ככה בונים עיר

בעוד שבוע ימים תתהדר תל אביב בנוצות לבנות, תנפח את חזה המפויח בגאווה ותקטוף באופן רשמי את התואר "אתר מורשת עולמית", שהוענק לה בידי אונסק"ו לפני קרוב לשנה. הכתר נקשר לראשה של "העיר הלבנה", תל אביב הישנה, שנבנתה בשנות ה-20 עד ה-50 של המאה שעברה ומוכרת כעת כריכוז הגדול בעולם של בניינים בסגנון הבינלאומי.

העיר הלבנה תחומה בין רחוב אלנבי בדרום, רחוב אבן גבירול ודרך בגין במזרח, נחל הירקון בצפון ובמערב הים. המתחם כולל למעלה מ-4,000 בניינים בסגנון הבינלאומי, מהם כמה מאות המיועדים לשימור ומיעוט קטן שכבר זכה לטיפול כלשהו. להלן רשימה אלפביתית של המושגים עליהם נסמך התואר "העיר הלבנה", ספק מונח רומנטי שאבד עליו הקלח ספק מנוף רב עוצמה לפיתוח העיר תל אביב.

א. אונסק"ו

הארגון לחינוך, מדע ותרבות של האו"ם נוסד ב-1945 על מנת לתקן ולשפר את העולם. ממש כך. רשימת הנושאים בהם מטפל הארגון ואותם הוא מנסה לקדם ארוכה ורחבה, כאשר המכנה המשותף לכולם הוא היותם עמוק בתוך הקונצנזוס של הטוב העולמי - מי שתייה נקיים בכל נקודה על הגלובוס, מימוש הזכות ללמוד, מלחמה בגזענות ושימור מסורות מקומיות הם רק חלק קטן מן הנושאים שעל סדר היום. רשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו מונה כיום 754 אתרים ב-129 מדינות. ישראל זכתה להיכנס לרשימה המכובדת בשנת 2001 עם מצדה ועם העיר העתיקה בעכו, וכעת מתווספת אליהן גם העיר הלבנה בתל אביב.

ב. באוהאוס

בית ספר גבוה לאומנויות ואדריכלות, שפעל בגרמניה בין השנים 1919-1933 ונסגר עם התבססות המפלגה הנאצית בשלטון. בבאוהאוס ניתן ביטוי לרעיונות הקדמה ולהתפתחות הטכנולוגית של אותן שנים, נופקו בו תגובות מנומקות לתהליך העיור והתיעוש המתפשטים, לתנאי המחייה הדינמיים ולצרכים החברתיים המשתנים של האדם בחברה המודרנית. בין העקרונות המזוהים עם השם באוהאוס ניתן למנות את הדגש על האומנות (Craftsmanship), את הנטייה לחומריות אותנטית ונטולת קישוט סגנוני ואת השימוש בצורות גיאומטריות טהורות. המילה "באוהאוס" אמנם כבשה בסערה את השיח הפופולארי על תל אביב, אך למעשה עקרונות הבאוהאוס הם רק חלק, ולאו דווקא חלק הארי, מן המאפיינים של סגנון הבנייה במתחם העיר הלבנה.

ג. גדס, תוכנית

בחסות המנדט האנגלי בארץ נקרא ב-1925 מתכנן הערים הבריטי, סר פטריק גדס, לפנק את העיר המתהווה בתוכנית מתאר עירונית, שתתאים לעיר בת מאה אלף תושבים. בין השנים 1927 ל-1929 שקד סר גדס על התוכנית האמורה, שאושרה ב-1932 ובאופן מפתיע משרתת אותנו עד היום. התוכנית מבוססת על עקרונות עיר הגנים, אידיאל התכנון העירוני הבריטי דאז, המתבטאים בשילוב בין מרקם עירוני לשטחים ירוקים. בתערוכה "לגור על החולות" בביתן הלנה רובינשטיין בת"א, המוצגת לרגל אירועי ההכרזה, ניתן לראות את תוכנית גדס על גלגוליה השונים בלוויית חלופת מכתבים מרתקת בנדון משנות העשרים של המאה שעברה.

ה. העיר הלבנה

"מקצף גל ועננה / בניתי עיר לי לבנה", שר אריק איינשטיין באלבום הסולו הראשון שלו, ב-1960, על פי מילים ולחן של נעמי שמר. הכינוי המחמיא, כשהוא מושר בקולו המרטיט של איינשטיין, מצא בקלות את מקומו אל תוך ליבם של התל אביבים הצמאים לאג'נדה רומנטית. ב-1984 מימש מיכה לוין את ההבטחה בתערוכה בשם "עיר לבנה", שהעלתה על סדר היום את אופייה האדריכלי הייחודי של העיר והבעירה את האש בה נצרף התואר בו תוכתר העיר בעוד שבוע. מה שלא עשה רושם על האדריכל ז'אן נובל כשביקר בתל-אביב בשנות ה-90 ותהה, "הם אמרו לי שהעיר לבנה. אתה רואה לבן? אני לא רואה שום לבן."

ו. וולטר גרופיוס

אדריכל גרמני יליד ברלין (1883), מייסד ביה"ס הבאוהאוס ומנהלו בגלגולו הראשון בעיר דסאו. גרופיוס עזב את גרמניה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגורר בבריטניה ובארצות הברית ועסק בתכנון ובהוראת אדריכלות. בין המשפטים המיוחסים לו: "אדריכלות מתחילה היכן שההנדסה מסתיימת" ; "רק עבודה הנובעת מדחף פנימי עשויה לשאת בחובה משמעות רוחנית".

י. ים

הים היה כאן הרבה לפני הבניינים, הים והחול. תכנית גדס כללה רחובות ושדרות הנמתחים ממערב למזרח, האמורים להכניס את הבריזה מן הים אל תוך העיר. בפועל קו הים של ימינו חסום במפלצות נדל"ן, המסתירות את קו האופק ובולמות את הבריזה.

כ. כיכר דיזנגוף

הכיכר שמפארת את לב העיר תוכננה ב-1934 בידי האדריכלית ג'ניה אוורבך, לרבות המבנים המקיפים ותוחמים אותה, שחלקם זכו בשנים האחרונות לשחזור מוצלח. קולנוע "אסתר" ו"חן", שנבנו בשנות השלושים והארבעים סביב הכיכר, הפכו אותה לאזור הבילוי המרכזי של העיר ומשכו אליה מידי ערב מאות ואלפי תל אביבים. הכיכר נבנתה במקור במפלס הרחוב וטיפסה לגובהה הנוכחי ב-1978, צעד שהסתבר כטעות וסימן את תחילת דעיכתו של רחוב דיזנגוף. מזה שנים מתגלגלת במסדרונות העירייה תוכנית להחזרת הכיכר למפלס הרחוב, אך עתידה לוט בערפל.

מ. מרפסות

אחד המאפיינים הייחודיים של האדריכלות הבינלאומית בתל אביב הוא שפע המרפסות המקשטות את חזיתות הבניינים. מרפסות זיזיות החורגות מקו הבניין, כאלה הנגרעות מנפח הבניין, מרפסות צרפתיות, עגולות או רבועות, גדולות או קטנות, כולן מקשרות בין התחום הציבורי לבין זה הפרטי, פותחות את המבנה לרחוב ומאפשרות לדיירים ליהנות מלילות הקיץ העירוניים, עם או בלי אבטיח צונן.

ס. סגנון בינלאומי

ערבבו מנה נאה של באוהאוס גרמני, מהולה בשפע של לה קורבוזייה צרפתי עם קמצוץ של מנדלסון אקספרסיבי והרי לכם הסגנון הבינלאומי בגרסתו הלוקאלית, המגדיר את אופי הבנייה בתל אביב הישנה. בין מאפייניו ניתן למנות את הבנייה על עמודים, את הא-סימטריה, את חלונות הסרט הנמתחים לאורך הבניין, הגג השטוח המשמש כשטח ציבורי, את המרפסות למיניהן ואת היעדרם של אלמנטים קישוטיים חפים מפונקציה.

ע. עמודים

ב-1935 נבנה הבניין התל אביבי הראשון על עמודים, "בית אנג'ל" (שדרות רוטשילד 84), בתכנונו של האדריכל זאב רכטר. בבית אנג'ל הביא רכטר לידי ביטוי מוחשי את ההשפעה העמוקה שספג מעקרונות התכנון של האדריכל הצרפתי לה-קורבוזייה, ובראשם הבנייה על עמודים, שהפכה אפשרית בזכות התפתחות טכנולוגיית הבנייה בבטון מזוין. העמודים מרחיקים את קומת הקרקע מהמולת הרחוב ומחולות העיר דאז, הם מניחים לרוח לזרום בין הבתים, יוצרים רצף ויזואלי בין הרחוב לבניין ועל פי רוב תוחמים חצר קטנה ובא גינה לתפארת עיר הגנים תל אביב. רחוב אבן גבירול מתהדר בשורות ארוכות של בניינים הכוללים קומת עמודים, המשמשת הן להצללת המדרכות ומבואות הבתים והן למסחר.

פ. פיח

מרבית הבתים בעיר לא טופלו בצורה יסודית מאז שנבנו, היינו במשך למעלה מחמישים שנה. בהתחשב בכך מצבם די טוב, בעיקר בזכות איכות הבנייה והגימור הגבוהות של העבודה העברית (בחלקה), שנעשתה תחת פיקוח ייקי קפדני. מבין פגעי הזמן הנפוצים ביותר הם היסדקות, התרופפות ונשירה של הטיח מן המרפסות הבולטות מקו המבנה והחלדה של קורות הפלדה והזיון המקיפים אותן. צרה נפוצה נוספת היא היסדקות הטיח בקו החיבור בין הגג למעקה הסובב אותו, וכמו כן הופעת סדקים המרשתים את החזית כולה.

ר. רוטשילד, שדרות

בשדרות רוטשילד, שעברו לאחרונה מתיחת פנים מלבבת והן ללא ספק אחד הרחובות הנעימים בעיר, ניתן למצוא שפע אקלקטי של אדריכלות מרתקת, שחלק הארי שלה שייך לסגנון הבינלאומי. ב-6 לחודש יערך ברוטשילד, לרגל אירועי ההכרזה, פרויקט "שדרה מוארת", במהלכו יוארו בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי. טעימה קצרה מן הסגנון הבינלאומי בשדרה: בית קריגר (מס' 71), בית רובינסקי-בראון (מס' 82), בית אנגל (מס' 84), בית יצחקי (מס' 89-91), בית ריפשטיין (מס' 99), בית גולדנברג (מס' 115), בית רפפורט (מס' 118), בית אהרונוביץ (מס' 117), בית חכמי (מס' 119) ובית קרייתי (מס' 139). צאו וראו.

רכטר, זאב

אחד מהאבות המייסדים של הסגנון הבינלאומי של תל-אביב. בית אנגל שבנה בשדרות רוטשילד היה הבית הראשון בעיר שנבנה על עמודים, ושימש כמופת לאדריכלות מודרניסטית. כיום הוא מוזנח ועלוב. לצד רכטר כדאי לציין עוד כמה מן השמות שעשו את תל אביב לעיר לבנה: אריה שרון, דב כרמי, זאב הלר, ג'ניה אוורבוך, ריכרד קאופמן, יוסף נויפלד, יהודה מגידוביץ, אוסקר קאופמן, שמואל מיסטצ'קין, וזאב ברלין.

ש. שחור

ההפך מ"העיר הלבנה" הוא "העיר השחורה", מונח אותו הכניס האדריכל והתיאורטיקן שרון רוטברג לשיח הציבורי במאמרו "עיר לבנה, עיר שחורה", שפורסם בעיתון "העיר" לפני כשנה. לצד העיר הלבנה המתוקשרת והמטופחת, הולכת ונובלת עיר שחורה משחור, הכוללת את יפו, שכונות דרום העיר ומזרחה. ספק אם יום חגה של העיר הלבנה הוא גם יום חגה של זו השחורה, המוזנחת, בה מתגוררים אלפי העובדים הזרים והפועלים קשי היום, העמלים על שיפוץ ושחזור בנייני העיר הלבנה וניקיונם.

שימור

במהלך שנות התשעים גובשה באגף לשימור של עריית תל אביב תוכנית שימור המקיפה כ-1,300 מבנים ברחבי העיר, שחלק ניכר מהם נבנה בסגנון הבינלאומי. לתוכנית, הנמצאת מזה תקופה ארוכה בהליכי אישור, הוגשו במהלך השנים מאות התנגדויות, חלקן הגדול מצד יזמים ובעלי נדל"ן להם עשויה התכנית לגרום לנזק כלכלי משמעותי. לפני שנה לערך התעוררה סערה סביב כוונת העירייה להוציא מרשימת השימור כ-300 מבנים,. במסגרת קבלת התואר מאונסק"ו התחייבה העירייה לדבוק בתכנית השימור, אך קשיים כלכליים והיעדר הסכמה ציבורית סביב הנושא מותירים את העניין תלוי באוויר. החדשות הטובות הן, שבמהלך העשור האחרון שוחזרו לא מעט מבנים והם מקשטים את רחובות העיר בגאון. *