עלה על הפסים

אביגדור ליברמן עמד בציפיות במשרד התחבורה גם לטוב גם לרע. ציון לשבח יינתן לו על עשייה חסרת תקדים בהחלטות אמיצות לקדם מהלכים וצעדים מהפכניים שקודמיו בתפקיד לא העיזו להוציא אל הפועל: החל בהפרטת אל-על, הנמלים, מע"ץ וצים, וכלה בפרסום המכרז לנתיב האגרה בכניסה לתל-אביב (פרויקט ששרים קודמים בחרו באדיקות לגנוז).

עוד יש לזקוף לזכותו את הטיפול בתאונות הדרכים, נושא שזכה לאדישות מופגנת במשך שנים, ואשר קיבל אצל ליברמן יחס של בן בכור ואפילו יחיד. למרות שרוב המהלכים שקידם נמצאים בתחילת הדרך, הרי שיריית הפתיחה והעמידה האיתנה (בעיקר מול הוועדים החזקים בתחום ההפרטות) הוא הישג מרשים בפני עצמו.

אם נזכור לו רק ימי רעה, אז הציון לגנאי שייזכר באופן טבעי הוא פוליטיזציה רחבת היקף. ליברמן חיפש למנות מקרובים (מוצלחים ומוכשרים ככל שיהיו) בכל דרגה ובכל תפקיד, ואופיו הכוחני התגלה במלוא הדרו בניסיון לאתר ג'ובים.

הביקורת שהושמעה (כמובן אוף-רקורד) היא שליברמן לא בחל באמצעים על מנת לשרת את המטרות הפוליטיות שלו. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר היתה הניסיון למנות מקורב לדירקטוריון חברת מוריה בירושלים: הוא השתמש בתקציב המדינה כבן ערובה ועצר העברת כספים.

ליברמן נכשל גם במינוי מנכ"ל מקצועי לרכבת ישראל: כשנפסל מועמדו, ניצב (בדימוס) יעקב רז, הוא הרים ידיים ולא התערב בבחירתו של יוסי מור. גם בקביעת סדרי עדיפויות לרכבת הוא לא עשה חיל, כאשר ביקש לקדם בעדיפות עליונה את קו הרכבת לאריאל וכאשר תמך בקו לאילת חרף ההתנגדות המקצועית. הוא גם לא מנע בזבוז כספים בפרויקט הרכבת המשודרגת לירושלים.

ככלל ניתן לומר, כי ליברמן התנהל בפיקחות אופיינית ורכב על הצלחות כמעט מובטחות. נראה, כי הוא איתר מראש את כל הפרויקטים שהאוצר תמך בהם והלך עם ביבי וחבורתו יד ביד עד הסוף. החברות הקרובה עם ביבי, אגב, היא קלף חזק שסייעה לליברמן לסמן וי גדול ברשימותיו.

דווקא בפרויקטים בשיתוף הסקטור הפרטי (PFIו-BOT) החביבים מאוד עליו, ליברמן לא עמד בהתחייבויותיו. הוא הבטיח לסגור את המימון לפרויקט מנהרות הכרמל עד לפסח אשתקד - ונכשל. הוא לא הצליח לקדם את פרויקט כביש עוקף קריות בחיפה, שנשאר תקוע כפי שהיה ערב כניסתו של ליברמן לתפקיד.

בתחום הרכבות הקלות בירושלים ובתל אביב, למרות שדיבר על כך פה ושם, ליברמן לא הצליח לקדם ממש תשתית שתסייע למימון הפרויקטים.

בסיכום ניתן לומר, שלפחות בנוגע לתחבורה היבשתית, ליברמן היה שר טוב, מעורב, יוזם, מגיב, פיקח. התנתקותו ממשרד התחבורה עלולה להביא לעצירה של תהליכים רבים, וההישגים לזכותו שנרשמים היום, יהפכו מחר לעוד יוזמות חשובות שיישכחו על שולחנו של השר הבא.