התחזית פורבס: מרקורי הישראלית תשרד

תארו לכם את תגובת הצרכנים, אם 7 מתוך 10 מכוניות היו מתקלקלות ברגע שהן יוצאות ממגרש החניה של סוכנות הרכב. וזה בדיוק מה שקורה, כל יום, לחברות שמשקיעות מיליונים במערכי תוכנה חדשים. חברת הייעוץ סטנדיש גרופ מעריכה כי 7 מתוך 10 חברות נכשלות, כך או אחרת, ביישום.

ב-1987, שכר משרד התחבורה של קליפורניה שכר את חברת הייעוץ ארנסט אנד יאנג כדי לתכנן מחדש את תהליך הגשת הבקשות לרשיון הנהיגה. 6 שנים ו-19 מיליון דולר מאוחר יותר, נטשה המדינה את הפרויקט. חברת חשמל בסן פרנסיסקו שכרה את אנדרסן קונסלטינג, בשנת 1994, כדי ליצור מערכת מידע לקוחות, והקציבה לפרויקט 80 מיליון דולר. לאחר שהוציאה 60 מיליון דולר וביצעה בקושי %10 מהמשימה, חברת החשמל הפסיקה את מימון הפרויקט.

נניח לרגע לנסיון להצביע על אשמים. האם לקוחות, או יועצים, כמו אלה, לא היו יכולים לחסוך הרבה כסף ומאמץ באמצעות יותר בחינות של התוכנה בכל אחד משלבי הפרויקט? זו התיאוריה של אמנון לנדן, מנכ"ל מרקורי אינטראקטיב וממקימיה. מכירת תוכנה שבוחנת תוכנות אחרות הכניסה לחברה בשנה שעברה 77 מיליון דולר, עליה של %41 יחסית לשנת 1996.

"בחינת מערכות תוכנה היא לא מדע החלל", אומר לנדן. "למעשה, זה משעמם. זה גם המקום הראשון שבו 'חותכים פינות' כשיש פיגור ביישום".

ה"שעמום" הזה הוא עניין די רווחי עבור לנדן, 39, יליד ישראל. החברה שלו, שבסיסה בסאניווייל שבקליפורניה, נהנית מרווח שולי נטו של %16. כמו חברות תוכנה רבות אחרות, חולבת מרקורי את באג המילניום עד תום. TestSuite2000 מתוצרתה מגלה באגים הקשורים לתאריך - בין אם מדובר בתוכניות קובול ישנות שאינן מבחינות בין 1900 ל-2000 בשדה התאריך, או במגוון של יישומי שרת/ לקוח. TestSuite2000 היוותה %15 מהמכירות של מרקורי ברבעון דצמבר.

שלא כמו חברות אחרות העוסקות בניפוי באגים של שנת 2000, מרקורי תמשיך להיות עסוקה גם אחרי חילופי המאה. המוצרים האחרים של מרקורי סורקים אחר תקלות מכל הסוגים בתוכנות מכל המינים, מבעיית פיקסלים שגורמת לפס גלילה להיעלם ועד לאיתור מדויק של צווארי בקבוק בביצועים.

לנדן, קצין לשעבר בצה"ל, אומר שהוא מורגל לחפש אחר נקודות חלשות. כאשר ראה נקודה כזו בתעשיית התוכנה, עזב בשנת 1989 את עבודתו ב-Daisy Systems, חברה העוסקת באוטומציה של תכנון אלקטרוני. הוא הצטרף ליו"ר מועצת המנהלים שלו אריה פיינגולד, 51, והקים עימו את מרקורי.

"בעבר, בימי המחשבים המרכזיים, לא היתה חשיבות רבה לבחינת מערכות", אומר לנדן. "אם הוספת מערכת חדשה והיא לא עבדה, חזרת לישנה. היום, זה לא כל כך קל. עליך להתכונן טוב יותר".

בחינת יישום תוכנה כרוכה בהרצתו בסביבה מבוקרת כדי לבדוק אם התוצאות יכולות לעמוד בציפיות, ואם לא, לזהות את הפגמים. לפני שתוכנת בחינה אוטומטית של מרקורי היתה קיימת, אם רצית לבדוק מה קורה כאשר 50 איש נכנסים בו-זמנית לרשת, הברירה היחידה שעמדה בפניך היתה למצוא 50 איש שייכנסו למערכת בו-זמנית. בעזרת התוכנה של מרקורי, אדם בודד יכול ליצור תוכנה שתבחן תסריטי עבודה מציאותיים באופן אוטומטי. זה עשוי להתגלות כשימושי כשציבור עורכי הדין של התובעים יעשה הון מהתסבוכת של שנת 2000.

לפני שנתיים, היקף השוק של תוכנות בחינה היה 150 מיליון דולר. חברת IDC מעריכה שבשנת 2001 המספר יגיע ל-1.2 מיליארד דולר. לנוכח ההצלחה העצומה של חברות המייצרות חבילות תוכנה כגון SAP ,PeopleSoft ו-Baan, אומר לנדן שהמספר הזה שמרני מדי. "למרבה הפלא, פחות מ-%10 משוק חבילות היישומים מנוצל", הוא אומר. "האחרים משתמשים במערכות יקרות מאד מבלי לבחון אותן באופן מלא". אגב, השותפות של מרקורי עצמה עם SAP סידרה לה 100 לקוחות חדשים בשנה שעברה.

מרקורי גובה 65 אלף דולר בממוצע מלקוחות שמשתמשים בתוכנה שלה, אולם אצל לקוחות SAP הסכום מתקרב ל-200 אלף דולר. מרביתם שמחים לשלם את הסכומים הללו, מכיוון שהתשלום שגובה מרקורי נמוך בהרבה מהמיליונים האבודים בפוטנציה במערכות תוכנה "אבודות" ובעיכוב בעסקים.

וכמו בכל הנישות המוצלחות הנחנכות בידי חברות קטנות כמו מרקורי, אשר שולטת על יותר משליש משוק כלי הבחינה, בסופו של דבר מריחים כרישי התוכנה את ההזדמנות. דוגמה בולטת היא חברת Compuware, שמכירותיה בשנת הכספים 1997 הגיעו ל-800 מיליון דולר, והיא ידועה בעיקר בשירותי תחזוקת מחשבים וניהול נתונים שהיא מספקת.

Compuware זו, שבידיה רק חלק קטן מנתח השוק הנוכחי של מרקורי, מתפשטת באגרסיביות לעסקי שרת/לקוח, דהיינו ל"ייעוץ הסבה" לשנת 2000.

מרקורי, הנסחרת בשווי שוק גדול פי 37 מההכנסות המשוערות שלה לשנת 1998, היא "מציאה" יחסית למניות של חברות אחרות העוסקות בשנת 2000 . Compuware, לדוגמה, נסחרת בשווי פי 46 מהכנסותיה הצפויות בשנת 1998. וכשחילופי המילניום יהפכו להיסטוריה - אין בעיה. לנדן צופה הזדמנויות חדשות לבחינות, כאשר חברות יעמדו בפני הצורך להחליף את התוכנות שברשותן ולהתאימן למעבר ליורו-דולר.