חסד מופלא

זה התחיל בבהלת כרטיסים כאוטית, לאחר שנתגלה כי כמות המוזמנים עולה על מספר המקומות באולם, עם סדרנים אובדי עצות שדרשו בצעקות מההמון שצבא על הכניסות לסגת לאחור. בשיאה של המהומה, לרגע סוריאליסטי כמעט, נפלה מעין דממה של יראה כאשר במדרגות הלובי החלה יורדת עדת רבנים ואברכים על נשותיהם וטפם, זקניהם העבותים ומגבעותיהם, מלווים בצוות צילום שכלל שני צלמים, מקליט ומראיין אשר חגו כולם סביב איש אחד, גדל גוף ונוסך כבוד, צנוע הליכות ונרגש, אשר במבט שני התגלה כתלמיד-חכם שמואל יוסף, הוא שולי רנד.

לרגע שכך הרעש, ובאותה מהירות החל שוב, עכשיו ביתר שאת, עם פמלייתו של רנד המבקשת בעצמה להבטיח את מקומה באולם, ועם איזו תחושה עמומה שהתווספה בקרב ההמון שהמעמד בו הם נמצאים הינו אכן יוצא דופן: בסינמטק בירושלים, מעוזו המובהק, נפגש אתמול לרגע נדיר של קירבה היהודי החילוני-מודרני עם אותו צל חשוך ומאיים שלו עצמו - היהודי הדתי חרדי.

אין באפשרותה של רשימה זו לנגוע ולו בקצה המזלג במכלול רבדיה של היצירה הייחודית הזו. במידה רבה היא מבוססת על התנסויותיהם האישיות של שולי רנד ואשתו מיכל, אשר אימצה את השם בת-שבע, המשחקת לצידו. ביחד הם מפגינים משחק מהפנט, מלא חיות וחסד אנושי כמשה ומלי מלנגה, זוג חוזרים בתשובה חשוך ילדים, המתקשים לעמוד במחויבויות התובעניות של אורח חייהם החדש, ומגיעים עד פת לחם. בערב חג הסוכות מזדמנים אליהם שני אסירים נמלטים, חברים מעברו הרחוק של משה כעבריין אלים באילת. במהלך כל שבוע החג הופכים האושפיזין הלא שגרתיים למטרד הולך וגובר על בני הזוג הכורעים ליפול תחת תלאות חייהם הקשים, אך בהתאם להלך הרוח החסידי מלי ומשה מפרשים את הגעתם של שני האורחים הבלתי קרואים כ-'ניסיון' אשר מעמיד הקב"ה בפניהם, שאם יעמדו בו יזכו בחסד האל לשפע, בנים ומזור למצוקותיהם. אלא שלמרות כל הכוונות הטובות תהליך הניסיון עצמו מתגלה כהפכפך, בוגדני ומייאש, עד שעצם אהבתם של בני הזוג, אשר שרדה את החזרה בתשובה ותחלואי העוני והעקרות, עומדת בסימן שאלה.

"אושפיזין" נדמה כיצירה הקולנועית הראשונה שבה העולם החרדי נגלה לעיניים חילוניות שלא דרך העיסוק בכפייה או בתככים והקנוניות בין רודפי השררה בחצרות הרבנים, כי אם כזו המעלה לדיון את עיקר העיקרים שבאורח החיים האמוני, והוא מאבק הקשה והמתסכל המתחולל בנפשו של אחרון המאמינים, ודרכו מגוללת סיפור על היחסים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.

כידוע, הממסד התורני חשדן ביותר כלפי כל אמצעי התרבות החילוניים, במיוחד האלקטרוניים. לכן, לא רק שניתן לדבר כאן על מהפיכה זוטא, אלא שיש לזקוף אותה לשילוב החד-פעמי של שלושה גורמים: במרכז ניצבים בני הזוג רנד החוזרים בתשובה והקנאים לפרויקט, אשר היוו בגופם וברוחם גשר לשני הקטבים המשלימים את המשוואה; מחד, צוות ההפקה החילוני, שותפיו וחבריו של רנד עוד מימי "אדי קינג" ההזויים, אשר בנאמנות לידידותם ולשליחותם, השכילו להעניק לסרט טיפול מסור, אוהד וסקרני, והסירו סופסוף את מחסום החשדנות והביקורתיות שדרס ברגל גסה כל עיסוק במהותה המקורית של היהדות; מאידך, קהילת המאמינים החרדים של שולי ובת שבע רנד בראשותו של רב הקהילה, אשר דרש והתעקש על ביצועו של הסרט מתוך הבנה ואמונה פנימית בחשיבותו.

בשוך כל מחיאות הכפיים הרמות שנמשכו הרבה אל תוך רשימת הקרדיטים, יצאו הצופים אל מסיבת ההשקה בחוץ אל מול נוף חומת ירושלים. נדמה היה שכל אחד מהנוכחים, דתי כחילוני, הרגיש באוויר כי הוא אכן נוכח ברגע מיוחד ויקר-מציאות, מפגש נדיר במחיר של כרטיס לסרט קולנוע, גם אם היה צריך להילחם עליו. *