הכוחניות של רוחמה אברהם

אתמול ניסתה אברהם לרמוס את החוק של עמותת "ידיד", ובלבד שלא יחסום את דרכה לכנסת הבאה

לא בכל יום זועק אדם מעומק לבו, במסדרון ועדת הכספים, שהורסים לו חלום ואחר כך מתעלף מרוב התרגשות. זה מה שקרה אתמול לעמוס חלפון מקריית גת. חלפון הוא יו"ר ועד ההורים של תלמידי העיר הדרומית, ואחד מפעילי הארגונים החברתיים אשר מנסים לקדם בכנסת חקיקה שתביא לחלוקת ארוחות צהרים חמות בבתי הספר. בעלת הרעיון היא עמותת "ידיד" לסיוע קהילתי, שגם ניסחה הצעת חוק.

אתמול נחל המאמץ הזה מכה קשה, דווקא מידה של חברת כנסת מהליכוד. לא מהיום חשים באי הבית כי היא כוחנית, אבל אתמול נראה כאילו שהפוליטיקה גם רוקנה את הדם מליבה והפכה אותו לאבן. רוחמה קוראים לה. רוחמה אברהם שלא ריחמה על חלפון ולא התרככה כשזעק במר ליבו. האנרגיה שלה התנקזה למאבק ציני בחוק של עמותת "ידיד", לרמוס אותו, להרוג אותו כשהוא עוד קטן, ובלבד שלא יחסום את דרכה לכנסת הבאה, ולא בגלל שהצעת החוק שלה יותר טובה.

העובדה שרה"מ מתייצב מאחורי הצעתה איננה ערובה שהיא פרי תכנון מפוכח ומחשבה עמוקה. בעלי מקצוע וניסיון אפילו טוענים שהיא נופלת מהצעת "ידיד", ומכל מקום היא לא יותר מבית תמחוי ממלכתי. כל המהומה בסך הכל היא סביב שתי הצעות חוק פרטיות מתחרות, לא דבר חריג בנוף הפרלמנטרי, אלא שבמקרה זה תהום של איבה פעורה ביניהן וכולה נובעת מהעובדה שהמוצר המתחרה מאומץ בידי יולי תמיר מהעבודה.

לפני מספר חודשים, כשתמיר הכניסה ראשונה את החוק לצנרת, יצאתי כאן בהתקפה חריפה על עצם הרעיון. חשדתי במוביליו שהם שליחי תעשייני הקייטרינג שחותרים להפוך רעיון חברתי יפה למכרה זהב, ממנו יחתכו את הקופון שלהם. נזכרתי בימי המטבחים וחדרי האוכל בבתי הספר של פעם ושאלתי מדוע לא נחדש את פניהם תוך החייאת מקצוע כלכלת הבית במערכת הלימודים.

מצטער להודות, אבל טעיתי. ביקרתי לא מזמן בביתר עלית, שם הפעיל הביטוח הלאומי פרויקט ניסיוני של הארוחה החמה ושוכנעתי ביתרונות ההזנה התעשייתית החוסכת כאבי ראש מבתי הספר. הארוחות מגיעות ארוזות יפה והפינוי בתום הארוחה הוא מהיר ונקי. נלוויתי אז לרוחמה אברהם ויולי תמיר שבדקו את השטח, והתרשמתי שיש ביניהן הרמוניה ושיתוף פעולה. מסתבר שאברהם היטיבה להסוות את ציפורניה החדות.

קשה לדעת אם היתה מעזה לשלוף אותן אתמול לו התנהלה ישיבת הוועדה בידי היו"ר הקבוע, אברהם הירשזון. באישיותו האבהית ונועם הליכותיו, שמבליטים את המגשר על המפריד, הוא לא היה נותן לחקיקה להתדרדר למהומה המיותרת. אבל הירשזון נעדר מטעמי בריאות והשאיר את הוועדה בידיים הלא מנוסות והכוחניות של אברהם וחבריה.

כולו היה זה שלב ראשוני שנועד להעלות את הצעות החוק לקריאה ראשונה אחרי שעברו בקריאה טרומית. מלאכת החקיקה טרם החלה. הבדיקות הענייניות לגופם של דברים נערכות בשלב ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. במצבים שבהם מונחות על השולחן מספר הצעות חוק דומות, מקובל למזג אותן לנוסח משולב, גם כשמדובר בהצעה פרטית מול ממשלתית. אין מבטלים אחת מפני השנייה אלא אם יש ביניהן שוני מהותי המחייב בחירה.

בעניין הארוחות החמות חותרות שתי הצעות החוק למטרה זהה ולמען אותה אוכלוסיית יעד חלשה מהפריפריה, לפחות בשלב הראשון. הדעות אמנם חלוקות סביב דרכי המימון. עלות שתיהן בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים בשנה. אברהם מציעה קרן של מקורות ממשלתיים, ציבוריים ופילנטרופיים. תמיר מציעה את קופת הממשלה בשיתוף קרנות, ותשלומי הורים בעלי יכולת. אברהם מבקשת לחלק ארוחות חינם.

בשורה התחתונה אין הבדל תהומי בין ההצעות. לפחות לא כזה שקשה לגשר עליו. זה גם מפעל חברתי שראוי להתאחד סביבו ולא להתחרות או להתקוטט. אז מה אם תמיר שואפת שהחוק יבטיח, כשירווח, ארוחה חמה לכל ילד בישראל? שמא זה המלכוד שמעלה את הסעיף לאברהם?

בנורמה של הכנסת, אין כמעט משמעות להצבעה בוועדה בשלב הראשוני בעד או נגד הצעת חוק זו או אחרת, מאחר שכל ההצעות עולות למליאה וההכרעה מתקבלת שם. אבל להצבעה בוועדה יש מידה של אפקט פסיכולוגי שיכול להשפיע על המצביעים במליאה. רובם אינם בקיאים במה שמונח לפניהם וכפופים להוראת מצליפי הסיעות, בעד או נגד.

תמיר הציעה מראש הצעת חוק משולבת, שתמזג את הטוב משתי ההצעות. אצל אברהם זה היה או-או. היא סימנה את הכיוון כשגייסה את הרוב הקואליציוני כדי להפיל את הצעת תמיר כמו במחטף. היא דוחה את המילה הזאת אבל בעצם מוכיחה כי הזנת ילדי ישראל מעניינת אותה פחות מהזנת האגו הפוליטי שלה והקופון שתחתוך עם חוק על שמה בבחירות המתקרבות.

צרו איתנו קשר *5988