אולימפיאדת אתונה: מוכנות חלקית ואסון אפשרי בפתח

הקמת האצטדיונים טרם הסתיימה, והשטחים סביבם עודם נראים כמו אתרי בנייה ענקיים, עבודות התשתית בעיצומן ועשרת אלפי מקומות הלינה, שנוספו במהלך השנה האחרונה, אינם צפויים להספיק לרבבות המבקרים מכל רחבי העולם. האם תעמוד יוון באתגר האדיר שלקחה על עצמה, ותגיש לעולם ממתק ספורטיבי נוצץ ואיכותי? טקס הפתיחה כבר מאחורינו, אך טקס הנעילה עוד רחוק והדרך אליו רצופה מכשולים.

את פניהם של הנוחתים בשדה התעופה החדש מקדמות כרזות צבעוניות, המכריזות בגאון על חזרתם ההיסטורית של המשחקים אל המקום בו החלה המסורת האולימפית לפני קרוב לשלושת אלפים שנה.

בכל כיוון אליו נישאות העיניים מנצנצות חמשת הטבעות הצבעוניות ולצידן זר ענפי הזית הלבן, סימלה של אולימפיאדת אתונה 2004, המשורטט בסגנון ילדותי חינני על רקע כחול. דיילת אדיבה מפנה את תשומת לב הנוחתים לערימות שמנמנות של מפות, שיצאו זה עתה ממכבש הדפוס לטובת תיירי האולימפיאדה שבדרך.

בין המפות בולטת זו של תוואי הרכבת התחתית המשודרגת, שסלילתה הוחשה לרגל האירוע והיא כוללת כעת קו ישיר משדה התעופה אל מרכז העיר. נפעם מכבודת המעמד מיהרתי להתעניין היכן הרציף ממנו אוכל לעלות על אותה רכבת מהוללת, על מנת להתאכזב מן הגילוי כי זו עוד אינה פעילה. "עוד כמה ימים", הפטיר בחיוך מבויש צעיר שמנמן מאחורי דלפק המודיעין וחזר לשוחח בטלפון. כפי שהבטיח, הרכבת אכן נכנסה לפעולה בראשית אוגוסט, עשרה ימים לפני תחילת המשחקים, אך הבלגן עודנו חוגג. נדמה כי היוונים אינם מצליחים להילחץ מן האירוע הממשמש ובא, שאולי מגלם על הנייר אפשרויות תדמיתיות וכלכליות יוצאות דופן, אך בפועל לובש צורה של פעלתנות שאננה ומפוזרת.

ההתנהלות היוונית השלומיאלית בולטת במיוחד על רקע ההצלחה יוצאת הדופן של האולימפיאדה הקודמת בסידני, שהוכתרה בידי רבים כמוצלחת ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. האוסטרלים סיימו את עבודות התשתית והקמת האצטדיונים שנה תמימה לפני מועד האירוע, שנה במהלכה נבדק כל פרט לפני ולפנים על מנת להבטיח את הצלחת המשחקים. במקרה היווני לעומת זאת, נראה כי רבים מן המתקנים לא יהיו מוכנים לחלוטין גם ביום הפתיחה, כך שבדיקתם תתרחש בזמן אמת בשיטת "כיבוי השרפות", כמיטב המסורת הים תיכונית.

מתקני הספורט השונים והכפר האולימפי נמצאים רובם ככולם בפאתי העיר, אך אותותיה של האולימפיאדה ניכרים היטב גם בליבה של אתונה. העיר כולה נראית כמו אתר בנייה גדול, החל במנופים המתנוססים מעל גבעת האקרופוליס, דרך ערימות חומרי הבנייה המקשטות חלק ניכר מתחנות הרכבת, ועד לשלדי הבטון הערומים והזנוחים, שהיוונים נואשו מן הניסיון להכשירם בזמן למשחקים.

אחד המחזות הנפוצים הוא זה של מלון או מבנה ציבור גדול עטור פיגומים, שלצידו שניים או שלושה עובדי בניין נינוחים, מעשנים ועובדים לאיטם תחת השמש היוקדת של שיא הקיץ. חדריו של אותו מלון ארכיטיפי, הנמצא כאמור בעיצומם של שיפוצים, מוזמנים כולם מראש והאורחים צפויים להגיע במהלך הימים הקרובים.

העיר עצמה, הגם שחזותה השתפרה פלאים בשנתיים האחרונות, עוד רחוקה מרחק רב מן התואר "בירת דרום אירופה", אותו היא מעוניינת לנכס לעצמה דרך אירוח המשחקים.

הרחובות אפופי עשן, הבניינים אפרוריים ומוזנחים והכיכרות הכעורות עטופות בתנועת מכוניות, אופנועים והולכי רגל כאוטית. גם המתחמים המשופצים, וישנם לא מעט כאלה ברחבי העיר, נראים בחלקם הגדול כאילו זכו לעזרה ראשונה קוסמטית שטחית במיוחד.

אין ספק כי המדינה הצליחה, בזכות לוח הזמנים הצפוף והלוואות הסיוע הנדיבות מן האיחוד האירופי והוועד האולימפי, לשדרג כמה ממערכות התשתית המרכזיות באתונה. עם זאת, ברור גם כי ההזדמנות החד פעמית נוצלה באופן חלקי בלבד וגורל המשחקים עודנו לוט בערפל.

במסגרת שדרוג התשתיות ניתנה שימת לב מיוחדת למערך התחבורה הציבורית, והדבר ניכר היטב בתחנות הרכבת התחתית, במיוחד באלה הסמוכות לאתרי המשחקים.

הרכבת התחתית בעיר פועלת מזה שלוש שנים וקוצרת מחמאות לרוב, אותן ניתן רק לחזק בעקבות השדרוג האחרון, שכולל את הרחבת הקווים הקיימים, הוספת קווים חדשים ושיפוץ מקיף לכל התחנות.

לקראת המשחקים שובצו במרבית התחנות פסלים סביבתיים, תערוכות אמנות ומוצגים ארכיאולוגיים (לרבות שלד אדם בתחנת Syntagma בלב העיר), מה שהופך את הירידה אל בטן האדמה לנעימה בהרבה. שיפור רמת התחבורה הציבורית באתונה הוא ככל הנראה ההישג המשמעותי ביותר עבור תושביה, 5 מליון במניין, הסובלים מזיהום אוויר איום, בעטיו הוטלה כבר לפני עשור הגבלה על כניסת מכוניות לעיר. אך על ראש גאוותם של היוונים נישא האצטדיון האולימפי המרכזי, המכיל 75 אלף מקומות, פרי תכנונו של האדריכל הספרדי הכוכב סנטיאגו קלאטרווה.

מעל גבי האצטדיון האובאלי, העתיד לארח את טקסי הפתיחה והנעילה ואת תחרויות האתלטיקה היוקרתיות, מתנוססות זוג קשתות ענק במשקל 9,000 טונות כל אחת.

מבצע הנפת הקשתות נמתח על פני ימים ארוכים וזכה לכיסוי תקשורתי נרחב ביוון ומחוצה לה. האצטדיון והקומפלקס המקיף אותו משורטטים בקווים האורגאניים האופייניים לקלאטרווה, וחורגים לטובה על רקע הסגנון הפונקציונאלי והמשעמם המאפיין את האדריכלות היוונית המודרנית.

עם זאת, אין מדובר במונומנט ייחודי ופורץ דרך כראוי למעמד, אלא על יצירה טיפוסית לקלאטרווה, שהתברג היטב ללב הקונצזוס העולמי בשנים האחרונות. אם להודות על האמת, הרי שהאדריכל הספרדי יצר באתונה מבנה שדומים לו מפארים עשרות ערים נוספות באירופה ומחוצה לה.

הבחירה בסגנון אדריכלי שכבר הספיק להפוך לבנאלי מדגישה, למצער, את הפרובינציאליות היוונית. גם קשתות הפלדה הלבנות, הנישאות מעל לאצטדיון האולימפי, אינן מסיחות את הדעת מאופייה של הבנייה באתונה: שימוש בחומרים שגרתיים וזולים, גימור בינוני ותכנון שהוא ברובו פונקציונאלי ונעדר מעוף. בין אם משיקולי תקציב ובין אם משיקולי טעם, נראה כי היוונים ויתרו על מפגני כוח אדריכליים והסתפקו במרבית המקרים במינימום ההכרחי.

הכפר האולימפי, האתר בו משתכנים 16 אלף האתלטים ומלוויהם, מעורר גם הוא עניין רב במדינה. מדובר בקומפלקס הכולל, בנוסף למתחמי המגורים והפנאי, את מגרש הכדורסל האולימפי, אולם התעמלות המכשירים, הבריכות השונות למקצועות המים, היכל המרוצים לאופני-מסלול, ואת מרכז הטניס האולימפי, המונה חמישה עשר מגרשים.

כל הכבודה הזו נבנתה על שלדו של מיזם נדל"ן מפלצתי, שהוקם ב-1982 וכעת שופץ והותאם לתפקידו החדש בהשקעה של 3.5 מיליארד יורו. היוונים גאים במיוחד בעובדה שכל אתלט יזכה לשטח מגורים של 16 מטרים רבועים בממוצע, מרחב העולה על זה שהציע כל כפר אולימפי קודם. לפני הביקור במקום שבתי ועיינתי בהצעות התכנון הגרנדיוזיות למתחם מקביל בעיר ניו יורק, המתמודדת בימים אלה על אירוח אולימפיאדת 2012. ששת ההצעות שעלו שם לשלב הגמר, בתחרות אדריכלית נוצצת אפופת ניחוח עז של יחסי ציבור משומנים, מציעות פתרונות יצירתיים ושופעי עניין מטעמם של כמה מבכירי האדריכלים בעולם. אולי לא הייתי צריך להתבונן בתמונות הללו, שכן המפגש עם הקומפלקס היווני הסתיים באכזבה כבירה.

הבניינים הגודשים את המתחם באתונה יזכירו למבקר הישראלי את הבנייה החדשה ביבנה או ראשל"צ, שכן מדובר בטורים של בלוקים נמוכים סטנדרטיים למראה, מוקפים בצמחייה מאולצת, הכורעת תחת השמש המסנוורת של אוגוסט. בין המבנים הגיאומטריים, אותם עוד ניתן לפרש כמחווה לסגנון הים תיכוני הפשוט, בולטים למרבה הזוועה בניינים נמוכים עטורי גג רעפים אדום, במין הצהרה פומבית על תכנון סר-טעם ומנותק מסביבתו.

אז נכון שאין דין אתונה כדין ניו יורק, לא מבחינת תקציבים ולא מבחינת רמת החיבור לאדריכלות העכשווית, אך בכל זאת, איפה לעזאזל מסתתרת היצירתיות היוונית?

נראה כי האחרונים התחשבו יתר על המידה בכך שהמקום עתיד להפוך לשכונת מגורים עם תום התחרויות, ובהתאם בנו פרבר נדוש וסתמי, כזה שיענה על המכנה המשותף הזעיר-בורגני הנמוך ביותר. אם חשבתם לנסוע לאתונה המתחדשת ולהתבשם בה מן הבנייה החדשה, מומלץ בחום לשקול זאת מחדש.

עשרה ימים לפני תחילת המשחקים, במהלך טקס חנוכת הכפר האולימפי, אמרה הגברת אנגלופולוס-דסקלקי, הממונה על ההכנות לאולימפיאדת אתונה 2004, כי "יוון הצליחה לעשות מה שנתפס בעיני רבים כמשימה שמעבר לכוחותיה".

ביום רביעי האחרון הפגינו באתונה משפחותיהם של 13 פועלי בנייה שקיפחו את חייהם בתאונות עבודה מיותרות, שאירעו במהלך מלאכת בניית המתקנים לאולימפיאדה. המשפחות תבעו איזכור של יקיריהם במהלך הטקסים. עוד נקודה לא מחמיאה במיוחד לממשלה באתונה.

חמישה ימים מאוחר יותר, בשיאה של הספירה לאחור, הגישה הגברת אנגלופולוס-דסקלקי את דו"ח ההיערכות המסכם לוועד האולימפי הבינלאומי, תחת הכותרת "אנחנו מוכנים". הדברים תואמים אולי את המעמד ואת לוח הזמנים הבלתי אפשרי, אך חוטאים למציאות בשטח ומכסים על ארגון והיערכות לקויים.

העולם כולו רוצה להאמין כי יוון תתפקד היטב בתקופת המשחקים ותצליח לתפעל את הפקת הענק למרות ההיערכות הלקויה. היוונים מצידם מפגינים ביטחון ביכולתם לעשות זאת, ומבטיחים כי כשם שהצליחו לסיים את העבודות תחת לחץ, כך יוכלו לטפל גם בבעיות שוודאי יתעוררו בזמן אמת.

הציניות והביקורת מצד התקשורת הבינלאומית נעלמו באופן זמני, ואת מקומם תפסו ציפייה דרוכה לבאות והתרגשות אולימפית בעליל. העיתונאים כמהים לאולימפיאדה טובה, כזו שתגרום לצופים בבית להיצמד למסך, ובמידה רבה נחושים לשדר אותה על הצד הטוב ביותר.

היוונים ניצבים כעת בעין הסערה ועומדים למבחן בינלאומי חשוב מאין כמוהו, שתוצאותיו קריטיות להמשך התפתחותה של יוון ולמקום שתתפוס במסגרת האיחוד האירופי. אלא שהמבחן העיקרי אינו זה הנערך ברחובות אתונה ובאצטדיונים המרשתים את העיר, אלא זה שתוצאותיו תלויות בדינמיקה שבין 4 מיליארד צופים ברחבי העולם לבין מסכי הטלוויזיה שלהם.

הן היוונים והן הוועד האולימפי הבינלאומי החזק נחושים להעניק לעולם הרפתקה ספורטיבית מלוטשת. אל תצפו לראות במסגרת השידורים מאתונה את הפיגומים המקשטים את העיר ולא את פקקי התנועה, שכן אלה גם אלה אינם נכללים בחבילת זכויות השידור האולימפית.