כתם לעיר הלבנה

ככזאת, היא בהחלט מחייבת דיון מעמיק וארוך על מנת להבין כל פרט ופרט. אחרי הכל, מדובר ביותר מ-1,200 מבנים לשימור הנושאים זכויות בנייה, מנגנוני פיצוי, ניוד זכויות וחשיפת העירייה לתביעות. בהחלט תוכנית מורכבת עם הרבה מאוד אינטרסים של הרבה מאוד גורמים.

יחד עם זאת, אחרי ארבע שנים בהן נדונה התוכנית, מושקעים מאות אלפי אם לא מיליוני שקלים בחוות דעת, בדיקות התכנות כלכלית, אין ספור דיונים, מינוי חוקר מיוחד - החליטו מספר חברי מועצה שצריך תוכנית אחרת.

יש שיאמרו שהיה פה ניצול של תמימות של חלק מחברי המועצה, שלא הבינו על מה הם מצביעים. אבל אם זה המצב - מדוע אתם מצביעים, ויממה אחת אחרי מבקשים לבטל את החלטתכם?

האירוע מעלה את השאלה העקרונית, שאולי יש מקום לשקול מחדש את מתן הסמכויות לוועדה המקומית במתכונתה הנוכחית, או לפחות למצוא איזון בין אינטרסים פוליטיים לבין אינטרסים תכנוניים שלא תמיד ברור מה עומד מאחוריהם.

מעבר לכך וחשוב מכל: כיצד נראים כעת קברניטי ונבחרי העירייה, כאשר שבועיים בלבד אחרי חגיגיות "העיר הלבנה" על-ידי אונסק"ו, הם בועטים ברגל גסה בתוכנית שאמורה להיות אחת מאבני היסוד של ההכרזה? בטקס ההכרזה לפני שנה בפריז, אמרה מעל בימת הטקס נציגת אונסק"ו, כי הם רואים בתוכנית השימור של ת"א נדבך מרכזי בהכרזה, וכי הם מצפים בקוצר רוח לאישורה הסופי.

בסופו של יום, ועדת השימור של עיריית ת"א הביאה לוועדה המקומית את המלצתה על מנת לסייע לחוקר המיוחד. הוועדה המחוזית יכולה לקבל את המלצות ועדת השימור לגבי התוכנית, היא יכולה שלא להתייחס לעמדת הוועדה המקומית, והיא יכולה אף להחליט על ביטולה. בכל מקרה, הפיאסקו ההזוי הזה מריח לא טוב, נראה רע ועולה למשלם המיסים יותר מדי כסף שאין.