קיבלו פטור

ואלה תמצית ההוראות, לשנת המס 2003, כפי שהינן עולות מתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988, אשר תוקנו בחודש מאי 2004:

נוספו הגדרות רבות ("הכנסת חוץ"; "הכנסה מריבית"; "הכנסה מנייר ערך"; "הכנסה מקצבת חוץ", "מקדמת מס", "נייר ערך"; "נייר ערך זר", ועוד) ועודכנו הגדרות אחרות ("הכנסה מדמי שכירות"; "משכורת"; "הכנסה נוספת", ועוד).

תכלית התיקונים הללו, בדרך כלל, הייתה למנוע את "הצפת" משרדי מס הכנסה במאות אלפי דוחות שנתיים דלי מס, ועל כן הופטרו יחידים תושבי ישראל מהגשת דו"חות שנתיים בשנת 2003 (ככל שאינם חייבים בהגשתם בלאו הכי), ובלבד שנתקיימו תנאים אלו:

* מדובר בהכנסה שנוכה ממנה מלוא המס במקור, או שהינה פטורה ממס, או ששולמה בגינה "מקדמת מס" - הכל לפני העניין - לרבות כל אלו:

"הכנסת חוץ" - שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל (וכן הכנסה ממכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל בבורסה בחו"ל), שסכומה לא עלה על 270,000 שקל (בשנת 2003) ושולמה בשלה "מקדמת מס" (או שהינה פטורה ממס).

"הכנסה מריבית" - שהופקה או נצמחה בישראל, ונקבע לה פטור ממס או שהיא חייבת במס בשיעור מיוחד (10% או 15%).

"הכנסה מנייר ערך" - הכנסה ממכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות הכנסה ממכירת נייר ערך זר, שנקבע לה פטור ממס או שנוכה ממנה מלוא המס.

"הכנסה מקצבת חוץ" - הכנסה מקצבה שמקורה בחו"ל, שמקבל מי שעלה לישראל בשל עבודתו בחו"ל, שאין לשלם בשלה מס נוסף בישראל וסכומה לא עלה על 270,000 שקל (בשנת 2003).

* באשר להכנסת חוץ שיש לשלם בשלה "מקדמת מס", מדובר במקדמה לפי הוראות תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל) התשס"ד - 2004, שצורף אליה דין וחשבון בדבר קביעת המקדמה כפי שנקבע באותן תקנות.

* ככל שמדובר ב"הכנסה נוספת" (שאיננה מחייבת כשלעצמה בהגשת דין וחשבון על ההכנסות) - הגדרתה בשנת 2003 הינה אחת מאלו:

הכנסה שנוכה ממנה מלוא המס, לפי הוראות הפקודה, בשיעור המירבי החל עליה, או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ-30%.

הכנסה שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או לפי סעיף 2(2) לפקודה, שחל לגביה פטור ממס.

בכל מקרה, מדובר ב"הכנסה נוספת" שסכומה הכולל לא עלה על 270,000 שקל (בשנת 2003), ואיננה כלולה באחת ההגדרות הספציפיות שבתקנות.

* באשר להגדרת "משכורת" - הגדרתה הורחבה (וכוללת - בין היתר - הכנסה של עובד ממימוש מניה שהוקצתה לו, ושחלות במכירתה הוראות סעיף 102 לפקודה). בנוסף לכך נקבע בתקנות, כי אם התקבלו סכומים ממספר מעבידים - או ממספר מסלולים - יראו את כלל הסכומים כמשכורת רק אם נוכה מאחד מהם מס לפי סעיף 164 לפקודה, ומשאר הסכומים נוכה המס המירבי, או בשיעור שקבע פקיד השומה. עלה סכום המשכורת על 520,000 שקל (בשנת 2003) - לא יהיה היחיד פטור מהגשת דין וחשבון על הכנסותיו.

* נותרו שני מסלולים שניתן להפיק בהם הכנסות בסכומים בלתי מוגבלים (ב-2003), מבלי שהדבר יביא בהכרח לחובת דיווח פרטנית:

* הכנסה מריבית (שהופקה או שנצמחה בישראל) שהתקיים לגביה אחד מאלו:

נקבע לה פטור ממס.

היא חייבת במס לפי הוראות סעיף 125ג(ב') או (ג') לפקודה, ונוכה ממנה מלוא המס.

* הכנסה מנייר ערך (הנסחר בבורסה), שהתקיים לגביה אחד מאלו:

נקבע לה פטור ממס.

נוכה ממנה מלוא המס, לפי הוראות הפקודה.

* על מנת להימנע מחובת דיווח אוטומטית לכל עולה חדש (לרבות תושב חוזר ששהה דרך קבע מחוץ לישראל עשר שנים או יותר), רק בשל כך שהוא או בן-זוגו בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ (שהוקם בעת היותם של היחיד או בן-זוגו תושבי חוץ, ותושבי ישראל אחרים אינם בעלי שליטה בו) - נקבע בתקנות שלא תחול במקרה כזה חובת דיווח על ההכנסה, כל עוד היחיד בן-זוגו וילדו שטרם מלאו לו 18 שנים זכאים כולם בשנת המס לפטור ממס לפי סעיף 14(א) או לפי סעיף 14(ג) לפקודה - או לפי סעיף 90(ב') לתיקון 132 לפקודה - הכל לפי העניין.

* כפי שהיה בעבר, נכללו בתקנות סייגים ספציפיים לפטור מהגשת דין וחשבון על ההכנסה, ובין היתר תחול חובת הגשת דין וחשבון, אם התקיים אחד מאלו:

הייתה ליחיד או לבן-זוגו או לילדו שטרם מלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת המס, זכות בחבר בני אדם תושב חוץ (למעט בחברה נסחרת בבורסה), או שהיו להם נכסי חוץ אחרים, ששוויים ביום כלשהו בשנת המס היה 1.5 מיליוני שקלים, או יותר, או שהיתרה הכוללת בכל חשבונותיהם בתאגידי חוץ בנקאיים ביום כלשהו בשנת המס הייתה 1.5 מיליוני ש"ח, או יותר.

לא יחול פטור מהגשת דין וחשבון על ההכנסה, בכל מקרה, על יחיד תושב ישראל שיצר בשנת המס נאמנות, או שקיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה כסף, העולה על 100,000 שקל, גם אם איננו חייב במס בישראל.

* הפטור מהגשת דין וחשבון על ההכנסה לא יחול, בכל מקרה, לגבי יחיד שנדרש להגיש דין וחשבון כאמור על ידי פקיד השומה.

*** הכותב הוא ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'