תל-אביב מתחילה מחזור חיים שני

העיר הלבנה של ת"א מהווה את המקבץ הגדול והעשיר ביותר בעולם של מבנים בסגנון הבינלאומי. ערכיה יוצאי הדופן הובילו להכרתה גם ע"י ארגון אונסק"ו. בעוד שלסגנון הבינלאומי של ת"א יש חשיבות בינלאומית, לסגנונות האחרים בעיר יש חשיבות מקומית בלתי מבוטלת, כאשר הם מהווים את החוליות בשרשרת תרבות הבנייה המקומית והבסיס המוקדם להתפתחות האדריכלות בעיר בשנים שלאחר מכן.

בתחילת שנות ה-60 החלה תקופת ההזנחה של המבנים כתוצאה מהעדר הכרה בערכם וחוסר מודעות לדרישות האחזקה השוטפת. שנות ה-90 הן שנים של גיבוש ותאוצה לשימור המורשת הבנויה בת"א. לראשונה הוקם צוות שימור בעירייה, ובמקביל הוקמה ועדת שימור. כבסיס לתוכנית שימור כוללת לעיר, נערך סקר מקיף בכל שטח "העיר ההיסטורית", ונקבעה רשימה מפורטת של מבנים הראויים לשימור לפי סגנונות בנייה ודרגות שימור.

הרשימה פורסמה לראשונה ב-1992, ונקבעו תנאים למתן היתרי בנייה אשר הגנו על המבנים מפני הרס מלא או חלקי. בתקופה זו החל להצטבר ידע רב בצוות השימור, תוך כדי עבודה שוטפת בטיפול במבנים שנקבעו לשימור. העבודה תרמה להכרת הבעיות התכנוניות, המשפטיות, החברתיות ואף הטכנולוגיות המשליכות על אפשרויות השיפוץ במבנים אלו. הידע שנאגר הוטמע במסמכי התוכנית ובנספחיה, על מנת לאפשר שיקום מהיר וידידותי ככל שניתן של המבנים. במהלך 10 השנים האחרונות שוקמו כ-300 מבנים בכל איזורי השימור. התוצאות האסתטיות נתנו את אותותיהן רק במהלך 5 השנים האחרונות עם העצמת הידע, המודעות והסטנדרט הראוי, כדי למנוע התדרדרות חוזרת במצב מבנים אלו.

ליבה של ת"א-יפו, זה המוגדר בטבעת השדרות: רוטשילד, חן, בן גוריון, שכלל בתוכו מרכז העסקים של העיר מחד ואיזור מגורים מאידך, עמד בפני קריסה בשנות ה-70 וה-80 כתוצאה מהלחץ הגובר של הפעילות העסקית שאיימה למוטט את האיזון בין מגורים למסחר, בין מערכת תשתית ושטחים לצורכי ציבור.

עיריית ת"א-יפו זיהתה בראשית שנות ה-80 וביתר שאת בסוף שנות ה-90 מגמה מסוכנת זו, שכללה את הידרדרות החלק המרכזי של העיר, ובמערך מורכב של אמצעים הביאה להחזרתם של צעירים לגור בלב ההיסטורי של העיר ולהתחדשותה הפיזית והחברתית: יצירת מצאי תכנוני של איזורי תעסוקה לאורך נתיבי איילון ופיתוחם, מדיניות אכיפה אינטנסיבית של פינוי משרדים מאזורי מגורים, אישורן של תוכניות בניין עיר שתמרצו שיפוץ בניינים ותוכניות עידוד שיפוץ על-ידי מתן הלוואות נוחות, שיפוץ ושיקום המרחב העירוני, דרכים, גינות, ושדרות, הגדרת מבנים הראויים לשימור.

ת"א-יפו, לאחר כ-100 שנה, מתחילה מחזור חיים שני, ומעניקה לתושביה מחדש תכנים חדשים ואיכותיים של חיים עירוניים למענם ולטובת אורחיה, וכדי להאיר ולנצור מורשת עירונית וחברתית - נדבך חשוב בהתפתחות החברה היהודית בישראל.

הכותב הוא מהנדס עיריית ת"א-יפו.