלה גם נרתם לנושא החשוב הזה של מפעל ההזנה. המימון לחוק, שיעלה 600 מיליון שקל, ייעשה הן על-ידי האוצר והן על-ידי קרנות פילנתרופיות".

מה היעד הבא שלך?

"המסגרת הנשית בעסקים, שמהווה 30% מהעסקים בישראל. זו נישה שמצריכה טיפול מיוחד, כי בראש ובראשונה אנחנו אמהות, שנדרשות לנהל גם את הבית וגם את הקריירה. הרצון של אשה להצליח הוא כזה, שאחרי שהיא מפנימה שצריך לוותר קצת על הצרכים של הבית - השמים הם הגבול".

מה היית רוצה שיחשבו עלייך בעוד שנה מהיום? מה 'המיצוב הנכון' בשבילך?

"שיהיה מצ'ינג מלא בין חברת-הכנסת רוחמה אברהם לעשייה שלי. שהשם רוחמה אברהם יהיה שווה למנוע של העסקים הקטנים והבינוניים".

והתחנה הבאה, אחרי הפוליטיקה?

"הקריירה הראשונה שלי היתה הרל"שית של ביבי, אפילו שבגלל שאני אשה אהבו לקרוא לזה 'מזכירה' ולא רל"שית, והקריירה השנייה זה כפוליטיקאית, אבל אני לא ויתרתי על עסקים. בגיל 55 תהיה לי קריירה שלישית, כאשת עסקים. וכשאני אהיה אשת עסקים אז זה כבר יהיה בצורה ממוסדת, עם הקלות משמעותיות למגזר הזה".??