ניתן להניח שחברה לחיפושי נפט שהייתה מבקשת את אמון הציבור (וכספו) לטובת ביצוע קידוחים באזור ים המלח עד תחילת שנת 2000, הייתה זוכה בעיקר לקיטונות של בוז. יזמי החיפושים, אם צריך להזכיר, נתפסו עד אז כחולמים בהקיץ במקרה הטוב ולעיתים אף כשרלטנים. גם מאות מיליוני השקלים שירדו לטמיון בבורות שנקדחו לאורך השנים בחבל הארץ הצחיח, לא היו נתפסים ודאי כמקדם מכירות מוצלח במיוחד.
ברם, הזמנים משתנים והצלחתם הכבירה של קידוחי הגז הימיים מול חופי אשקלון, כמו גם הסכמי אספקה ארוכי טווח בשווי של מיליארדי דולרים שחתמה קבוצת ים תטיס עם חברת החשמל וגופים נוספים, שינו את הלך הרוח הציני של המשקיעים בבורסה (ולראיה השווי העצום לו זוכות כיום השותפויות דלק קידוחים ואבנר, המעורבות בים תטיס). גם עליית מחירי הנפט בשוקי העולם ודאי שלא תזיק לניסיון ההנפקה של חברת גינקו חיפושי נפט בשבועות הקרובים.
מגדילים הגיוס
עד כמה מתלהבים המשקיעים בבורסה מהנפקתה של גינקו, עדיין מוקדם להגיד, אך לפחות בחברה עצמה שוררת אופטימיות רבה, מה שמסביר את החלטתה להגדיל את היקף ההנפקה לציבור מ-130 לכ-151 מיליון שקל. גיוס ההון מתוכנן לצאת לפועל בעוד כשבועיים. תשקיף ההנפקה, שתוביל חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, יופקד כנראה אצל הרשויות בשבוע הבא.
רוב הגיוס המתוכנן של גינקו יתבצע באמצעות אג"ח להמרה (111 מיליון שקל) והיתרה באמצעות הנפקת מניות חדשות, שיהוו כ-20% מהון החברה. גינקו לא תבצע מכרז למשקיעים מוסדיים, וככל הנראה תסתפק בחיתום על כמחצית מההנפקה.
מגינקו נמסר היום, כי הגדלת היקף ההנפקה היא פועל יוצא של התעניינות רבה הצפויה מצד משקיעים מקומיים וזרים, הנובעת משלוש סיבות עיקריות: מבנה ההנפקה שמבטיח למשקיעים החזר מלא של השקעתם בתום 7 שנים כשהוא צמוד לליש"ט (באמצעות ערבות בנקאית של בנק השקעות בינ"ל); ממצאים מבטיחים מסקרים שערכה גינקו בשטחי החיפושים שלה באזור ים המלח והמצביעים על פוטנציאל רב למציאת נפט; והעלייה החדה במחירי הנפט בעולם לרמת שיא של 44 דולר לחבית.
גינקו מחזיקה בשני רישיונות לחיפושי נפט המכסים את כל אגן ים המלח, "זרח" ו"לובה". מאז הוקמה באפריל 2002, ביצעה החברה הערכה ועיבוד חדשני של פוטנציאל הנפט ברישיונות. פעילות החיפושים עצמה מתוכננת להתחיל ברבעון הרביעי (העמקת קידוח זרח 1) ולהימשך ברבעון השני של 2005 (ביצוע קידוח זרח 2 לאחר השלמת הסקר הסייסמי).
במצגות שערכו לאחרונה ראשי החברה בשוק ההון, הם טענו שפוטנציאל ההיווצרות הכולל של הנפט מסתכם בכ-20 מיליארד חביות. החברה מעריכה, על בסיס שמרני, כי "יעילות הלכידה" של הנפט היא כ-5% מהפוטנציאל, המסתכם בכמיליארד חביות. את פוטנציאל הרווח (בניכוי הוצאות הנפקה) מהקידוחים הראשונים שתבצע ברישיון זרח מעריכה החברה בכחצי מיליארד דולר וכך גם ברישיון לובה. גינקו מסתמכת גם על מיבנים גיאולוגים דומים לזה של אגן ים המלח, שבהם נמצאו רזרבות אדירות של נפט בלוב, במפרץ סואץ ובסוריה.
בונוסים ותמלוגים
גינקו היא חברה לחיפושי נפט הנמצאת בבעלותם של רמי קרמין (42% מההון), רו"ח יאיר קרני (25%), ניסן חקשורי (21% המוחזקים בנאמנות אצל קרני) והמיליארדר יונס נזריאן (6%). מטיוטת התשקיף שפרסמה החברה עולה, כי קרמין וקרני, המשמשים כמנכ"ל וכיו"ר גינקו בהתאמה, יזכו לאחר ההנפקה לשכר חודשי של 15 אלף דולר כ"א, שיוכפל במקרה של הכרזה על "תגלית" באחד מנכסי הנפט של החברה. בנוסף, יהיה זכאי כל אחד מהשניים לבונוס חד-פעמי של 400 אלף דולר בעקבות ההכרזה על תגלית.
נהנים נוספים מהתגליות הפוטנציאליות של גינקו הם צמד הגיאולוגים של החברה, ד"ר אלי טננבאום וד"ר אילן גרונר. כל אחד מהשניים יהיה זכאי ל"תמלוג על" בשיעור של 2% מההכנסות מהפקת נפט או גז מקידוחי הנפט ברישיון זרח (שבמקרה של טננבאום התלווה לכך גם בונוס חד-פעמי של 50 אלף דולר). תמלוג על נוסף, גם הוא בשיעור של 2% מההכנסות, יוקצה לצורך מתן תרומות לאוכלוסיות מצוקה ולאוניברסיטת בן-גוריון בנגב (לטובת פרויקטים לקידום אוכלוסיות במצוקה בבאר-שבע ובעיירות הדרום).
רמי קרמין שימש עד אמצע שנות ה-90 בתפקידי ניהול בבנק הפועלים (תפקידו האחרון סמנכ"ל בנק אמריקאי-ישראלי) ומאז שפרש הוא מייצג את בנק סטנדרט הבריטי, הפועל בישראל בתחומי המט"ח והמימון. שותפו קרני החזיק בעבר משרד רו"ח שנשא את שמו ומזה כ-10 שנים הוא איש עסקים פרטי, שצבר את עיקר הונו מייזום פרויקט ההימורים המצליח קזינו לוטרקי ביוון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
