יוסף בעל החלומות

את הקלטת יכול היה להדליף או החוקר הפרטי שיצר אותה או הגורם שהזמין את העבודה - מישהו הקשור לחברת החשמל. החוקר עשוי היה להדליף אם לא קיבל תשלום. נכון שהוא נשכר בידי אותו גורם הקשור לחברת החשמל, אבל ייתכן שהוא ציפה לקבל תמורה גם מפריצקי על העבודה הנוספת ב"לכלוכו" של אברהם פורז. אגב: מהקלטת אי אפשר לדעת האם העבודה אכן נעשתה או רק הוזמנה, וזה כבר עניין לחקירת משטרה.

לכאורה, מה ישיג החוקר מפרסום הקלטת? הרי את הכסף בטוח שהוא לא יראה במצב כזה. אבל זה די דומה, עם כל ההבדלים המתבקשים, לטכניקות של מאפיונרים המלווים בריבית קצוצה. כאשר הללו לא מקבלים את כספם, הם עוברים מאיומים למעשים, העלולים להסתיים ברצח. אז מה, זה כן יביא את הכסף? ודאי שלא, אבל זו גם תהיה נקמה וגם - ובעיקר - אזהרה לאחרים. הוא הדין כאן.

גורם אפשרי שני, כאמור, הוא מי שהזמין את העבודה וקיבל מהחוקר את הקלטת. וכאן נכנסת האפשרות שיוסף פריצקי נסחט בידי גורמים בחברת החשמל. חייבים לומר, שרוב מעשיו כשר האנרגיה מלמדים שלא זה היה המצב; הוא לא היסס להתעמת עם חברת החשמל בנושאים מרכזיים כגון הכנסת יצרנים פרטיים ועיסקת הגז עם מצרים. אבל אולי זה בדיוק העניין? אולי פרסום הקלטת הוא נקמנות ועדות לסחיטה שלא עלתה יפה? לכאן מצטרפת כמובן השאלה למה דווקא עכשיו, שנתיים אחרי הבחירות ושנה וחצי אחרי שפריצקי נכנס למשרד התשתיות. ואולי זה דווקא מחזיר אותנו לאפשרות של נקמנות, משום שבחודשים האחרונים עשה פריצקי מספר מעשים שבהחלט היו יכולים לעורר את חמתו של מישהו בחברת החשמל.

פריצקי התנגד ומתנגד לעיסקת הגז עם מצרים, אותה דחף היו"ר היוצא של חברת החשמל, אלי לנדאו. פריצקי חתם על תקנות להכנסת יצרנים פרטיים, להן מתנגד הוועד בצורה פומבית. פריצקי עודד את מקורות, צרכן החשמל הגדול במדינה, לחתום על עיסקאות עם יצרנים פרטיים. פריצקי תומך בקידום הקמת תחנת הכוח של האחים עופר ברמת חובב, פרויקט אותו מנסה חברת החשמל לעכב ככל האפשר.

אבל האפשרויות לא נגמרות בחברת החשמל ובסביבתה. הנה עוד כמה אפשרויות, במיוחד אם נכונה הטענה שנשמעה הבוקר, לפיה לא מעט גורמים ידעו על הקלטת הזו במשך שנתיים. אולי זה מישהו חרדי, הנוקם בפריצקי ובמפלגתו? אולי זה מישהו בתעשיית הגז הטבעי? אולי זה קשור למאבקים הפנימיים בשינוי, בעיקר למתיחות הקשה בין פריצקי לבין יוסף לפיד בחודשים האחרונים? ואולי זה בכלל על רקע אישי? ומן הסתם יש עוד הרבה אפשרויות שעוד לא חשבנו עליהן.

דבר אחד ברור: יש לנו כאן שורה של אם על גבי אם. אם הקלטת שוחררה על-ידי הגורם שהזמין אותה, אם המעשה נועד לנקמנות, אם זה מוכיח שלא היתה סחיטה (לפחות בזמן האחרון). דווקא בשל כך, חשוב מאוד שתתבצע חקירה חיצונית, מקצועית ואובייקטיבית של כל הפרשה - קרי: חקירת משטרה.

זהירות, חוקרים. זהירות, תקשורת

בינתיים, קשה להבין איך אדם חכם כמו פריצקי - והוא אינו טיפש, גם לדעת מי שמבקרים אותו על תכונות פחות מלבבות באישיותו - נהג בכזו טיפשות. מה פתאום הוא מדבר בטלפון עם חוקר פרטי, כאשר עליו לצאת מתוך הנחה שהשיחה מוקלטת ולא לצורך שידורה במסיבת פורים? מה פתאום הוא מדבר בצורה כל כך מפורשת עם מי שכל פרנסתו בדיוק על זה - תפיסת אנשים במעידתם?

צריך גם לתפוס, שמהפכת התקשורת עלולה להיות חרב פיפיות. בכל חקירה משטרה מודרנית, הצעד הכמעט ראשון הוא תפיסת מחשבים. כל כונס נכסים, מפרק או מבקר חקירתי הולך למחשב המרכזי עוד לפני שהוא אפילו יודע היכן מכונת הקפה. משפט הקרטל של מיקרוסופט, שעלה לחברה מיליארדים, התבסס בין היתר על אי-מיילים שראשי החברה, ובהם ביל גייטס, שלחו זה לזה בלי לטרוח למחוק אותם מהדיסק הקשיח. ובכל זאת, אנשים כותבים ומדברים בלי לחשוב בכלל שמישהו עלול להשתמש בזה יום אחד נגדם.

הטיפשות של פריצקי במקרה הזה היתה כל כך גדולה, עד שמסיבה זו בלבד מגיע לו שלא יהיה שר. נכון שלא כל השרים שלנו הם מופת לאינטיליגנציה, אבל לכאלו שטויות אנחנו לא מצפים אפילו מהם. נראה, שלהט ותאוות שלטון יכולים להעביר על דעתו כל אדם.

ועוד הערה, למעשה - ציטוט ללא כל תוספות של אחת התגובות אמש באחד מאתרי האינטרנט לפרשה: "מה אתם רוצים, הוא עורך דין". *