הרבה חברים בירושלים

פרק התודות של ועדת המנכ"לים לחיזוק העיר ירושלים, הממליצה להגדיל את עתודות הבנייה הזמינות בבירה, כולל תודה מיוחדת לאהוד תייר. לא בכדי נעזרה בו ועדת המנכ"לים: תייר הוא בעליה של חברת ניהול הפועלת כחברה מנהלת מטעם מינהל מקרקעי ישראל. בתפקידו זה הוא מקדם עבור המינהל תוכניות בנייה ממערב לעיר, בשטחים סמוכים לבית נקופה ועין חמד. תמיכתו של תייר בהגדלת עתודות הבנייה במרחב ירושלים הובטחה לפיכך מראש.

תייר הוא גם שותפו של עמוס אונגר בחברת עמק איילון, העוסקת מטעם הרשות לפיתוח ירושלים בגיבוש "תוכנית הסיפוח". התוכנית, שהוגשה לעורכי תוכנית המיתאר הארצית החדשה (תמ"א 35), קובע, כי יש להרחיב את גבולות השיפוט של העיר לכיוון מערב. במקביל מכהן אונגר כפרוייקטור של הרשות לפיתוח ירושלים, בניהול תיכנון הבנייה בשטחים שסופחו לירושלים באזור עמק הארזים, הר חרט, רכס לבן והדסה (תוכנית ספדי).

יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים, עוזי וכסלר, אבי תוכנית הסיפוח, ואחד החברים בוועדת המנכ"לים לחיזוק ירושלים, הוא אחד מהגורמים המוסמכים לפקח על אונגר בעניין קידום תוכנית הבנייה בשטחי תוכנית ספדי. אנשי מפתח כלכליים נוספים, המשמשים כיועצים לרשות לפיתוח ירושלים ושימשו יועצים לוועדת המנכ"לים, הם: ד"ר זאב ברקאי, יעקב גדיש ודב קהת.

תוכנית הסיפוח שגיבשה הרשות לפיתוח ירושלים קובעת, כי לירושלים חסרות עתודות קרקע. תחשיביה מבוססים על הרצון להמשיך להבטיח רוב יהודי בירושלים (כיום %70). הקרקעות הזמינות ביותר לבנייה, על פי מסמך זה, הן קרקעות לבניית העיר צור הדסה (כ-27 אלף דירות).

התוכנית להקמת עיר בצור הדסה נולדה, בין היתר, במוחו של וכסלר, בעת שכיהן כמנהל מינהל מקרקעי ישראל. בשנים שחלפו מפרישתו מהמינהל, נעצר קידומה של התוכנית, בשל התנגדות ציבורית רחבה ובשל התנגדות מינהל התכנון במשרד הפנים לתוכנית.

עמדותיו החד-משמעיות של וכסלר בעד סיפוח שטחים לעיר ירושלים ידועות. אלא שמרבית חברי הוועדה לא נזקקו לעמדותיו או לסיועם של תייר, ברקאי, גדיש או קהת - הם עצמם קשורים או היו קשורים בטבורה של העיר. מנכ"ל משרד הפנים, יעקב אפרתי, היה בעבר מנכ"ל עיריית ירושלים. רענן דינור משמש כיום כמנכ"ל העירייה. משה ליאון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא החבר היחיד בוועדה שלא כיהן בתפקיד עירוני כלשהו.

ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, שאיננו חבר הוועדה, ביקש בשבוע האחרון משר הפנים, אלי סוויסה, לחדד את המלצותיה באופן שתקבע אומדני בנייה. אולמרט רוצה המלצות שיקבעו כי יש לדאוג לקרקעות זמינות לבנייה בהיקף של 120 אלף דירות. סוויסה, לפי שעה, מסרב.

בקשתו של אולמרט סמנטית לכאורה. אלא שאם תתקבל, כעת או בעתיד, תוכל לשמש כמנוף ללחצים לסיפוח שטחים ממערב לעיר ולקידום תוכנית הבנייה בצור הדסה. בירושלים גופה אין קרקעות לבניית 120 אלף דירות. הפתרונות שיוצעו יהיו סיפוח, ובכלל זה בנייה בצור הדסה.

מינהל התכנון במשרד הפנים ותושבי אזור צור הדסה, שהתמודדו עם תמיכתו של מינהל מקרקעי ישראל בתוכנית הקמת צור הדסה, עשויים למצוא עצמם נאבקים בה בחזית רחבה יותר - חזית בה ישתתפו גם גורמי התכנון בירושלים.

חזית זו תיפתח, אם תמליץ ועדת הגבולות לבצע את הסיפוח. ועדת הגבולות תושפע בוודאי מהמלצות ועדת המנכ"לים לחיזוק ירושלים והתייחסות חברי הממשלה להמלצות.

ועדת החקירה לענייני גבולות מונתה אך בראשית מארס השנה, ועדיין לא אמרה את דברה. מתנגדי הסיפוח יביאו בוודאי אל סיפה של הוועדה את השאלה, מדוע לספח שטחים נוספים לירושלים, בה בשעה שתוכניות בנייה בשטחים שכבר סופחו לעיר לא מקודמות. הכוונה ל-15 אלף הדונמים הממוקמים מערבית לעיר, שכבר סופחו לה לפני שנים אחדות, ומכונים שטחי תוכנית ספדי. בשטחים אלה - בעמק הארזים, הר חרט, רכס לבן והדסה, תוכניות לבניית כ-20 אלף דירות.

למרות הצורך הנואש שמפגינה עיריית ירושלים בהגדלת הרזרבות התכנוניות וסיפוח שטחים לעיר, היא טרם הגישה לאישור את מרבית התוכניות במיתחם. עד כה הוגשה לאישור תוכנית אחת בלבד (תוכנית שיינברג), הכוללת כ-2,000 דירות בלבד.

ועדת החקירה לענייני גבולות ירושלים צפויה לפעול במקביל לצוות נוסף שיעסוק באופיו העתידי של מרחב ירושלים: צוות תוכנית המיתאר המחוזית למחוז ירושלים. בימים אלה משלים משרד הפנים את מיון ההצעות שהוגשו במיכרז לבחירת הצוות שיוביל את התוכנית.

צוות תוכנית המיתאר המחוזית אמור לקבוע כללים תכנוניים: איפה לבנות, כמה, מה יהיה ציביון הבנייה בכל מקום בו תותר, ומהי מערכת הקשרים הרצויה בין היישובים השונים במרחב.

ניסיונות קודמים לגבש תוכניות מיתאר במחוז ירושלים לא צלחו. מבשרת ציון הכינה תוכנית. בשל מאבק על אופיו העתידי של היישוב, שהתנהל בין גורמים שונים ביישוב, לא הובאו ההמלצות לאישור סטטוטורי. גם במועצה האזורית מטה יהודה נעשה לפני כחמש שנים ניסיון לגבש תוכנית מיתאר, שלא הובאה לאישור סטטוטורי.

אילו היו תוכניות אלה מוגשות ומאושרות כחוק, לא היה צורך בתוכנית מיתאר מחוזית. שתי התוכניות, בתוספת תוכניות מיתאר מאושרות לבית שמש ולמודיעין, מכסות את שטח המחוז כולו מלבד שטחה של ירושלים. תוכנית מיתאר לירושלים איננה בסמכות צוות לתכנון מחוזי, ועל הכנתה יש להפקיד צוות נפרד.

השאלה היא מי ישפיע על מי: האם המלצות ועדת הגבולות יוגשו קודם לגיבוש קווים מנחים לתוכנית המיתאר המחוזית, או להיפך; מצב בעייתי (או דיאלוג פורה) יכול להיווצר, אם אחד משני הגופים ימליץ לשמור על אופי כפרי במרחב הממוקם מערבית לעיר, בעוד הגורם השני יקבע המלצות שרוחן הפוכה.

צוות נוסף העוסק בהיבט התכנוני של ירושלים וסביבותיה הוא ועדה בין-משרדית, בראשותה עומדת מנהלת אגף במשרד השיכון, סופיה אלדור. גם כאן פועל חוק הכלים השלובים: אלדור מונתה, כאמור, כחברה בוועדה לחקירת גבולות ירושלים. אחת המסקנות הבולטות של הוועדה הבין-משרדית היא, כי עד שנת 2020 יש לבנות בעיר וסביבותיה 77 אלף דירות. רוחן של המסקנות תרחף בוודאי מעל פעילותה של ועדת החקירה לענייני גבולות.

עוזי וכסלר מסר בתגובה: "צריך לבחון את ירושלים וסביבותיה בהתאם לבעיות הקיימות - בניגוד לתל אביב וחיפה, בירושלים אין מטרופולין יהודי. מסביב לירושלים יש 18 יישובים, כולם ביחד מאוכלסים בלא יותר מ-30 אלף נפש. גם אם כוללים את מבשרת ציון לא מגיעים ל-40 אלף נפש. לאוכלוסייה זו יש מקלטי מס - זו אוכלוסייה חזקה שמשלמת ארנונה נמוכה ומקבלת שירותים בירושלים (שירותי תרבות, חינוך וכיוב'). בעייה זו קיימת גם באזורים אחרים. בירושלים היא פשוט חמורה יותר ומחייבת פיתרון. צריך לזכור שיש בירושלים, שהיא עיר הבירה, בעייה דמוגרפית".

עול במקביל לצוות נוסף שיעסוק באופיו העתידי של מרחב ירושלים: צוות תוכנית המיתאר המחוזית למחוז ירושלים. בימים אלה משלים משרד הפנים את מיון ההצעות שהוגשו במיכרז לבחירת הצוות שיוביל את התוכנית.

צוות תוכנית המיתאר המחוזית אמור לקבוע כללים תכנוניים: איפה לבנות, כמה, מה יהיה ציביון הבנייה בכל מקום בו תותר, ומהי מערכת הקשרים הרצויה בין היישובים השונים במרחב.

ניסיונות קודמים לגבש תוכניות מיתאר במחוז ירושלים לא צלחו. מבשרת ציון הכינה תוכנית. בשל מאבק על אופיו העתידי של היישוב, שהתנהל בין גורמים שונים ביישוב, לא הובאו ההמלצות לאישור סטטוטורי. גם במועצה האזורית מטה יהודה נעשה לפני כחמש שנים ניסיון לגבש תוכנית מיתאר, שלא הובאה לאישור סטטוטורי.

אילו היו תוכניות אלה מוגשות ומאושרות כחוק, לא היה צורך בתוכנית מיתאר מחוזית. שתי התוכניות, בתוספת תוכניות מיתאר מאושרות לבית שמש ולמודיעין, מכסות את שטח המחוז כולו מלבד שטחה של ירושלים. תוכנית מיתאר לירושלים איננה בסמכות צוות לתכנון מחוזי, ועל הכנתה יש להפקיד צוות נפרד.

השאלה היא מי ישפיע על מי: האם המלצות ועדת הגבולות יוגשו קודם לגיבוש קווים מנחים לתוכנית המיתאר המחוזית, או להיפך; מצב בעייתי (או דיאלוג פורה) יכול להיווצר, אם אחד משני הגופים ימליץ לשמור על אופי כפרי במרחב הממוקם מערבית לעיר, בעוד הגורם השני יקבע המלצות שרוחן הפוכה.

צוות נוסף העוסק בהיבט התכנוני של ירושלים וסביבותיה הוא ועדה בין-משרדית, בראשותה עומדת מנהלת אגף במשרד השיכון, סופיה אלדור. גם כאן פועל חוק הכלים השלובים: אלדור מונתה, כאמור, כחברה בוועדה לחקירת גבולות ירושלים. אחת המסקנות הבולטות של הוועדה הבין-משרדית היא, כי עד שנת 2020 יש לבנות בעיר וסביבותיה 77 אלף דירות. רוחן של המסקנות תרחף בוודאי מעל פעילותה של ועדת החקירה לענייני גבולות.

עוזי וכסלר מסר בתגובה: "צריך לבחון את ירושלים וסביבותיה בהתאם לבעיות הקיימות - בניגוד לתל אביב וחיפה, בירושלים אין מטרופולין יהודי. מסביב לירושלים יש 18 יישובים, כולם ביחד מאוכלסים בלא יותר מ-30 אלף נפש. גם אם כוללים את מבשרת ציון לא מגיעים ל-40 אלף נפש. לאוכלוסייה זו יש מקלטי מס - זו אוכלוסייה חזקה שמשלמת ארנונה נמוכה ומקבלת שירותים בירושלים (שירותי תרבות, חינוך וכיוב'). בעייה זו קיימת גם באזורים אחרים. בירושלים היא פשוט חמורה יותר ומחייבת פיתרון. צריך לזכור שיש בירושלים, שהיא עיר הבירה, בעייה דמוגרפית"