הצעת היום

Pain Perdu בצרפתית, Lost Bread באנגלית, ובעברית חופשית אפשר לכנות זאת - 'לחם אבוד'. כל כך הרבה מטבחים נהגו להשתמש בלחם לא טרי לתבשילים ומאכלים מגוונים, כשיטת חיסכון. היו אלה מאכלי העניים בימים עברו, ואילו היום השפים הגדולים משיבים עטרה ליושנה ומאכלים אלו מוגשים על שולחנות המסעדות המסורתיות כמו גם המפוארות.

הלחם האבוד הוא למעשה ה- French Toast המפורסם, שהומצא גם הוא, מה לעשות, על ידי הצרפתים. במקור הוא הוכן מפרוסות לחם יבש, כאלו שנשארו להתייבש כמה ימים, אשר הושרו בחלב וסוכר ולבעלי אמצעים גם בביצים. את הפרוסות הספוגות היו מטגנים בחמאה ואוכלים לשובע. המאכל נאבק בתדמיתו הירודה, שרד דורות, ובמטבחים המיוחסים פרוסות הלחם היבש הוחלפו בפרוסות בריוש או בפרוסות לחם חלב ותוספות כמו קרם פרש, פירות יער ואגוזים פוזרו עליו.

בעוד הצרפתים העניים של המאות ההן, נגועות הרעב והתחלואים, אכלו למעשה לחם עם חלב וסוכר, המציאו הכפריים האיטלקיים מאכלים מבוססי לחם, זולים גם הם, טעימים עד היום והרבה פחות מפורסמים. שלושה מז'אנר זה הם ה-Ribollita Pappa al Pomodoro, וה- Panzanella.

שני הראשונים הם מרקים סמיכים ספוגי לחם המוגשים עד היום במסעדות איטליה השונות. 'ריבוליטה' הנו מרק שעועית לבנה עם הרבה מנגולד ולחם יבש ספוג. השם אומר "הרתחה חוזרת" ומרמז משהו על סודות המאכל. המרק השני, 'פפה אל פומודורו', או 'דייסת עגבניות', הוא מרק העגבניות הטוב ביותר עלי אדמות. מדובר בעגבניות תמר קלופות ומבושלות עם הרבה בזיליקום, שום ושמן זית וכמובן הרבה לחם הספוג בו.

Panzanella לעומתם, הוא סלט קוביות לחם, עגבניות, בזיליקום, שום, חומץ ושמן זית. הוא מוגש בעיקר במסעדות כפריות ועל אף חמצמצותו, ממש לא כדאי להחמיץ אותו. במסעדות היוקרה קוביות הלחם הספוגות הוחלפו זה מכבר בקרוטונים מיוחסים שנקלו בתנורים משוכללים ואין הסלט דומה עוד למה שהיה. אם אחד ממאכלים אלו יקראו בדרככם, באחת מהמסעדות הכפריות של טוסקנה וצפון איטליה, אל תעזבו את המקום בלי לנסות כל אחת מהמנות.