"לא מדובר בתביעת סרק"

אתמול הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תביעה מצד 10 חברות תעשייתיות נגד ההסתדרות וראשי הוועדים בנמלים. החברות טוענות, באמצעות עורכי הדין גדעון פישר, משה מזרחי ונעמה זר-כבוד, כי נגרמו להן נזקים כתוצאה משביתת העובדים, המתבצעת בניגוד לצו של בית הדין הארצי לעבודה. התובעות מבקשות לחייב את ההסתדרות וראשי הוועדים בנזקים שנגרמו להן.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, מנחם גולדברג, מעריך כי סיכויי התביעה סבירים. וכי לא מדובר בתביעת סרק. לדעתו, גם אם אין הפרה של צו בית משפט, עדיין קיים סיכוי לתביעה נגד הוועדים.

גולדברג: "השביתה לא מוגנת, כי לפי פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה, היא שביתה מעין פוליטית. גם לפי פסיקת הדין הארצי בפרשת בזק, לפני עשור, מדובר בשביתה כלכלית-פוליטית. לא מדובר בשביתה נגד מעסיק, אלא בשביתה המתנגדת לחקיקה".

* הגיוני שבית המשפט יחייב את ראשי הוועדים בפיצוי?

"בפסק דין מפעלי רכב אשדוד, היה חיוב אישי של חברי הוועד ושל האיגוד. בסופו של דבר ההסתדרות לקחה את החיוב על עצמה".

עו"ד בני כהן, לשעבר היועץ המשפטי של האיגודים המקצועיים בהסתדרות, לא מתרשם מסיכויי התביעה. "לתביעה זו יש משמעות תקשורתית. היא תעמוד על סדר היום הציבורי כל זמן שהממשלה לא תגיע להסדר. היא נועדה להלך אימים על הסתדרות.

"לא די בהגשת תביעה כדי לזכות בה. גם לא די בהסתמכות על פסיקת בית המשפט העליון (מפעלי רכב אשדוד). יש צורך להוכיח עובדתית כי העובדים אכן הפרו את הצווים ובנוסף גרמו לנזקים המיידיים שנטענים על ידי התובעים.

"דיווחים עיתונאיים אינם בבחינת ראיות ממשיות בבית המשפט ובוודאי שבית המשפט לא יפסוק על פיהם אם הופרו צווים, או לא. התובעים צריכים להוכיח קודם כל שהיתה הפרת צווים ולאחר מכן יהיה עליהם להוכיח כשל סיבתי בין ההפרה, אם היתה, לנזק שנגרם".

* ואם יוכח שהיתה הפרה?

"ההסתדרות כופרת בטענה שהיתה הפרה. עד לרגע זה אני מבין שלא הוגשה כל תביעה לבית הדין הארצי לעבודה, כל בקשה לביזיון בית המשפט. עצם העובדה שרשות הנמלים לא מגישה בקשה לביזיון, מלמדת שאין הפרה.

רמיסת פסק דין רמת"א

"נכון הדבר שעל פי ההלכה שנקבעה בפסק דין מפעלי רכב אשדוד בעליון, ניתן להגיש תביעה על נזקים שנגרמו לצד שלישי. לי נראה שהנסיבות האלה קצת שונות מהנסיבות של רכב אשדוד, ושאם המקרה יגיע להכרעה בעליון, הוא יימנע מלחייב את ההסתדרות או העובדים בפיצויי נזיקין.

"מדובר כאן בסכסוך לא על הסכם שכר אלא על זכויות עובדים במסגרת הליך הפרטה, כשהממשלה השתמשה בכוח השלטוני שיש בידיה ובעצם שללה בחוק שהיא יזמה זכויות המגיעות לעובדים במהלך הפרטה. הזכויות שהיא שוללת הן זכויות שנקבעו באופן מקיף ורחב בפסק דין רמת"א. במקרה הזה הממשלה לוקחת פסק דין של העליון, רומסת אותו קורעת אותו לגזרים, ומודיעה כי מרגע זה והלאה פסיקתו של בית המשפט העליון לא רלבנטית. לכן אני מטיל ספק בעמדה שאומרת שבית המשפט העליון יפסוק במקרה זה בהתאם לכללים שקבע בעצמו בעניין מפעלי אשדוד. אם היו הפרות של הצווים, כמובן שיצטרכו להוכיח את זה. נראה לי שבמקרה האמור יהיה קשה מאוד להוכיח".

* עו"ד נחום פינברג, אתה מייצג את רשות הנמלים. יש סיכוי לתביעה?

"ככלל, שביתה מוגנת על פי החוק בסעיף מיוחד, שלפיו מי ששובת פטור מתביעות צד ג' בגין הפרת גרם חוזה. אבל זה בהנחה שמדובר בשביתה לגיטימית חוקית. כאשר יש לנו שביתה שהיא בניגוד לצו מוחלט וברור של בית הדין הארצי לעבודה, אפשר להניח בסבירות גבוהה שבית המשפט לא ייתן הגנה לשובתים.

"להערכתי, בית המשפט יסתכל על המאזן של זכויות היסוד: כשעובדים שובתים במסגרת החוק, המחוקק מעניק להם הגנה. בתי המשפט יכולים לומר, שכאשר מדובר בשביתה לא לגיטימית, ההגנה שהמחוקק נתן לא תופסת.

"מול סעיף החוק שמגן על שביתה יש הפרה של צו בית הדין. צריך לזכור שהשביתה מוכרת בישראל כזכות יסוד ובתי המשפט נותנים לה הגנה כמעט מלאה. גם הניסיון של ההסתדרות להגיד אנו עושים כל שביכולתנו, לא יחזיק מעמד, כי לפי ההלכה מי שהכניס את האנשים לשביתה צריך להוציא אותם.

"הייתי אומר, שבעקבות התביעה, הנתבעים נמצאים בסיכון גבוה. להערכתי, במצב שנוצר היום זה עוד רחוק מהם, אך הם יכולים למצוא עצמם בצרה צרורה, כולל ההסתדרות.

"אם הסכסוך לא ייגמר תוך פרק זמן קצר, התביעה שהוגשה תהיה ראשונה במסגרת שורת תביעות. לא מדובר ביריית סרק, אלא בתביעה אמיתית, עם סיכוי מאוד גבוה לזכייה".

זה יחזור כבומרנג

עו"ד יובל אלבשן, מנהל הקליניקות לסיוע משפטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ומראשי הארגונים החברתיים מאשים את המעסיקים: "מה שהמעסיקים עושים עכשיו, הם מנסים להלך אימים על העובדים ולשסות עובדים בעובדים, בין היתר על ידי הוצאת עובדים להפגנות נגד עובדים אחרים. הם מנסים להלך אימים גם על ראשי הוועדים בהגשת תביעות אישיות"

"אני חושב שיש פה גם הרבה צביעות. אותם אנשים שלא כיבדו את הנורמות של מו"מ, של אי שימוש בחקיקה, של אי ריצה לצעדים קיצוניים, הם עכשיו לכאורה מתריעים נגד שבירת הכלים מצד העובדים.

"שני הצדדים צריכים ללכת אחורה. העובדים ימלאו אחרי הצווים, המעבידים אחרי הנורמות, ונחזור לשוק עבודה שבו יהיה מו"מ אמיתי. אם המעבידים ימשיכו להשתמש בכוחות שיש לרשותם בצורה כזו אגרסיבית, בסופו של דבר זה יחזור אליהם כבומרנג". *