מיסים ואגרות

בנכס מקרקעין אחד הוקם בית מאפה ובית קפה. האומנם, יש לראות בנכס כעסק אחד, שהארנונה שתוטל עליו תהא בסיווג בית קפה, כטענת עיריית קרית שמונה, או שמא יש לפצל בין שני העסקים, כטענת המערער? שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת, האשם חטיב, קיבל את עמדת המערער. המדובר בשני עסקים נפרדים, שקיר הוקם ביניהם. "אין בעובדה שבית הקפה מוכר את מוצריו של בית המאפה כדי להפוך את בית המאפה, מיניה וביה, לחלק מעסק של בית הקפה, במיוחד כאשר מדובר בבית מאפה שמוכר מוצריו לא רק בבית הקפה, אלא גם ישירות ללקוחות שאינם אורחים של בית הקפה", נקבע בפסק הדין.

(עמ"נ נצרת 1007/04)

פיצוי או הכנסה?

האם פיצוי ששילמו חוכרי מקרקעין למערער במסגרת פס"ד פשרה הינם פיצויים, או שמא הכנסה החייבת במס, מכח סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה? "בכדי לבחון את מהותם של התקבולים לצורכי מס", קבע הנשיא אהרן ברק (בהסכמת השופטים טירקל וגרוניס), "יש לעמוד על מטרתם ותכליתם, כחלק מההסכמים שנערכו בין הצדדים וכחלק ממערכת היחסים בין הצדדים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני ההסכמים ובתביעות המשפטיות ועל פי מכלול הנסיבות". בעלי הזיכרון הארוך לא יתקשו לזכור קביעה שונה, באותו עניין ממש, של השופט אדמונד לוי, בעבר הלא כל כך רחוק.

(ע"א 468/01)

טעות בסיווג נכס

"יש להדגיש", נכתב בפסק דינו של בית המשפט העליון (השופטים טירקל, ריבלין וחיות), "כי דיני ההקפאה אינם מעמידים את העירייה בפני שוקת שבורה במצב בו נפלה טעות בסיווגו של נכס. דינים אלה מאפשרים לה לפנות לשרים בבקשה לאישור חריג לשינוי סיווג (ראו תקנה 9 לתקנות הסדרים במשק המדינה). משלא פעלה העירייה בדרך זו לא היה מנוס מלבטל את השינוי שעשתה בהגדרת 'מבנה חקלאי' בשנים 1997-1998, כפי שאכן עשה בית המשפט המחוזי".

(עע"ם 3874/02)