העליון: נפגעי איבה זכאים לתבוע פיצויים מהגורם לפגיעתם - גם אם תבעו מהמדינה

נכי פעולות איבה ונכי צה"ל זכאים לתבוע פיצויים מהמזיק שגרם לפגיעתם, גם אם תבעו תחילה תגמולים מהמדינה. הזכאות לתבוע איננה מותנית בהסכמת קצין התגמולים - המוסד לביטוח לאומי - ולהחזרת התגמולים שקיבל הנכה לביטוח הלאומי. עם זאת, אם יזכה הנכה מהמזיק לפיצויים, הוא יוכל לבחור אם לקבל פיצויים ולהחזיר לביטוח הלאומי את הכספים שקיבל בפועל. כך עולה מפסק דין שניתן היום (ב') בבית המשפט העליון, בהרכב מיוחד של שבעה שופטים.

את פסק הדין כתב השופט יצחק אנגלרד, בהסכמת הנשיא אהרון ברק, והשופטים שלמה לוין, תיאודור אור, מישאל חשין, טובה שטרסברג-כהן ויעקב טירקל.

מדובר בקצינה שנפגעה מכדור שנורה על ידי אביעד מק, בעת נסיעה כביש נוה יעקב-בית חנינה. הקצינה הוכרה כנפגעת איבה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, קיבלה וממשיכה לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. כשנה לאחר שהחלה לקבל את התגמולים, היא הגישה תביעת נזיקין בעילות של רשלנות כנגד מק וכנגד המדינה.

התביעה נדחתה על הסף בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופט צבי בן זימרה, בנימוק שאין לה זכות תביעה בנזיקין. זאת, לאחר שהשופט קבע, כי על פי החוק היה עליה להחזיר תחילה את התקבולים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי, ולקבל את הסכמת הביטוח הלאומי להחזר זה.

השופט אנגלרד ציין בפסק הדין, כי עד עתה לא היתה פסיקה אחידה בעניין זה. לאחר סקירה משפטית בעניין, קבע השופט, כי הנכה זכאי לנהל את המשפט כנגד המזיק אך איננו רשאי לגבות פיצויים ממנו ללא הסכמת הביטוח הלאומי.

פרשנות זו, קובע השופט, היא פרשנות המקלה עם הנכה. לדבריו, יש להבחין בין ניהול תביעות לבין תביעת פיצויים. הנכה זכאי לנקוט צעדים משפטיים כדי לזכות בשתי העילות, אך איננו יכול לגבות בפועל פיצויים על פי שתיהם, אלא רק על פי זאת שיבחר.

השופט החליט על פרשנות זו לאור התכלית והמגמה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההסדר שבו מתנה הביטוח הלאומי את הגשת התביעה כנגד המזיק בהחזרת התשלומים שקיבל שולל למעשה את זכות הבחירה של הנכה, קובע השופט. השופט קבע, שאין צורך לקבל את הסכמת הביטוח לאומי על מנת להגיש ולהמשיך בתביעה כנגד המזיק. ההחלטה התקבלה פה אחד. (ע.א 1162/96)